נסיגת מרקורי מגיעה כדי לחתום איתנו את שנת תשפ"ג, החל מה23.8 וממש עד ערב ראש השנה ב15.9. מרקורי הוא הפן האינטלקטואלי של המיינד, הוא אחראי ליכולות התקשורת שלנו, לצורה בה מחשבותינו מנהלות את עיבוד הנתונים של תפיסתנו הערה, זאת המתרגמת עבור פנימיותנו את המציאות החיצונית לשפה קוהרנטית. מרקורי אם כן בעל אלמנט התמרה מיסטי משל עצמו, במיתולוגיה הוודית הוא בנו של הירח (הפן הרגשי של המיינד, התגובה) - אך אביו הרוחני הוא יופיטר (מוסר, חברה). [ הסיפור מאחורי דינמיקה זאת הוא שאל הירח (צ'אנדרה) פיתה את אשתו של יופיטר (טארה) לרומן סוער שתוצאתו היתה לידתו של מרקורי. יופיטר (ברהספטי) הגורו של האלים היה זה שגידל וחינך את הנסיך הממזר בעוד שיחסיו עם אביו הביולוגי (בהתאם לנסיבות לידתו) מעולם לא היו הרמוניים, זהו גם הסמל ליחסים המורכבים בין צדו האנליטי וצדו הרגשי של המיינד על פי האסטרולוגיה הוודית. ]
נסיגת הקיץ של מרקורי מתנהלת כולה במזל אריה הוודי/בתולה הטרופי ומשלבת בה את הרומנטיקה של האריה עם המעשיות של בתולה (מזל התעלותו ושליטת האדמה של מרקורי). מחציתה הראשונה של הנסיגה מתקיימת במקביל לנסיגתה של ונוס (עד ה4.9) ומחציתה השנייה תעזור לנו לעכל את צלה השני של השלת הלב הונוסיאנית.
אחוזת הירח בה מרקורי נעצר ומתחיל את נסיגתו מציפה לתודעתנו את החוזים עליהם אנו חתומים בחיים אלה, אך מרביתה מתנהלת באחוזת הירח הנוגעת לתנאים המקדימים עבור חוזים אלה להתקיים ומפרקת עבורנו את אלמנט הפיתוי המביא אותנו לחתום על תהליכים מחייבי מציאות - לכאן או לכאן נושאי הנסיגה נוגעים לפירות הקארמה (מעשי העבר) החיובית שלנו, הם הפריון ההכרחי לשם הפדיון הראוי. הנסיגה כולה מתרחשת מול שבתאי (הנסוג בעצמו), כך שאחריותנו על ביטוינו העצמי האינדיבידואלי מבקשת מאיתנו להכיר בגבולות האגו המקיים והמשמר, זה המהווה הכלי המרכזי עבור הנשמה ללמוד, להתפתח ולתקן עצמה בחיים אלה. הצמצום השבתאי של הגאווה הסולארית ומעמד המלוכה בו היא קשורה נעשה דרך שבירת הרגלים ישנים ובניית חדשים מותאמים יותר למצבנו העדכני, שכן על אף שטבעו של האגו להיות יציב ובלתי גמיש זהו דווקא שכלנו והאינטלקט המרקוריאני המשתנה שטבעו לחפש תמידית מה עוד עליו ללמוד ולספוג למרחבנו התודעתי.
מרקורי עושה דרכו בשבוע הראשון לנסיגה מאחוזת הירח השמשית המחייבת לאחוזת הירח הונוסיאנית הפורה בה מרבית התהליך מפרק התפיסות מתרחש, מצ'אקרת השורש התחתונה לסאקרל שמעליה בגוף האריה השמיימי - מההשרדות הארצית לעונג היצירה.
23-28.8 רגלי המיטה האחוריות - הפעלת השמש - השורש - החוזה - דיפלומטיות, פדיון והסכמי שלום. אבני היסוד של נסיגה זו מוּנָחוֹת על ידי חיבורינו לאנשים המלווים אותנו בדרכנו הנכונה והנקייה, אלה שגם אם מאוד שונים מאיתנו עדיין חולקים עמנו תפיסת עולם רחבה וחיבור רוחני - קשרים (חוזים) אלה מכילים בהם מסירות גבוהה מאוד, אנחנו לשירותם והם לשירותנו.
יכולתנו להכיר תודה בזמנים אלה לחשיפת השקרים, האשליות וחוסר הכנות נשענת דווקא על ביקורתיות ובקרה עצמית גבוהה המתקיימת בקשרים אלה, זאת נועדה לעזור לנו לשפר את מוסרנו האישי, הכללי וודאי זה המתקיים בתוך הדינמיקה הבין-אישית.
קשרים חברתיים המאלצים אותנו לבחון את עצמנו ולחפש את דרך האמצע (הבינונית) על מנת להשרות הרמוניה ושלום בין אדם לחברו נועדו לחזק את חיבורנו לקרקע, למציאות המעשית, המידית והאובייקטיבית בעיקר בזמנים בהם חוסר בטחון משתלט על יצרנו ההשרדותי ומשפיע על שלוותנו הפנימית. באותה מידה קשרים חברתיים הניזונים מערעור ביטחוננו בהמשך קיומנו (כמו גם רעיונות על החברה הנולדים ומתוחזקים דרכם) צריכים להיראות כפי שהם - מזיקים ומקדמי חולי, הן ברמה האינדיבידואלית (בינינו ובין עצמנו), הבין אישית (בדינמיקה האינטימית) והן ברמה החברתית הרחבה יותר (תפיסת עולמנו). גופים וארגונים שחורטים על דגלם צדק והרמוניה שהתנהלותם רחוקה מדיפלומטית או מוסרית יחשפו כמחרחרי מלחמה, טפיליים ומתוחזקים על ידי סוכני כאוס. אלה יכולים להמשיך ולהתקיים אך ורק על ידי צמצום הסמכות והאחריות האישית שלנו על טיב קיומנו והעצמת הגאווה והרודנות החברתית-תודעתית המתבקשת כתוצאה מכך.
28.8 -15.9 רגלי המיטה הקדמיות - הפעלת ונוס - הסאקרל - הפיתוי - מנוחה, חגיגה, אהבה, יצירה. לאחר שהוארו מספר החוזים החברתיים אותם מרקורי מבקש מאיתנו לבקר מחדש בנסיגה זאת מגיעה המנה העיקרית של נסיגת המיינד לקיץ זה.
איזור זה בו מרבית הנסיגה מתקיימת קשור עמוקות בחתונות; חוזים קארמתיים מעשיים ורוחניים ביותר בהם שני אנשים קושרים את גורלם ואת הקארמה הגנטית של שושלותיהם על מנת להורישה בהמשך לתכלית האיחוד שהוא ילדיהם, פרי היצירה המשותף של שני אלמנטים מנוגדים ומשלימים (הזכרי והנקבי) התלויים זה בזו על מנת להביא לבריאת חיים חדשים. הביקור החוזר של שכלנו וסגירת החשבונות במחלקה זאת מתנהלים אם כן על הגשר בין העבר לעתיד העומד במקומו ובצורתו בהתאם לפירות המעשים שלנו ושל אבותינו ונועד לשאת עליו את משקלו של תהליך יצירת החיים החדשים אליהם אנו כמהים, עבורנו, בתוכנו ומתוכנו. התורשה שבסופו של דבר מועברת לילדינו דומה להנחלת איכויותינו הפנימיות והבלתי מוחשיות ביצירתנו המעשית, במיסודם של שני הכוחות הקוטביים באיזור אסטרולוגי זה אלה האבות (פעולות) והאמהות (תגובות) הקדומים שלנו הנקשרים זה בזה מתוך הסכמה ערה להביא לעולמנו חיים חדשים. עלינו לכבד את החוזים הממסדיים עליהם אנו חותמים שכן הם מחייבים לחיים שלמים מרגע שנוצרו מתוכם חיים חדשים, הרי גם אם הוחלט לפרק את התא המשפחתי ברמה הפיזית (גירושין) המחויבות אליו נועדה להמשיך ולהתקיים ברמה הרוחנית דרך היצירה שזכתה בינתיים לעצמאותה וכפי שאמנים רבים יודעים - מרגע שיצאה מתוכנו לאוויר העולם לכל יצירה יש חיים משל עצמה.
עד ה4.9 אנו עדיין נתונות לשחרור הלב הקיצי, בעוד ונוס עומדת במקומה ומתכוננת לחזרתה לתנועה סדירה יתרחש הקזימי (צמידות לשמש ושליטת מזל הנסיגה) של מרקורי ב-6.9, אז נזכה להארה ברורה וחד משמעית ביחס לחלקים שהלב כבר שחרר אך בהם השכל אולי עוד מתעקש להיאחז - הרומנטיזציה שאנו לעתים עושים לשפתו של האגו תצטרך להתאים עצמה לגבולות ההסכמים המחייבים שלנו לעצמנו וליצירתנו, לא להפך. הגבולות הנתונים בכל חוזה עליו אנו חותמים אנרגטית ומעשית נועדו לשמור על קדושה דרך נקיון הדרך וטוהר המידות של שני הצדדים.
בגבו התחתון של האריה, סביב הזנב, איברי הרביה ובבסיס עמוד השדרה קיים דחף יצירתי אדיר, כזה שאינו משתווה לאף איזור אחר במערכת המזלות (מלבד כתרו של האריה - באותה קבוצת כוכבים).
איזור זה מיוצג על ידי אנרגיית החיים (יוני) של העכבר, החיה בעלת יכולת ההתרבות הגבוהה ביותר בעולם החי, על כן אין זה מפתיע שעליה תעשיית הפארמה מנסה את כל החומרים שמשווקת לנו ( :( ) שהרי היא האידיאלית לביסוס הידע המדעי המודרני על כוחה של תורשה.
העכבר קטן אך יצר החיים בו יוצא דופן ואדיר מימדים, הוא מייצג את הכלי הנושא את האנרגיה השופעת של גנשה (האל בעל ראש הפיל של המיתולוגיה הוודית) הקשור בהצלחתנו בשבירת מחסומים.
החפיפה הנפלאה של השלת הלב עם סנכרונו המחודש של השכל במחצית הראשונה של נסיגת מרקורי נועדה לייצב את התובנות אליהן הגענו על מנת שהלך מחשבתנו יהיה מתואם עם פעימת לבנו הנקייה של אחרית ההחלמה וההשלה הנחשית של ונוס כמו המשך תהליכו של מרקורי.
נסיגות הקיץ הן תהליך ארוך שנועד לשפר ולנקות את כלי יצירתנו החיצונית יחד עם האינטיליגנציה הרגשית הפנימית, זאת על מנת שכל אשר נבחר ליצור בשנת תשפ"ד יגיע ממקום עמוק, נקי ומלא באהבה עצמית והכרת תודה לחיינו באשר הם. יצר החיים של כולנו נמצא תחת מתקפה בשנים האחרונות, כבילתנו להסכמים שמעולם לא חתמנו עליהם ושאיננו מחויבים להם בשום אופן דרך מניפולציות רגשיות והסתרת אמת אובייקטיבית פגמה לכולנו בבטחוננו ההכרחי בקיום עצמי - לא רק מתוך יצר ההשרדות הקדמוני אלא מתוך שמחת חיים ואמונה בטוב, שלנו של הבורא ושל יתר משפחתנו האנושית. הנסיגה מסתיימת ב15.9 ערב ראש השנה (ירח חדש באריה הוודי/בתולה הטרופית) בו מתחיל הצל השני של הנסיגה ואיתו החזרה לתנועה מנטלית סדירה בקצב "רגיל". עצירתו השנייה של מרקורי מתקיימת במקביל למפגש המאורות בדיוק היכן שמרקורי נעצר בראשונה והחל את נסיגתו (אליו יחזור בסוכות) - ירח חדש זה נועד לאפשר לנו לזרוע כוונותינו לחודש תשרי ולשנה החדשה כולה ממקום טוב יותר, כזה שמאמין בעצמו ומכיר תודה לחסד שנעשה עמו לאורך כל חייו - דרך סיפוק המשאבים האידיאלים לשם התפתחותו האישית כמו גם המפגשים האנושיים (הנוכחיים או אלה שנשארו מאחור) דרכם גילינו את עצמנו באופן נעים יותר או פחות - כך נחשפה בפנינו מהותנו האמיתית, האותנטית והיצירתית ביותר.
"אמר רבן שמעון בן גמלאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לביש את מי שאין לו ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים"
(תענית כו, ב)
ב25.9 יגיע יום כיפור ואיתו סנכרון הרמוני בין מרקורי ויופיטר (שיחל את נסיגתו ב4.9, בדיוק כשונוס תסיים את שלה).
מרקורי התלמיד ויופיטר המורה הרוחני ישבו במזלות האש הוודים/אדמה הטרופים באיזורים המופעלים על ידי המורה הארצית ונוס, סנכרון מעמיק למידה ומשפר יצירה זה מתאפשר בזכות פתיחת הלב העמוקה לה ונוס דאגה בנסיגתה. יום כיפור אם כן יהיה בסימן תיאום תפיסתנו הארצית והרוחנית לרצונותינו העמוקים ביותר ליצור, לאהוב ולחגוג את ברכת החיים שניתנה לנו.
מי שמתכוונות לצום יתעלו את היופי של יום הכיפורים הישר מגופן, הכלי הנושא אותן בחיים ארציים אלה וזה בו שוכן לבנו הפיזי כמו הסמלי בעוד שמי שלא יצומו ודאי יוכלו לתעל את אותו היופי בכל צורת יצירה הנובעת מהתבוננות עמוקה בפנימיותן.
[ שילוב בין מדיטציה לכתיבה יעזור להוריד לקרקע ולבטא בחומר את התובנות ששערי השמיים הפתוחים של יום כיפור ינגישו לתודעתנו הארצית והאנושית אך כל יצירה אינטואיטיבית שתאפשר את תרגום מצבנו הרגשי והתודעתי השלם לפעולה פיזית תהיה נפלאה בפני עצמה ]
הצל השני אמנם יסתיים בחג הסוכות ב30.9 (ירח מלא בדגים הוודי/טלה הטרופי) כשהמיינד יחזור לאותה נקודה בה עצר והחל את נסיגתו, אך רק ב7.10 בשמחת התורה יתקדם הלאה משורש/זנב האריה לכתר העלמה (קבוצת הכוכבים בתולה), אז נוכל לראות עד כמה השחרור שהביאו התכנסויות הקיץ השיב לנו את חופש תנועתנו הפנימית - הביטוי הבסיסי ביותר לעצמיותנו. שימו לב שחגי תשרי פותחים את השנה החדשה אחרי כניסה עמוקה וארוכה פנימה לתוך עצמנו על מנת שנוכל להמשיך ולחגוג את פלא הבריאה יחד עם משפחתנו, חברינו, בני בריתנו ולמעשה כל מי שסובב אותנו - זהו זמן לאהבת חינם, הלא היא התיקון הגדול לחורבנות בכל סדר גודל אפשרי. החורבן והתיקון נובעים שניהם מתורשתנו; הרוחנית שנשמתנו בישלה עבורנו לאורך גלגולים רבים והביולוגית עליה הסכמנו לחתום בכניסתנו לגופנו הפיזי הנוכחי המורכב מהדיאנאיי הפיזי והרוחני שהורינו הנחילו בנו ביצירתם, טיפוחם וחינוכם אותנו.
הגויים שואלים רבות מהו ההבדל בין נשמה יהודית לנשמתו של הגוי, שאלה עליה יהודים רבים אינם יודעים לענות. האמת היא שההבדל השורשי הוא שלגויים נשמות נבדלות משל עצמם, כל אחד מהווה אינדיבידואל בעל דרך נפרדת משל עצמו - עם ישראל עם זאת מורכב מחלקים פרקטלים שונים ויחודיים שבאותה נשימה מהווים נשמה אחת סינגולארית. אמנם טרם הגענו לאחדות אליה נבואות הגאולה מכוונות אותנו, אך זהו יופיה של מחזוריות הזמן אותה שבתאי המצמצם והמגביל הגדול מייצג. המולות לשבתאי מביאה עמה כל כך הרבה מכשולים בנסיגה זו ושיעורה כמו תמיד הוא חיזוק גבורתנו - מידת הצמצום והדין שבגופנו הארצי והאנרגטי בלעדיה אף טיפת חסד, התרחבות ורחמים לא יכולה להחזיק מעמד. המכשולים ששבתאי מציב בפנינו לעולם לא ימנעו מאיתנו דבר, תכליתם היא רק לעכב אותנו. עיכובים אלה המגיעים ממידת הדין "מרוויחים לנו זמן" לבנות את עצמנו באופן יציב על מנת שנוכל למלא אחריותנו על חיינו מבלי להתפרק ולאבד חיבורנו למציאות האנושית המוגבלת בשורשה. ללא גבולות הקדושה אין שום הבדל בין הטוב לרע, שכן אם אין גבולות וחוקים סביב האור הכל יתפס כקדוש בבריאה המוחשית, אז גם במרחבי העשייה האנושית לא יהיה שום דבר פסול וזאת יקירי ויקירותי עבודת אלילים מזעזעת המקדמת פולחן אגו אפל ביותר.
אמנם ברמה הגבוהה הטוב והרע הם שני פנים של אותו מטבע (פרי עץ הדעת שלום) אך הנסיון להתנהל לפי אמת רוחנית ונשגבת זאת בכל הנוגע למוסר האנושי מובילה תמיד לאותה התוצאה - עיוות מוסרי, שחיתות מערכתית ונפילה תודעתית איומה שרק מעמיקה את הפיצול והקרע בין הארצי לרוחני, בין הגוף בעל הגבולות הטבעיים לנשמה הרוחנית נטולת מגבלות אלה.
שנת תשפ"ג נחתמת בתהליך שנועד לעמת אותנו עם גבולותינו, גבולותיו של האחר, גבולותיה של החברה האנושית ועם מגבלות הזמן והמרחב להן כולנו נתונים מפאת קיומנו (על אף שנוכחותנו הוירטואלית לעתים מטשטשת גבולות אלה). מרקורי מאפשר לנו לסגור חשבונות בין שכלנו וגופנו ובין השראתנו ליצירתנו כשהסמכות הגבוהה שמארחת את נסיגתו במרחבה היא השמש, הנשמה, חיבורנו לאבא השמיימי שממשיך להאיר ולהעניק לנו חיים יום יום, בוקר אחר בוקר באופן יציב, קבוע ומלא באהבה. חיינו אינם מובנים מאליהם - אותם חלקים שאיננו מכבדים מספיק ידרשו התחדשות יצירתית בביטוי חִיּוּתֵנוּ דרכם, כך נוכל להפוך את הגאווה השקרית של האגו לאמונה רוחנית מלאה בפרי יצירתנו. מאחלת לכולנו נסיגה נפלאה, רוויה בהכרת תודה לשנה שמסתיימת והשראה מבורכת לזאת שמתחילה. מאמינה בנו לאל-אללה ואוהבת ים ים ים, שתהיה חתימה טובה , שנה טובה ו ב ה צ ל ח ה ! כל היצירות במאמר זה שייכות לילידי ונוס נוסגת בסאקרל האריה (:
Комментарии