הירח המלא של חודש אלול מגיע ביום ה' ה31.8 ב04:35 לפנות בוקר במזל דלי הוודי/דגים הטרופי. ירח מלא זה יהיה קרוב ביותר לארץ (סופר מון) ויתיישר איתה ואיתנו בצורה ייחודית כך שהשמש (הנשמה) והירח (הנפש) יעטפו את האדמה (הגוף) משני צדיה ויספקו לה את התמיכה המדויקת לשם תיקוני וסליחות אלול המתנהלות בכולנו;
בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברינו ובין הבריאה, האדמה, האמא הגדולה. עם נסיגות הקיץ של שבתאי, ונוס ומרקורי (ו4 ימים לאחר הירח המלא גם של יופיטר) יכולתנו להתבונן בפנימיותנו ופנימיות הבריאה עצמה מוגברת, אם היה זמן לנטרל את החששות האסטרולוגיים מנסיגות הכוכבים זה ממש עכשיו. כל התכנסות פנימה מאפשרת תהליכי התמרה עמוקים והירח המלא המסמל את הטהרותנו הנפשית הוא הזדמנות לסגור את השנה העברית האחרונה ולפנות מקום לחיים חדשים - נקיים ופוריים יותר - להתקיים בזאת שמגיעה וכמובן שהכל הכל הכל נתון לחופש הבחירה.
נסיגת שבתאי עשויה להיות מאתגרת בצמידותה לירח אך מאחר ושניהם נמצאים במרחב שבין כה נשלט על ידי איכויותיו של אדון הקארמה והמגביל הגדול הירח המלא מתאים עצמו ומכווץ את גופנו האנרגטי פנימה. הירח פוגש בכלי הבקרה החדים של שבתאי ונחישותנו להתמיד בעיבודנו הרגשי המערכתי יכולה לתרום רבות להמשך נסיגת שבתאי ובעיקר בחודש הקרוב. הרפואה האדירה החבויה באחוזת הירח שטאבהישה (מאה הרופאים) קושרת את ארכיטיפ הדלי הוודי והדגים הטרופי דרך חיבור עמוק למרחבים הנסתרים של הבריאה בהם תהליכי החלמתנו קשורים בקולקטיב ובהשפעתו עלינו, כמו גם יכולתנו הטבעית להשפיע להפך מפנימיותנו החוצה על הזולת. המעגל השמאני של שבתאי מארח את הירח של חודש אלול בין היתר כדי שנוכל לדייק עצמנו לקראת חגי חודש תשרי והשנה החדשה שמתחילה בהם, עלינו רק לשמור על גבולות המעגל כך שכל מה שיכנס לגופנו הרגשי ולא יעודד את המשך הבנייה היציבה והמתונה של דרכנו יקבל את ההתמרה הראויה לו דרך התבוננות פנימית חסרת פשרות שבתקווה תחשוף בפנינו את התנאים שאפשרו לכך לקרות, התנאים שהבאנו עמנו לסיטואציה עוד הרבה לפני שאותו "גוף זר" הסתנן למרחבנו האישי. התורשה המובילה להווצרות התנאים המדויקים לפגיעה אנרגטית נמצאת במרכז הבמה בזמנים אלה, עם נסיגת ונוס שממוקדת בפן הגנטי של תורשה, עם נסיגת מרקורי שמשקפת את בניית תפיסת עולמנו הראשונית דרך הדוגמאות האישיות להן זכינו בחיים אלה וכמובן עם נסיגת שבתאי השנתית המאלצת אותנו לפגוש בקארמה האישית שלנו, זאת שהועברה לנו דרך מעשי העבר שלנו עצמנו בחיים אלה ובאלה שקדמו להם ודרך מעשי אבותינו ואמהותינו, עד 8 דורות אחורה.
השיח על עבודת "הילדים הפנימיים" לעתים לוקה בעיקוף מעשי וחותרת הישר למשמעות האנרגטית והרוחנית של קילוף שכבות פנימי וחשוב זה.
הכלי המידי והמעשי ביותר לעבודה זאת הוא הזכרון, הרישום הרגשי והאנרגטי, מלא ומורכב ולמזלנו הרב מאוד אינדיבידואלי.
מדוע למזלנו? משום שיתכן ורגעים מסוימים בילדותנו שעיצבו את תפיסתנו ועיבודנו הרגשי לא היו נוראים ברמה האובייקטיבית (לא נכנס להתפלפלות על הסובייקט והאובייקט הפעם, מחילה מכן) אך בודאי היו מצלקים ביותר לילדים ולילדות שהיינו.
ילדים הם היצירה הכי טהורה בטבע והם סופגים ומנחילים בגופם את כל אשר הם סופגים מסביבתם המידית כמו הרחבה ומאחר והזכרון הוא סובייקטיבי לחלוטין ונשען על תגובתנו הרגשית בזמן אמת יש ביכולתנו להעלות רגעים מסוימים מחיינו ולהתחבר ישירות למצב התודעתי בו שרינו באותו הרגע.
כשמדובר בחוויות מהילדות אנו מביאים לסיטואציה ולתודעה הילדית בה היינו את תבונתנו הבוגרת המסוגלת להכיל דואליות באופן שילדים לא נועדו להכיל. העיניים הבוגרות אליהן גדלנו במשך חיינו מאפשרות לנו לראות מצבים בעברנו ובילדותנו בפרט באופן אחר אך אין זה משנה את העובדה שבחיבור עמוק לעבר ועבודת השורשים המתבקשת בו (עבור כולנו ללא יוצא מן הכלל) הרגש הילדי יצוף. כשאנו מאפשרות לאותם רגשות לצוף בנו ומשתמשות בעינינו הבוגרות על מנת לחמול ולהכיל את עצמנו אנו משחררות כל שיפוט ואשמה שאולי נרשמה בגופנו הקטן הזוכה כך פעמים רבות לראשונה מאז החוויה הראשונית לקבלה וטיפול הולם.
כל כוונתו של ירח שבתאי מלא זה היא לחזק את הבנתנו ביחס לעוצמתנו וכשרותנו האידיאלית לרפא את עצמנו דרך אותה כניסה פנימה למתחם הרגשי האינדיבידואלי וחוצה הזמן והמרחב שהוא אנחנו.
השמש בצמידות לנסיגת מרקורי על כס המלוכה הגנטי - חיבורה של השמש למרקורי תמיד מיטיב, בטח ובטח כשהיא נמצאת מול הירח המגביל של שבתאי המפעיל את המתח האדיר של ציר אריה-דלי.
על ציר זה יחסיהם המורכבים של השמש (נשמה, אגו) ושבתאי (קארמה, שירות) מתבהרים, השמש מדומה למלך, לסמכות, לצמרת ההיררכיה הטבעית - שבתאי הוא הפועל הפשוט, זה שעל מנת להתקדם בסולם המעמדות עליו ללמוד להיות בשירות ולעבוד בשיטתיות ובחריצות; המתח בין אריה ודלי נובע מהפער המובנה בין השכבה העליונה והתחתונה של ההיררכיה החברתית אך במהותם שניהם מהווים שני צדיו של ההסכם עליו הפרט וההמון חתומים, ממש כמו עם הזקוק להנהגה כשירה ולמלך שערכו שואף לאפס ללא עם.
השמש ומרקורי באריה עוסקים בביטוינו העצמי היצירתי, בספונטניות הכרוכה בו ובערך העצמי הנובע ממנו - שבתאי והירח בדלי עם זאת מחוברים לעומקי הקולקטיב, הם תנועותיו הירחיות הרגשיות והביקורתיות השבתאיות של הקבוצה לאור הייחודיות השמשית.
שבתאי מגביר את נוכחות המעגל הרחב בשיקולינו העצמיים בעוד שהירח משקף את השפעתה של היצירה על המתבונן אך השמש ומרקורי בשיא האגו היציב של אריה לא מרגישים בנוח עם המגבלות הנובעות מהתחשבות בהשלכות הפעולה האישית על הכלל משום שהיא "פוגעת" בספונטניות ובריכוז העצמי ההכרחי לשם פעולה יצירתית אותנטית מתוך ה"עצמי".
אספקט מחנך מיופיטר מכוון אותנו לגאולה האישית מכבלי הביקורת העצמית והחברתית האדירה שמתח הירח המלא מביא - צדקה תציל ממוות. על אף שחודש אלול הוא חודש התיקונים המציאות היא שאין ביכולתנו לתקן בחודש אחד את כל פגמינו, לשם כך מחזוריות הזמן (ירח, שבתאי) משיבה לנו את אלול כל שנה מחדש וכן מאפשרת לנו לצבור נקודות זכות גם כאשר איננו במצבנו המוסרי והרוחני האידיאלי. הצדקה מאפשרת לנו לצאת מעצמנו, להשתמש במשאבינו האישיים על מנת לחלוק שפע עם אלו הלוקים בחסרו המיוצגים אנרגטית על ידי שבתאי; הפועלים הפשוטים, החולים, העניים, הנזקקים והמודרים חברתית. במערכת הקאסטות הוודית שבתאי מקושר לחתכי האוכלוסין הנמוכים ביותר בהיררכיה החברתית, אלה שהקארמה שלהם יצרה עבורם גלגול בו מגבלות החברה מאלצות אותם לעסוק בעבודה סיזיפית לאורך כל חייהם, אם ברמה החומרית או הרוחנית זוהי הדרך שלהם לפדות קארמה קודמת שאינה בהכרח שלילית כלל, שכן מעמדו החברתי והכלכלי של אדם לא מעידים על מעמדם הרוחני, מלאות חייהם ואושרם. ממונו של אדם לא מעיד על הצלחתו הרוחנית, לעתים על מנת לבנות את יציבותנו הארצית אנו מוצאים עצמנו מזניחים את הפן הרוחני של חיינו אך כאן הצדקה משרתת את בקשתנו להתמיר חומר לרוח. כל עוד הכוונה היא נתינה ועשיית חסד עם אלה הזקוקים לאשר ביכולתנו לתרום אין זה משנה אם מדובר בכסף, באוזן קשבת, באירוח במרחבנו או בידע - העיקר שנושיט את ידנו ונפתח את לבנו.
וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה, אַף כִּי-אָמַר אֱלֹהִים, לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. (בראשית ג' א')
ונוס לקראת סוף נסיגתה באיזור הנחשי של קבוצת הידרה ולבנו אולי מתחיל להרגע לאחר ירידת האסימונים האחרונים אך 4 ימים לאחר הירח המלא היא נעצרת שוב - הפעם על מנת לחזור לתנועתה הסדירה ולעמת אותנו עם עוד נקודת השלה מהותית שנועדה למסד ולייצב את רשמי נסיגתה הקיצית. נסיגותיה של ונוס מתרחשות כ40 ימים, מספר שתכליתו טרנספורמציה אדירה ונתינת חיים. 40 ימים על הר סיני כדי להוריד תורה, 40 ימי מבול, 40 שנים במדבר כדי להשתחרר מהעבדות המנטלית וכמובן 40 השבועות של הריון. תהליך הלידה מחדש עליו ונוס אחראית בנסיגותיה יכול להתקיים בצורה מלאה ומשנת חיים מקצה לקצה אך בנסיגה זו בפרט הצורך שלנו לשחרר את הצמדותנו על מנת לאפשר ללידתנו להתרחש הוא גורלי, ממש כפי שעל היולדת לשחרר מגופה (עם הרבה לחץ ומתח פנימי) את תינוקה כדי להעניק לו את חייו העצמאיים. היהדות מזהה את הנחש הבראשיתי כמלאך החבלה שמטרת קיומו היחידה היא לספק לנו את הבחירה ברע, בלעדיה חופש הבחירה לא יהיה קיים ונהיה כולנו רובוטים שעושים כל מה שהבורא רוצה ללא מעורבות אישית, ללא כח רצון אינדיבידואלי משל עצמנו. מדוע אם כן העניש הבורא את מלאך החבלה נטול חופש הבחירה משל עצמו שמילא את פקודותיו של הבורא מלכתחילה בנסיונו לפתות את חוה? האם גזירת גורלו של הנחש לזחול על גחונו ולהיות במלחמה מתמדת עם האדם אכן היתה עונש? או שמא זאת הטרנספורמציה של תכליתו לאור השתלשלות האירועים במהלכם הלך הבריאה נעצר ושינה מסלול מפאת בחירותיהם של בני האדם?
הדת הנוצרית רואה את השטן כמלאך מורד שקרא תיגר על רצון השם, אך היהדות לא מכירה במלאכים רעים או בכלל כאלה בעלי בחירה חופשית. המלאכים נמצאים בדרגה רוחנית כל כך גבוהה שאינם יכולים לבחור ברע או בכל מה שנוגד את הבורא משום שהם רואים וחווים אותו כפי שהוא, הם ערים לחלוטין לכך שהבריאה כולה היא הוא, להבדיל מהמצב האנושי הכבול להסתרת נוכחות הבורא בכל פינות מימד החומר ורבדי עולם העשייה. תכלית הפיתוי לבחור ברע היא לאפשר לנו בחירה חופשית, הבורא רוצה שבחירתנו בטוב תתבצע מתוך רצון אישי, אמיתי ועמוק הנובע מפנימיותנו המצריך התגברות על היצרים החייתיים (שניתנו לנו ממנו מלכתחילה) בבריאתנו החומרית. שחרור ההצמדות הסופי של נסיגת ונוס מאפשר לנו טרנספורמציה נחשית עתיקה, התמרה תכליתית שרק תדייק את כלי התמודדותנו עם המציאות כך שנוכל להמשיך ולבחור בטוב המאתגר על פני הרע המפתה. במרחב האנושי לא קיים טוב ללא רע ולהפך, זוהי המציאות מחוץ לגן העדן ולאחר אכילתנו מפרי הדעת שאפשר לנו בדומה לבורא לדעת טוב ורע. "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, לָדַעַת, טוֹב וָרָע." לא נועדנו להיות רובוטים, בחינתו של הבורא את טבענו דרך הנחש והיצרים החייתיים שבנו אינה נובעת מיצר סדיסטי אלא מתוך אהבה לצלמו ודמותו הגלומה בנו יחד עם הוויתנו הגופנית. הקללה והברכה הן אחת; הנחש הפך להתגלמות הפחד הקדמון מהמוות, תזכורת נצחית עבור האדם להשלכות מעשיו כשמפר את רצון הבורא.
האדם קיבל הזדמנות לכפר על פגיעתו ביחסיו עם האדמה עמה היה אחד טרם החטא, שכן נתן לכל עולם החי את שמותיהם מתוך חיבור עמוק ומיסטי ביותר למהותו הרוחנית של החומר.
האישה קיבלה את הזדמנות תיקונה דרך יחסה לגופה שנפגם בחטא ומכאן הריונה שהתארך, הפרידה הכואבת מילדיה ותשוקתה לאישורו של הגבר המביאה ליחסי שליטה לא מאוזנים בין המינים.
מאדים היושב באיזור המיסוד הזוגי של בתולה בו החוזים עליהם אנו חתומים שוכנים מכוון את יצרנו לבחירה בפריון, בהרמוניה ובהתבוננות באחר בגובה העיניים - פנים אל פנים. מזל בתולה מקושר לבית ה6, לאתגרים המעשיים והיום יומיים העומדים בדרכנו לאחדות רוחנית (דגים, בית 12), זהו מרחב חביב ביותר על הכוכבים "המזיקים" ועל מאדים בפרט מאחר וכלי הגבורה החדים שלו מתועלים אז למלחמה ברעל ובאויבים המסכנים את בריאות גופנו ונפשנו. הקשר הסימביוטי בין הגוף והנפש ברור במעברו של מאדים במזל בתולה, הוויסות האנרגטי המתנהל בהתאם להזנתנו את הוויתנו הארצית (גוף ונפש) מראה לנו כיצד ביכולתנו לשפר קשר זה בינינו ובין עצמנו, הגוף החייתי והנפש האנושית עם הנשמה הרוחנית. הגוף והנפש גם יחד נתונים ליצרים רבים, חלקם טובים ובריאים עבורנו וחלקם רעים ומזיקים, מאדים המייצג את תשוקתנו מאפשר לנו לבצע בחירות באופן ספונטני וחותך, כאלה שאינן בהכרח נשענות על דפוסי ההתנהגות הקודמים שלנו. החדשנות והפעולה הישירה של מאדים ביחס לגופנו ונפשנו תומכות בצעדים ראשונים לעבר חיים מאוזנים וצודקים יותר, אך כמובן שבכל פעם שמזל בתולה והבית ה6 הקלאסי מופעלים עלינו להתמודד עם מכשולים ואתגרים הנובעים מהקארמה הבלתי משתנה שלנו, זאת שאין ביכולתנו לפתור אלא ללמוד לחיות עמה בצורה הנכונה ביותר בחיים אלה - לתקן.
הירח המלא של אלול רווי הזדמנות לשינוי ולתיקון אך היופי של מהות האנושיות הוא הבחירה החופשית.
אף אחד לא יוכל לעשות את הבחירה הנכונה עבורכן, ספק אם יוכל להראות לכן את הדרך.
הדרך היחידה שלנו לעבור את הטרנספורמציה העמוקה הנגישה לנו היא לאפשר לקול הפנימי הגבוה שבנו להאיר את הדרך, יכולתנו להקשיב לנשמתנו עם קרבת נסיגת מרקורי לשמש בין כה מוגברת כך שהכלים הנתונים לנו מדויקים בפני עצמם.
כשאנו בוחרים ברע פעם אחת אנו עשויים להרגיש בושה.
בפעם השניה כבר יותר קל לבחור ברע, אך האשמה עדיין יכולה להיות נוכחת.
בפעם השלישית כבר מושתת הדפוס - החטא נראה בעינינו כמצווה, המיינד עושה את כל האקרובטיקה הפסיכולוגית על מנת לשכנע אותנו שלא רק שאיננו בוחרים ברע אלא שזאת מחויבותנו לעשות זאת ושזוהי טובתנו האמיתית.
זהו חיבורו העמוק של מרקורי (האינטלקט) לנחש, זוהי נוכחותו האמיתית של הכוח המשחית בחיינו - לא היצרים הגופניים, לא הדחפים הנפשיים, אלא השכנוע העצמי שהם חזקים משהם באמת, מעל יכולתנו להתגבר עליהם, לשלוט בהם ולכוון אותם לטובתנו ולטובת הכלל.
זו אינה אנרגיה קלה להתמודד עמה אך בהתאם לקטליזציה המגיעה לקראת סוף השנה היא ראויה ומלאה בחסד, הזדמנות להרחיב תווך פעולתנו ומנעד לבנו. האשמה והבושה על בחירות העבר דוחפת אותנו לתקן עצמנו בהווה אך היא חסרת תועלת ומזיקה במידה ואנו מסרבים לשחרר אותה דרך לקיחת האחריות האישית שלנו על עצמנו, זאת יש לעשות דרך התבוננות כנה בפועלנו ומהותנו על מנת שנוכל ללמוד את האמת על נסיבות מבנה אישיותנו ורצון נשמתנו להתפתח דרכה בדיוק. שיהיה לנו המשך חודש אלול רך ומלא באוויר לנשימה, תנו לנסיגות לעשות את שלהן ולירח להאיר על תת הכרתכן וכמובן שיהיה לכולנו המון המון ב ה צ ל ח ה ! כל האיורים במאמר הם של אלברטו מרטיני בעל ירח+שבתאי בשטאבהישה היצירה המוזיקלית המשונה הולחנה על ידי הנק באדינגס, גם הוא בעל ירח+שבתאי בשטאבהישה
Comments