מהי רוחניות עצמאית? מהי ריבונות אמונתית? מהי פילוסופיית האינדיבידואליזם וכיצד היא נועדה לשחרר אותנו במעברו של יופיטר, הגורו והאב הרוחני, במזל האש וביתו הזכרי של מאדים (היצר) בטלה? בואו איתי ועם מאסת הרפרנסים לאווטאר למסע-חקר התהליכים הנוכחיים.
יופיטר האחראי לאמונתנו, לחינוכנו הרוחני ומכאן לתפיסת עולמנו הרחבה נכנס סופית לטלה וסיים את מעברו בדגים, מזל המים וביתו הנקבי, שם התמלאנו השראה (מאמצע 2021) על מנת שנוכל לזכור עבור מה נועדנו להלחם במבחן האומץ שהוא מעברו בטלה. יופיטר בדגים זרע את כוונותינו כדי שבטלה נצליח גם לפעול בשמן, הוא שאל עבור מה אנו חיות ומתקיימות, ומאיפה אנו יוצרות ומרגישות, כך שבזמני הבריאה של יופיטר בביתו של מאדים נוכל לחזור ולמקד עצמנו ברשמי החיים הקודמים שלנו בכל פעם שנאבד כיוון וכוונה, אלה שהשארנו מאחורינו בסוף מעברו בדגים, לטוב ולרע ליפה ולמכוער. כניסתו הראשונה של יופיטר לטלה התחילה ב11.5.22, אז הספיק להגיע עד 8°43’ מעלות (דקאן ראשון, שליטה מארסיאנית טהורה) והחל בנסיגתו (ב-28.7) שהובילה אותו בתסכול גדול חזרה לדגים (ב28.10) לטבילה אחרונה אך אינסופית במעיין ההשראה. התפרצותו הראשונית של יופיטר לביתו של מאדים העירה את יצרנו בצמידות לבעל הבית, אלה היו חמישה חודשים בהם אותה התעוררות ראשונית קיבלה מהר מאוד ברקס שהביא לעצירה, הפנמה והתבוננות פסיבית בנושאים אליהם יצרנו מכוון, כמו גם הטריגרים היעילים ביותר הגורמים לנו לצאת למלחמה על זכותנו לחיות. המלחמה המארסיאנית בבסיסה יצרית, אנרגטית, האגרסיביות המיוחסת לארכיטיפ הלוחם אינה שגויה, אך כדי שנוכל להבין את חוכמתו הגבוהה של החייל עלינו להבין מהם מניעיו של אדם לפעול באופן אסרטיבי, לבסס עצמו ככח עצמאי בבריאה וכמובן, להנהיג. יופיטר מחלץ במעבריו מכל מזל ובית את חכמת החיים (הפילוסופיה/האמונה) הנובעת מאותה אנרגיה, מעברו בדגים (בית 12 קלאסי) הפעיל את ערוצי החמלה, היצירה והדמיון, כמו גם שחרור ההצמדות לגופנו ודימוינו העצמי, שם זכינו לתחושת אחדות רגשית גבוהה עם סביבתנו, לטוב, לרע ולמחרפן. מעבריו (כטבעו) של הגורו מחנכים, העברת המידע שלו מתבצעת כתורשה, על כן פעמים רבות נזכה לראות בהפעלותיו את אותן נטיות ותפיסות עולם שירשנו מסביבתנו, אם הגנטית או החברתית, אם הרצויות או אלה שעבר זמנם וברצוננו להוקיע מתוכנו. בטלה תורשתו של יופיטר נוגעת לחיבורנו לעצמיותנו, אינסטינקט החיים הבסיסי ביותר, זה המופעל רשמית ועצמאית בשעת לידתנו ומסמל את עוצמתם הבלתי מתפשרת של חיים. אותה עוצמה וכח חיים נקראים גם יצר, אותו אפשר לחוות באופן חיובי או שלילי, פנימית או חיצונית, במזל האש של היצר (עקרב=מי היצר) הפעולה החיובית כלפי חוץ הכרחית, על אף שהאנרגיה האינדיבידואלית שלנו מוקרנת באופן פסיבי מעצם היותנו, השליטה באותו יצר אינה אפשרית, רק התמחות בתרגול בחירתנו החופשית והעצמאית בבואנו לבטא אותו.
כניסתו השניה של יופיטר לטלה ב20.12 מגיעה לאחר חודשיים של הפנמת ועיבוד היצר הראשוני שעלה בנסיגתו לדגים ושחרורו מחלומם/אשלייתם (עד הפעם הבאה ב2033) החביבה והטבעית לו במיוחד. החזרה לדגים נועדה לדיוק עיבודנו הרגשי העמוק והנסתר, זה המלמד את אחדות המערכת הארצית עם המערכת הנשמתית המזכיר מאיפה ובהתאם למה יצר מתעורר. בין דגים לטלה שוכנת נקודה קארמתית ביותר (GANDANTA כיתר גבולות מים-אש), הקשר בין העבר לעתיד, התורשה מהרגש לפעולה, סימביוזת המוות והחיים מתבטאת במלוא תפארתה ב10 המעלות העוטפות את הגבול (5 מעלות אחרונות של מים ו5 מעלות ראשונות של אש) ובמעבר זה מדובר בתקופה של כ10 חודשים שהחלה ב17.4.22 ותמשך עד 26.1.23. בין 9.6.22-17.9.22 היתה הקלה מסוימת במטען וההיאחזות בו החלה להתפרק, אלה היו 3 חודשים בהם רפואת הלב והערך העצמי ישבה על הפרק, אז הצלחנו לפעול באופן ישיר יותר, מהיר יותר ויעיל יותר, ברמה הרגשית כמו גם המעשית. ב22.12 ממש עם כניסתו לטלה נוצר מרובע בין יופיטר לשמש בגדי, אתגר ראשוני זה מתבטא כמבחן אדיר לדימוינו העצמי וזהותנו (שמש), המאלץ אותנו למצוא את גבולות (גדי) ביטוי יצרינו (טלה) באופן הנובע מנסיון חיינו (יופיטר) וכמובן, תורשתנו. סוף החורף יביא איתו משושים (הזדמנויות) לונוס (3-4.1), לשמש (25-26.1) ולמרקורי (17-18.2) בדלי (תודעה קולקטיבית), דרכם נוכל לחקור את השפעת שבטנו על לבנו, זהותנו ותקשורתנו באופן שנועד לקדם ולתמוך בייחודנו ועצמאותנו היציר(ת)ית.
הקשר בין טלה ודלי הוא אחד של הבנה וחניכה,
הסאטורניות של דלי מחזקת את האחראיות האנושית הייחודית לה בעוד שהמארסיאניות של טלה מרכזת את כל משאבי כוחה בחקר זהותה ולשניהם עצמאות תודעתית ומעשית רבה. דלי הוא ביקורת חברתית - טלה הוא כח רצוננו, שניהם מבדילים עצמם מהסביבה, האחד דרך דחיה (שלילי, שחרור) והשני במיקוד עצמי (חיובי, צבירה), השילוב ביניהם הוא מגנט לאינדיבידואליות, אם פנימה מול עצמנו או כשילוב אנרגטי המעורר השראה בסביבה להיות יותר אותנטיים בעצמם. העיסוק בעצמאות בעולם מבוסס תלות לנצח יתפס כ"חריג"; המשושה בין יופיטר מלא התשוקה והיצר בטלה ללב, לזהות ולשכל בדלי הפורץ גבולות מתוך הבנתם יעזור לשיעורו של הגורו המחנך על שימוש ראוי ומוסרי ביצרנו מול הקולקטיב ותפיסת העתיד המשותף שלנו איתם.
צעדינו הראשונים לתוך האביב יביאו איתם הזדמנויות להבנת שפת היצר הפראי והאינסטינקטיבי שיופיטר העיר בטלה, סדרת צמידויות לאורך מרץ ואפריל (עונות דגים+טלה) יחשפו וירחיבו את הפלנטות שיפגשו, כך ששכבה אחר שכבה וצמידות אחר צמידות נוכל לשחרר עוד תלות חיצונית בתפיסת זהותנו דרך חסדיו ושיעוריו המאלפים של יופיטר.
ב1-2.3 נלמד מהם כלי אילופה של ונוס (לבנו) בטלה (יצר), הממקדת את ערכינו וקשרינו בעצמאות וספונטניות יצירתית.התרחבות הלב של מפגש יופיטר וונוס דומה באסטרולוגיה הוודית למפגש אוהבים, שכן ונוס נחשבת "האישה" ויופיטר הוא "הבעל". מפגשם בהחלט יכול להביא לזיווג, אך אילוף יצרי לבנו הכרחי על מנת שנוכל ליצור שותפות שאינה מבוססת על יצרים ואינסטינקטים שלעתים נוטים להיות בוסריים, אצל ונוס אלה יהיו יוזמות חברתיות כוחניות, בוטות, ויצירת דינמיקות תחרותיות ומבוססות אגו. יופיטר יעצים את החסד, הנתינה ונדיבות הלב של ונוס הלוחמנית, הוא יראה לנו כיצד מטרותינו הגבוהות וערכינו החזקים ביותר בחיים אלה משפיעים על פעולותינו ובזאת יאפשר לאיכויותיו של טלה הכל כך מרוכז בעצמו להתרכך, כך דרך הבנתנו את יצרי לבנו נוכל להיות קשובות יותר לאלה של סובבינו. צמיחה הדדית או משותפת מותחת את גבולותיו של טלה באופן השלם ביותר (קוטביות מאזנת טלה-מאזניים), על מנת שכח רצונה האדיר של ונוס בטלה להשתחרר מתלות באחר, עליה לקבל תמיכה מהאחר, קונפליקט שעשוי להציג עצמו דרך דימוינו העצמי הדורש להשתחרר מהגדרות העבר וזאת כידוע דומה למלחמת עולם.
לאורך ה7-17.3 יופיטר יצמד לכירון (מדויק ב12.3), זהו הגנרל בדימוס פוגש בחייל הפצוע, זוהי צמידות יפיפיה שקרתה בפעם האחרונה במהלך 2009 בין המעלות 21-27 של מזל דלי יחד עם נפטון. נסו לחזור אחורה לשנת 2009, מאי, יולי (נסיגת יופיטר) ודצמבר היו החודשים בהם הצמידות הופעלה במזל התודעה הקולקטיבית, "האדם החדש" והתיקון החברתי. עבור כל אחת ואחד מפגש זה התבטא באופן שונה והפעיל מרחבים אחרים בפנימיותה, הקודם לו ביוני 1990 בין הגורו והפצע התקיים במזל סרטן והחל מחזור של 19 שנה שנגע לפצע האמהות, ההזנה, הבטחון הרגשי והאינטימיות השורשית לנו. יופיטר מעצים כל גוף ואנרגיה בה הוא פוגש, כירון מצביע על עומקי הפגיעות והחסד הנובע ממנה במזל בו הוא נמצא - יחד הם מאפשרים להתרחבותו של הפצע הכירוני (תיקון המידות) ולהורדת מידע עוצמתית ועשירה ביותר, אותה לוקח לנו זמן להבין וליישם עבור החלמת אותו פצע, ב14 השנים האחרונות בעיקר גילינו עד כמה הוא קולקטיבי, לא אישי ולמעשה שכל טרגדיה אישית משקפת את המצב האנושי הנתון. כירון עובר במזל טלה מאז 2018 (יסתיים רשמית רק ב2027) ומאלץ אותנו להתעמת עם השיתוק והפחד הנובעים מדימוינו העצמי ותיעול יצרנו - הפצע הנובע משימושנו העצמאי בכח חיינו. פצע האינדיבידואליות של כירון בטלה מכיל בחובו חכמה אדירה הנוגעת לשבריריותו של האגו, יופיטר מבקש להרחיב את כלי הלמידה הגבוהה שלנו על מנת שנוכל להמשיך את מעברו של כירון של בטלה עם הבנה מזוקקת יותר על משמעותן ומשקלן של פעולותינו, כל גישתנו לדימוינו העצמי נועדה לעבור שיעור, אילוף יצרים, שכן אמנם שדה הקרב של טלה מבוסס אינסטינקט בוסרי, אך גישתו של יופיטר תמיד מכוונת מטרה - מציאת משמעות רחבה יותר וקבלת כל חוויה כשיעור מפתח. המזל הבא אחרי טלה לחקור את פצעו במפגש יופיטר-כירון בשנת 2036 יהיה תאומים (תקשורת, מחקר, התרחבות תודעתית), כך שיש לנו כ13 שנים לעבוד עם פצע חדש שהתמקדותו עברה מהקולקטיב לאינדיבידואל, מהדלי לטלה, מהמיינד ליצר, משבתאי למאדים.
ב28.3 יצמד יופיטר למרקורי, אילוף השכל וחניכת התלמיד (מרקורי=בודהה) על ידי המורה (יופיטר=גורו) יזכיר לנו את חשיבות הניתוח והשיח הפנימי החיובי וחיוניותה של אמונתנו המובילה ליכולתנו להתגבר על מכשולים חיצוניים. האופן בו אנו תופסות את דמותנו בחיים אלה משפיע רבות על השיח הפנימי ומכאן גם התקשורת החיצונית שלנו עם האח, היחודיות של קולנו המבטא את תפיסת עולמנו היא אור גדול - שימוש מכבד בידע שנסיוננו האישי סיפק לנו. היעדר הרצון האישי לבטא את קולנו האינסטינקטיבי נובע מתפיסתנו המגבילה את עצמנו, אותה יופיטר לא מעוניין להשאיר כה סגורה. יופיטר מחזיק את הקוטביות של מרקורי, הוא צדו השני - הוא מאזן את הבררנות השכלתנית המרקוריאנית באופטימיות ואמונה יופיטרית. יופיטר הוא האגו הרוחני ההכרחי עבור השכל או מרקורי לתפוס מעבר לחושים ולעצמו (לב, ונוס), אך הוא גם המרחב בו הוא נופל (דגים, יופיטר נקבי) - כשהסימביוזה היופיטרית הרגשית המוחלטת בין המודע לנסתר מטביעה את כל כלי ניתוחו וניווטו של התלמיד למצולותיה, אך הם בין כה לא יועילו לו במימדי הים האינסופיים ועל-זמניים. צמידות זו נועדה להעלות את רמת הבנתנו את ייחודיותנו ותפקידה ביצירת חיינו העצמאית, שכן יצירתנו דורשת להתפתח - בלי עדכון תוכנה מרקוריאני רציונלי טוב המיינד יאבד אחיזה במציאות החיצונית וריכוזו העצמי יוביל להתנהלות מנטלית אגרסיבית, אנוכית ומאוד לא אותנטית. החצנה תגיע בין כה, בחירתנו החופשית לבטא את עצמנו ולהאיר עם קולנו היא השמירה הגבוהה של יופיטר בטלה, מרקורי קריטי לאיזון נפשנו ורוחנו הארצית בדיוק כפי שיופיטר אחראי להארת תודעתנו והכוונתנו הנשמתית.
ב11-12.4 צמידות יופיטר לשמש תביא לאילוף כוחו של האגו והדימוי העצמי המשתקף בבחירותינו ופועלנו, יופיטר יעצים את הנבדלות שבנו, הוא מתעקש שנלמד לראות את האור הנובע מהוויתנו היחודית, דווקא על האינסטינקטים, היצרים הבלתי מסוננים שלו, המסמלים עבורנו אמת גולמית. פעימתם הראשונה והבסיסית ביותר של החיים מיוצגת על ידי טלה, האנרגיה היוזמת של האש היא ניצוץ הנובע ממעמקי החשכה של המים המשתנים של דגים המגיעים לפניו, החיבור למשאבי היצירה הוא זה המוליד את הוצאתה לפועל, דרך יצירתו של אדם בעולם אנו יכולות ללמוד רבות על תת הכרתו ועיבודו הרגשי, בחירתו כיצד להשתמש בכח החיים שלו בפועל היא סממן די מדויק ונקי לחיבוריו לרבדים הרוחניים של המציאות, בלעדיהם כל יצירה מבוססת פולחן אגו (עגל הזהב), בריאה ללא חיים שנובעת מחיים ללא נשמה. הרומנטיזציה למלנכוליה של יופיטר הנקבי (בידוד לשם חיבור רוחני) מגיעה לסופה הרשמי עם מפגש זה, הגורו התקדם בגישתו מספיק ומרחב הלמידה כבר אינו שדה החלימה הדגי אלא שדה הקרב המארסיאני בו הקיום קשור בהשרדות משום שהמשכיות החיים נמצאת בסכנת (והבטחת) מוות ממשית בהם. אך הפחד העיקרי בו אנו נתקלות בטלה הוא אחד של דיכוי, הנובע משיתוק עצמי שעבור האנרגיה של טלה שווה ערך למוות שכן מאדים כל כולו נוגע לפעולה, להחצנה ולגבורה ההכרחית עבורן, בפרט בתרבות חרדת אינדיבידואליות בעלת מח כוורת רעיל.
אמנם ההאצה של יופיטר בטלה איטית ומגיעה רק לקראת סוף מעברו אך העיכובים והנסיגה של מאדים אדון הבית נועד לדאוג לכך שנדע להביא להרמוניה בין טבענו הרגשי המשתנה ליצרנו האינסטינקטיבי המתפרץ.
חצינו את גבולות שפת הסמלים והגענו למבחן המציאות - האם כל אותן טבילות במי השפע של יופיטר בדגים אכן עזרו לנו לגלות יותר חמלה לעצמנו? או שרשמיהן עדיין נתפסות כבריחות מהמציאות שנפרדות למהלכה השלם? ההשראה היא התקווה המחלצת אותנו מנפילה ליצרינו הנמוכים ביותר בקרב מול היאוש והתסכול שבחוסר הפעולה. עבור טלה הכוחני זהו חסדו של יופיטר - ההבנה שכח אמיתי נובע מבחירה בעצמנו, בתקווה שאנו מגלות בעצמנו, המכוונת אותנו להגשמת ייעודנו שהוא הקרנת מלוא אורנו. כל אותן תובנות ממעברו של יופיטר בדגים (21'-'22) הנוגעות ליצירתיות ההכרחיות לשם הגשמת חלומותינו הנשגבים ביותר לא נועדו להשאר במרחבי החלימה וההשראה, עלינו להביא לקיומם בעצמנו. ללא מעורבותנו האישית, כח רצון פנימי וחיוך אותנטי על הפנים (לא כל הזמן) לא נוכל להוריד לקרקע את אשר נשמתנו מפצירה בנו להרגיש, לחוות ולחיות. האגו בדגים מת, אך להבדיל ממוות האגו המובטח אצל מאדים בעקרב, המים של יופיטר מאפשרים בחירה או בריחה, אמת או שקר, מציאות או חלום, המוות הרוחני. הדואליות בין חיים ומוות פסיבית בדגים, על מנת לשחרר מהאגו לחלוטין ולאפשר את פרימת הקארמה הכרוכה בכך עלינו להרפות, להתבונן וללמוד. בטלה הדואליות עוד נוכחת, אך הבחירה הכרחית. אין עוד ציפה מלאת אמונה בגלי הרגש המשתנים, יצר ההשרדות נדלק ברגע והאינסטינקט בועט. עבור טלה, הלוחם האידיאלי, הבחירה היא מול יצרו - לשלוט או להשלט. האם נלמד לאלף את היצר הפראי המתעורר בשדה הקרב? או שבמסעות הכיבוש נמצא עצמנו עבדים לאינסטינקט השרדותי מרוסק ומצולק? האם השרדותנו מובטחת כך או כך? במה השרדותנו תלויה? סדר העדיפויות האביבי משתנה מהותית במעבר האגו (שמש) מדגים לטלה, ההקרבה העצמית היופיטרית מקבלת מיקוד, משמעות, תכלית. על מנת לשמור על איזון עלינו במעבר זה עלינו לזכור את גופנו הרגשי הנסתר ואת ביטויו הנפיץ דרך תשוקותינו, כמה שאנו יותר מושקעות רגשית כך הנפיצות הפוטנציאלית יותר גדולה - בלי כח היצר אין פוטנציאל נפיץ, אך בלעדיו גם אין סיכוי לחיים חדשים להווצר.
סדרת הצמידויות של יופיטר והמקבץ האנרגטי בטלה נועדו להוות שיעור גבוהה באילוף היצר, בתירבות הפראיות שהיא עצמיותנו באופן שמלכתחילה ממוקד בנו. לא עבור הסביבה, לא בגלל החברה, לא כי זה שמצופה מאיתנו או נלמד על ידינו - חכמת האינדיבידואליזם נובעת מחיבורנו הישיר לעצמנו ולשורש טבע הגדרתו. אצל כל אחת ואחד מאיתנו פעימה שונה של אנרגיה - ישנם גלים קולקטיביים אך העיבוד בסופו של דבר חייב להתבצע ברמה האישית והעצמאית מאחר ובלעדיו תהליכים נתקעים ברמה הרוחנית, הרעיונית, המנטלית והרגשית ואינם זוכים לקבל את ביטויים המעשי, בהתאם לטבע פעימת היצר האינדיבידואלי של כל אחת ואחד. רצף הצמידויות האביבי הוא תהליך של גילוי האמונה בעצמנו, על ערכינו, על יכולת תפיסתנו והבדלתנו ומכך ביכולתנו להתגבר על המכשולים העומדים בפנינו בשדה הקרב של הביסוס העצמי שהוא גורל האנרגיה הזכרית במין האנושי - זו המעודדת אותנו להגשים את דחפינו, מתוך הבנה עמוקה הנוגעת לכליו, משמעותו ותפקידו של יצר. ההשראה של יופיטר בדגים היתה כמו חלום מתוק, היא העברת השרביט הרשמית, התעוררותנו לעצמנו ולקיומנו העצמאי והיציאה הסופית ממאגרי המים הרכים והקדומים של הרחם הימי.
רק בסוף אפריל יגיע השחרור, עד ה22.4 נהיה בתהליכי האילוף.
כשיגיע זמנכן לעלות על הסוס זכרו שהחיבור בין האדם לפרא חייב להתקיים קודם כל ברמה הפנימית, מאלף לא מנוסה וסוס פראי יוכלו להתחבר אך ורק במידה והסוס, או הפרא, רואה את האדם, או המאלף, כראוי.
במהלך האביב יפתח הלב לתפיסה חדשה של שותפות, ב4-5.5 יופיטר במשושה לונוס בתאומים יראה לנו עד כמה עוד נותר לנו ללמוד בתפיסתנו את האחר. עבודת המראה הכלל אנושית נעשית בין אם אנו מודעים לכך או לא, הגורו של אינסטינקט החיים פותח את לבה של ונוס התלמידה החברתית לערך "אילוף" יצרינו הפראיים המאפשר להתנהלות יצירתית ואף מהנה יותר מולם. הבשלת התודעה האנושית תלוית שיוך, לעתים הקשר בין סביבתנו לערכנו מובן ברמה החומרית (פיזית מידית), אך ונוס בתאומים מתחברת לשורשו של קשר זה דרך הפן הרוחני ותודעתי. לא רק שהערכים שלך משפיעים על יכולתך להתקיים ברמה הפיזית, האנשים שמקיפים אותך משפיעים על הערכים שלך. מי הם אותם אנשים סביבך שכמו שולפים את חרבם על תודעתך, דרך רעיונות, תפיסות ודעות שלמעשה נועדו להלחם בקיומך העצמאי? מה קורה כשאת עבודת המראה שלנו אנו מנהלות מול אדם בעל התנהלות נרקסיסטית (סמויה או גלויה)? מה קורה כשאנו מקיפות עצמנו בשיקופים שברמה השטחית נראים בדיוק כמונו אך ברבדים העמוקים יותר מרגישים זרים לגמרי?
יופיטר יכנס למזל שור ב16.5, נסיגתו הבאה לא תקח אותנו חזרה לטלה, כך שעד שיא האביב נוכל להתקדם משיעורה של חכמת האינדיבידואל, הפריצה, הלידה, היצירה והיצר של יופיטר בטלה. ההתפתחות האישית יכולה להתקיים מתוך ערך עצמי גבוה גם כשקשה להאמין בעצמנו - במידה וסביבתנו משקפת לנו את אמונתה בנו (גם אם אינה מסכימה איתנו על כל פרט או מילה) הערך העצמי ישקף זאת. כדי שערכנו (שור) ישקף את הפוטנציאל הייחודי (טלה) הגבוה שלנו (יופיטר) עלינו להתכונן למעבר פורה במיוחד בהמשך השנה עם יופיטר בשור, שיתחיל במפגש עם ראהו במעלות הראשונות של מזל האדמה הקבוע הונוסיאני וכמובן מפגש עם אורנוס בהמשך ביתה של ונוס. סוף מעברו של יופיטר בטלה וכניסתו לשור באמצע מאי יקרה יתרחש במרובע T עם הטרנספורמציה המערכתית (פלוטו בגדי) ויצר ההזנה המוגבלים (מאדים הנופל בסרטן) ובעצם יהווה הזדמנות עבור המתח שמתקיים בין לידתן המחודשת של גבולותינו לאגרסיה הרגשית בה אנו מוזנות, סה"כ מעבר הולם עבור יופיטר הפילוסוף מהאנרגיה של מאדים לזאת של ונוס, מהניצוץ הבהיר והמהיר של טלה לאדמה היציבה והפורה של שור - מהראשוני ליסודי, מההתעוררות לביסוס היצר. המעבר משיא הריכוז העצמי של טלה לרספטיביות החושית של שור נעשית מהר, יופיטר לא צריך את כל הטבילות מחדש והתזכורות הבלתי נגמרות הפעם, בסוף טלה אנחנו הכי ערות, דרוכות ומוכנות לכל אשר יבוא, זו הנקודה ממנה אנו מגיעות דווקא לנחיתה, להשלמה ולנינוחות האורגניות של תחילת שור, טווח ההתעלות של הירח האינטואיטיבי, הפסיבי והנקבי המתמעט ומתמלא בשיעוריו על מחזורי טבע הבריאה הארצית. כל עוד אנו זוכות לחיזוק גבורתנו האישית עם יופיטר בטלה אני מציעה שנמקד אותה בעצמנו קודם כל, באביב ביעור החמץ והירח המלא במאזניים יביאו טיהור על-אנושי קולקטיבי, העיקר הוא בינתיים להתחשב כל אחת ואחד בתהליך האישי שלהם, על כל ההחלמתו, על כל פריאיותו ועל כל תרבותו. אחר כך נגיע לפריונו, יציבותו וערכו המלא. אוהבת המון, מחילה על העיכוב בכתיבה אבל ברוך השם מאדים מסיים את הנסיגה וסוף סוף אפשר לשחרר את התודעה, שיהיה בהצלחה!
Comments