הירח החדש של עונת טלה מגיע ביום ג' ה21.3 (19:22) במעלה 0°49’ כדי לסגור איתנו את חודש אדר המבורך ועונת דגים הנפלאה ולפתוח את עונת טלה וחודש ניסן (ר"ח - 23.3) - מהרחם השופע ללידת היצירה, בין הסוף להתחלה על הגראונד זירו של בינת המזלות.
הגבול הנפלא של דגים וטלה המפועל בירח חדש זה הוא נקודת החיבור בין הנשמה לגוף; חיבורנו לרוחנו בעונת דגים נמדד, מתרחב ומתרפא - עונת טלה המגיעה אחריה כמו מנחיתה אותנו ממרחבי הדמיון והחלימה בהם נשמתנו חופשיה הישר לתוך "שדה הקרב" או צירי הלידה של זהותנו הארצית, זו המספקת לנו צורה אחת, שופעת ויצירתית אך סופית ומוגבלת מתוקף קיומה.
כל זאת תכלית המנגנון המחזורי של חיים ומוות, הצמדות ושחרור, קארמה ודהארמה, שבירה ותיקון, הירח החדש הזה דורש מאיתנו להתמקד בביעור החמץ וניקוי האביב המתבקש מאיתנו, כדי שנוכל לחזור ולשחק את משחק החיים שוב, עוד הקפה סביב השמש, עוד לידה, עוד מוות, עוד חורף, עוד אביב וחוזר חוזר חוזר חלילה.
בדומה לירח המתחיל כעת מחזור ירחי שנתי חדש, גם אנו זוכות וזוכים בעונת טלה להוולד ולצאת לדרך חדשה - רוחנית, יצירתית ומעשית. הירח החדש במזל הראשון זורע את העונה בסימן ארכיטיפ הלידה ונותן לנו טעימה מהתהליך הקארמתי הקולקטיבי שיפתח ביולי הקרוב עם כניסתו של ראהו ראש הדרקון לטלה. הירח, השמש, מרקורי, כירון ויופיטר כולם בטלה, זהו מקבץ אנרגטי שנוגע לריפוי פצעי האגו האינדיבידואלי; עם תמיכת המיינד, תת המודע והנשמה, כולם ממוקדים בשחרור היוזמה היצירתית העצמאית שמתבשלת בנו ותתחיל להתפרק בקיץ הקרוב, אז באמת לא תהיה לנו ברירה אלא לפעול, כעת זו ההכנה, הלבלוב הראשוני אם תרצו. הירח החדש מביא עמו זריעת מציאות מארסיאנית עמוקה עם פעילות מוגברת מצדו של מאדים שמתכונן לנפילתו בסרטן (החל מה-25.3) לאחר שנתיים בהם לא ביקר במזל המים היוזמים - אך רגע לפני צלילתו למרחב הירחי האינטימי והפגיע של סרטן (חולשתו של הלוחם) עלינו להכיר בשלל האתגרים שמעברו של מאדים בתאומים העמיד בפנינו, על כל הקשיים ועל כל הרווחים שהביאו עמם.
בין אמונותינו הרגשיות (נפטון 25°20’ דגים) לביטוי יצרינו (מרקורי 5°04’ טלה) המודעות הערה מסתנכרנת עם הצרכים הפנימיים על הגבול המאפס של הגלגל, בחצי המעלה הראשונה של לידת האש היוזמת. הירח והשמש נפגשים כדי לאחד סופית את התמזגות הדואליות הרגשית והסמלית של עונת דגים, דבר המוביל ליציאה נוספת לעצמאות שתתגשם בירח הפסח המלא במאזניים (6.4), מה"עבדות" של דגים/נפטון ולעבר החירות של טלה/מרקורי. האנרגיה הנפטונית/דגית הקוסמית הנוכחת בכל היש והאין עוד נוכחות מאוד בתחילת ארכיטיפ ועונת טלה, השיחרור האנרגטי אמנם פתאומי וישיר, אך לגופנו הרגשי לוקח לעתים רגע להתאים צורתו לנפיצות האינסטינקט של האש היוזמת. מרקורי בטלה ממקד את שכלנו בחופש היצירתי והמחשבתי לו אנו זקוקים על מנת להשיל מעצמנו כראוי את הספיגה האינטואיטיבית הלא אישית שחווינו במעבר נפילת מרקורי בדגים; ההתמזגות התודעתית עם הרבדים הרגשיים הנסתרים של הקולקטיב קשה למרקורי להכלה, משום שטבעו של האינטלקט או השכל להבדיל ולארגן מידע וחומר, שני דברים שמאבדים מקביעותם ובהירותם אצל נפטון/יופיטר הנקבי. כשמתבצעת התמזגות אנו נעשים אחד עם האחר, מתוך הנקודה הזו מגיעה הלידה של טלה - יציאה לעצמאות הכרוכה בגילוי העצמי הנפרד מחדש. הגילוי העצמי והלידה המחזורית של עונת טלה יתבצעו בהתאם למצב בו נכנסנו אליה, אם בעונת דגים התמזגנו עם רעל, זה יהיה הרחם ממנו ניאלץ להחלץ - אם הפכנו לאחד עם הרפואה שהיתה זמינה בדיוק באותן רמות, היא זו שתדחוף אותנו החוצה. השילוב של נפטון בדגים ומרקורי בטלה עם הירח החדש שיושב על הגבול ביניהם מלמד אותנו בביעור החמץ של השבועיים הקרובים מהו הסנכרון ההרמוני אליו יש לשאוף בין חשיבתנו העצמאית ובין חמלתנו הקולקטיבית.
עם שחרורו של מאדים מצל נסיגתו השני בתאומים (16.3) , הלוחמה הפסיכולוגית עוברת מפרופגנדה דיסאינפורמטיבית למניפולציה רגשית ישירה (נפילת מאדים בסרטן), הדבר נכון ברמה הקולקטיבית כמו ברבדים האישיים, על כן חשיבות בריאות האיזון העדין והכל כך נפיץ בין אינסטינקט השרדותי לראיית הטוב (אמונה, חמלה) יהיו קריטיים.
מרובע בין מאדים לנפטון מלווה אותנו ביציאה מצל הנסיגה כמו בתחילתה ויצרינו המנטליים משתחררים מאחיזת החנק התודעתית לה היינו נתונות בשבעת החודשים האחרונים, דבר המתקשר לתפקודו של מרקורי (שליט תאומים) המייצג את שכלנו, נטיותינו הקוגניטיביות וצורת תקשורתנו שבעצמו השתחרר זה עתה ממעבר נפילתו המטשטש בדגים. נפטון נוגע לאמונותינו הרגשיות, הוא מלמד אותנו בדגים על טבען המשתנה, הדינאמי והבלתי תלוי במציאות הפיזית המעשית, דרך אמונות אלה ביכולתנו לבוא במגע ישיר עם רוחנו, נשמתנו וטבעה הנסתר של המציאות. מאדים המייצג את היצר וכח החיים הבסיסי שלנו (אגו) מעיד על קונפליקט מתמשך (שצף לכל הפחות סביב אוקטובר) בין האופן בו אנו תופסים את יצרינו והנגשת תודעתנו ובין מערכת האמונות שלנו, המחפשת משמעות חבויה בכל חוויה שנחלקת על ידי האגו (האני היוצר) והנשמה (האני היצירתי). הקונפליקט או המרובע הוא אספקט בעל אופי מארסיאני לוחמני מטבעו; מאחר ומדובר במרובע בו מאדים מעורב עלינו להבין שאת החיכוך או חוסר ההרמוניה הגלויה לפנינו יש לקבל כאתגר מפתח וכהזדמנות להתגבר על נטיותינו האנוכיוֹת, צרוֹת המוחין המנוּתקוֹת מהמציאות המלאה. צורתנו הרגשית המשתנה ללא הרף אכן מהווה חלק מרכזי ושורשי בהלך המציאות כפי שאנו תופסות אותה, אך אין זה אומר שמימד החומר (מעיניו של נפטון בדגים = האשליה/הכלא) מאבד מתוקפו או חשיבותו, שכן את כל השפע הרוחני והרגשי לו אנו זוכות יש להנגיש ברמה הארצית, היום יומית (קוהרנטית) והאנושית ביותר לסביבתנו, אחרת כל התרחבות הלב וחיזוק האמונה שבעולם לא יועילו למהלך השרדותנו המעשית ביותר. כמובן שגם כל ההצלחה וההגשמה העצמית הארצית לא יועילו לאדם שמדחיק את טבעו הרוחני והרגשי, בלעדיו כח החיים הבסיסי ביותר הנחוץ לנו לשם פעולה במציאות המעשית (יצירתיות, פריון, שפע) לעולם לא יהיה נגיש לנו במלואו, גם לא ברובו.
נפילת מאדים בעונת טלה היא אירוע מתסכל בפני עצמו, ודאי כשמגיע אחרי מעבר של 7 חודשים במזל תאומים, במהלכו מאדים נסג כחודשיים וחצי, ובחן את תפיסת היצר הרעיונית שלנו כמו גם מלחמתנו התודעתית, זו המתקיימת בינינו ובין עצמנו (ומשפיעה במיוחד על גופנו) וזו המתנהלת מול סביבתנו הקרובה.
הלוחמה הפסיכולוגית לה אנו נתונים כקולקטיב בשנים האחרונות מתכוננת למעבר שלב; כניסתו של מאדים לסרטן (25.3-20.5) נתמכת במשולש לשבתאי שנכנס לדגים בפורים. התעוררות אחריותנו הרגשית והרוחנית בשיתוף פעולה עם האינסטינקט/מאדים על הגבול בין תאומים לסרטן עובר מהאינטלקט לרגש, ממילים לתחושות, מאויר למים. אם חשבנו שבתאומים המלחמה היתה מאתגרת ומבלבלת, הנפילה תיארך כחודשיים ותעזור לנו להבין מה מטרת הבלבול והלוחמה הפסיכולוגית לה אנו נתונות (פנימית וחיצונית), לאן הצל מכוון והיכן נחוצה ההגנה המקסימלית בחודשיים הקרובים. מאדים הוא נשק, מלחמה, דם - סרטן מקושר לרחם, בית, מולדת - שבתאי הוא אחריות, קארמה ותנועות מחזוריות של חומר וזמן - דגים מתמזגים וממזגים, התיקון, השחרור והרפואה העוצמתית שלהם עוברת דרך אובדן, ניתוק ולעתים אף שגעון. אנו נמצאים מאז ומעולם תחת מתקפות תודעתיות ורוחניות קשות, הלוחמים היעילים ביותר נגדנו יהיו מן הסתם סביבתנו הקרובה. לא רק בגלל הקרבה התודעתית והנגישות ההתקשורתית (תאומים) אלא מאחר ובאינטימיות הרגשית העמוקת של מרחבנו הפנימי (סרטן) ישנה גישה לרבדים האנרגטיים העדינים בהם הקארמה מתמקדת במעברו של שבתאי בדגים.
התמיכה של שבתאי במאדים תוכל להתבטא דרך הכרה באחריותנו על עצמנו וכן על השפעתנו האנרגטית על הסביבה המשתנה בהתאם למצבנו הרגשי המתמזג בדגים, על כן השמירה וההגנה על גבולותינו האנרגטיים ברמה הפיזית תהיה קריטית לבטחון זרימתה של אנרגיית החיים הבסיסית לה מאדים אחראי בסרטן. נפילתו של מאדים מבלבלת אותו, הוא מביא את האינדיבידואליות האגרסיבית (החיונית להישגיות מוחצנת) לבית השורשים וההזנה, היכן שדברים בהתאם לאלמנט המים והרגש תמיד קצת מעורבבים. הדחף שלנו להזין ולתמוך נועד להיות מופנה קודם כל כלפי עצמנו, נסיון להכיל את האחר כשאנחנו גוועים מרעב בעצמנו יביא להזנה רעילה, על כך שבתאי בדגים יתן לנו בראש, שכן זאת בדיוק האחריות הרוחנית שלנו.
היצר (מאדים) מסיים את מעברו מאחד (או מעמיק..) הפיצולים שָׂבֵעַ משיעור הדואליות התודעתית המשתנה של תאומים, עכשיו אנחנו מוכנים לרדת מתחת לפני השטח - פנימה לבדק הבית וביעור החמץ לו אנו זקוקות. המניפולציות הרגשיות יהיו בשיאן, יהיה קשה מאוד להבדיל בין אמת ושקר, מציאות או אשליה, הדרך היחידה היא לפעול בהתאם לצרכינו הרגשיים, באופן בטוח, מזין וישיר ככל הניתן, הפאסיב אגרסיב לא נראה טוב על אף אחד, לא משנה כמה חושבים ש"צודקים".
צ'סטר בנינגטון: שמש+יופיטר +כירון+לילית בטלה, מאדים+שבתאי בסרטן, מרקורי נופל+ונוס נעלה בדגים.
מתגעגעים אליך צ'סטר ולא שוכחים למה ואיך הם השתיקו אותך.
מפגש יופיטר כירון בטלה (13.3) הקדים את לידת האביב אך עוד מורגש, הפצע של ביטוי תפיסת עולמנו באופן הרמוני ואותנטי קיבל את מנת הרפואה שלו אך על הדרך נפתח עוד קצת. ההבנות ביחס לדרכנו האינדיבידואלית הנסללת ומתעצבת על ידי האתגרים והמלחמות הקשות ביותר אליהן יצאנו (בין אם "ניצחנו" או לא - שרדנו) ממשיכות לעבור דרכנו ויכולתנו לתעל את יצרינו האגרסיביים ביותר להגנה עצמית, על האחר, על ערכינו ועל תפיסת עולמנו האישית, רק ממשיכה להעצים ולהעשיר את זהותנו הרוחנית. יופיטר בטלה מדליק נר נר במערה החשוכה בה השאיר אותנו עם סוף מעברו בדגים, האש המתפרצת לה אולי כיוונו עם תחילת מעברו צריכה לבנות עצמה, המומנטום קריטי ליציבות. עונת טלה תבחן את עצמאותו של המיינד הגבוה שלנו, זה היודע להבדיל בין אמת ושקר אך ורק דרך נסיון. מזל המלחמה מסמל את ניסן וחג הפסח, היו בטוחים שצורתו העדכנית של פרעה (בפנים ובחוץ) לא תשחרר אתכם בקלות, על כן היו חזקות ואל תשכחו עד כמה אנו למודי מלחמות.
בניסן מתגלמת ספירת הגבורה הנקראת גם פחד יצחק - יראתו של יצחק מהשם הגיעה דרך נסיון אישי, הבנתו את חמלתו (חסד=יופיטר) של השם מגיעה ממקום אחר מהרחמים הקלאסיים, אך בשורשם הם אחד. הדרך היחידה להבין (בינה=שבתאי) היא דרך הצמצום העצמי (התעלות מאדים בגדי) ופינוי המקום להתגלות שכינת הבורא בכל היש. מה נקרא, נשגב מבינתנו.
כמה שיותר קשה לנו לראות את החסדים החבויים בשדה הקרב (שותפות גורל, אינסטינקט פיזי טהור, הקרבה עצמית, הגנה, השרדות=חיים) כך גישתנו לכח החיים המלא שלנו יצומצם. תפיסת עולמנו הגבוהה נשענת על חוויותינו, אם טרם גילינו את עוצמתנו דרך השקפה עמוקה על פגיעותינו, נפילותנו וכשלונותינו - איך נגלה אותה במציאות הרחבה? דוקטרינות של אלימות, השחתה וכאוס יכולות לשרוד במימד החומר אך ורק אם אנשים יקיימו אותן, ברמה האינטלקטואלית אך אף יותר ברמה המעשית.
הפוסט טראומה הקולקטיבית מבטאת את כאבי השורשים של כל עם שאינו נוצר ב500 השנים האחרונות על ידי המערב, האם תשכילו לזהות את עומקי הפצעים המתעוררים גם בכם? וכשתבינו את הקשר בין החוויה האינדיבידואלית לזאת של שורשיכם, האם תשכילו לצאת ולהלחם בכל מי שמנסה לחתוך חיבור עמוק וחיוני זה? להתערב ולמנוע מכם את בחירתכם החופשית בדרככם האישית? הניתוק ממלוא זהותנו מביא וימשיך להביא אגרסיה, אלה האבות והאמהות בדי אנ איי שלכם, דורשים שינוי, תיקון, מהפנים לחוץ, כי אין דרך אחרת להפסיק את הכאב הבין דורי. לוחמים פצועים ומדממים יש מכל הצדדים, שטופי מוח שנלחמים בעצמם ובמשפחתם גם כן מגיעים בכל הגדלים, הצבעים והצורות. האופוזיציה נשלטת, תמיד הייתה, האם אתן מוכנות לצאת מהעבדות? אם הייתן יודעות שהמלחמה היא אשליה, אינה ממשית כלל ותלויה כולה בשיתוף הפעולה האנרגטי שלכן, האם הייתן נכנסות לפאניקה? או שהייתן מחפשות את שורשו של השקר? ניקוי הטפילים ששואבים מכם הזנה אנרגטית לא יפסיק כל עוד תרשו לאחרים לשלוט בתנועתכם, עד שלא תלמדו שהגנה עצמית היא מלחמת הקודש לה אבותיכם ואמהותיכם כל כך ייחלו.
כבר מהירח החדש ולאורך השבועיים הקרובים ונוס תצמד לראהו בשור וכך עם כל ההטהרות והשחרור היצירתי הזמין גם לבנו זוכה ליכולת מוגברת לצלול לעבר הלא נודע והבלתי נחקר. על אף היציבות של האדמה הקבועה, הלב הונוסיאני נפתח בביתו באופן מלא והילדים הפנימיים מקבלים פרצה לביטוי רצונותיהם הבסיסיים ביותר, המולות לקטו בעקרב עם זאת גורמת לדפוסים רגשיים רעילים מהעבר לצוץ מחדש ולבחון את בטחונכם בערככם, חשוב להשאיר את הלב פתוח אך להגן על בטחוננו ושלוות נפשנו באופן הנחוש ביותר. כל אינטראקציה שראהו מייצר עד יולי ובעיקר ההצמדויות מאפשרות קפיצה מצוק סמלי המקדם את הגשמת ייעודנו באופן מידי וישיר ביותר, הכלת יצרינו החבוים במערכות יחסים, בבית ומול פרנסה נבחנים ברגעיהם האחרונים של הקטבים על ציר הפריון והכליון.
ראהו דוחף את ונוס בעל כורחה (אך בסנכרון עמה) לבחון במעשה את תפיסות ההרמוניה, היציבות והבטחון שלנו על מנת לגלות אם הן אכן מקדמות פריון ואהבה בחיינו. קטו בעקרב דורש מאיתנו לטהר ולהתמיר מתוכנו את הרעל שבפנים, זה המאפיל על הסבלנות והרוך להם אנו זקוקות, מתוך מנגנוני השרדות רגשיים המתבטאים בהמנעות, חרדה או אובססיה אפלה, לכוח, להשפעה, לידע נסתר ולפנימיותו של האחר. ככל שנתן לטבעו האובססיבי של ראהו להדריך אותנו לעבר מחלקת הפריון של ונוס ושור כך נוכל לגלות מהם ערכינו השורשיים באמת ואיזה משאב הם צריכים להוות עבורנו בחיפושנו אחר היציבות, השפע, האהבה והנוחות להם לבנו וראהו מכוונים יחדיו. בכל פעם שניתן לקטו בעקרב למשוך אותנו למאבקי הכוח המניפולטיביים שיצופו בקולקטיב קטו בתמיכתו (משולש) של שבתאי בדגים יעשה את מה שהוא הכי טוב בו - יפרק (אותנו) לגורמים, יפשיט את האירועים והפרטים הפיזיים למסקנות ותובנות קולקטיביות הנוגעות לטבעו של תיקון, כוחה של תורשה ומחזוריותה של קארמה, מהחומר אל הרוח. ההצמדות לשליטה הרגשית המדומיינת לא תועיל, רק תחרפן.
המעבר הנפיץ של ונוס בין הקטבים יורגש עד פסח, ביעור החמץ הקארמתי המרכזי שאנו עוברים, כפרט וכקולקטיב הוא גנטי, פיזית ורוחנית - ראהו וקטו מדברים את שפת הנחשים הגנטית ברמה הפיזית כמו הרוחנית, שום דבר שקורה כרגע אינו מקרי ואינו מנותק מקונטקסט תורשתי. זכרו זאת כשתעשו בחירות עבור לבכן.
האיזון בין הנשמה לאגו הוא האתגר המרכזי של זמנים אלה וראשית עונת טלה בפרט, היכולת לתמרן בין האישי לקולקטיבי היא אומנות בה אנו מתמחות בזמני הלוחמה הרוחנית והגבורה המעשית של חודש ניסן. יופיטר בטלה הוא השמירה, הוא החסד הגדול התומך בעצמאותנו ומסע התגברותנו על דיכוינו האינדיבידואלי.
על מנת להפיק את מירב התועלת מזמנים אלה עלינו לוודא שמרחבנו האישי (מאדים שליט העונה בסרטן, נפיצות ונוס/ראהו בשור) מספק לנו את הבטחון לעבד את רגשותינו הסוערים ולשחרר בזכות כך הצמדות לתפיסות לא בשלות או יציבות של אינטימיות, ערכי היסוד שלנו וחיבורנו לשורשינו. הירח החדש מבקש מאיתנו להתחיל ליישם את אמונתנו ולתת מקום לאמת גולמית בחיינו, לא עוד מנטרות ריקות וכלליות לצד התנערות מאחריות אישית אמיתית, לא עוד הקרבה עצמית בשם אמונתו של האחר, כל אלה הם שקר וזהו זמנה של האמת. המפגש של יופיטר וכירון שהוביל אותנו לתוך עונת טלה ביקש שנזכר במה שקורה כשאנו נותנים לאחרים להגיד לנו מי אנחנו, והרי אנחנו אלה המסכימים לכך. אנחנו אלה הנותנים לאחר את הכח הזה ואנו היחידים שיכולים לנתק את צינור ההזנה הטפילי לאדם, לרעיון או אפילו לזכרון התוקעים אותנו במעגל מתיש שרק מרחיק מאיתנו את מטרתו של המזל הראשון - אמת, חופש, יצירה - חיים. אז שיהיה ביעור חמץ יעיל ויסודי ומעבר מרגש מהסוף, מהחלום ומהאבדון של דגים להתחלה, לערות ולכח החיים המתפרץ של טלה, וכמובן ב ה צ ל ח ה !
Comments