הירח המלא של חודש אייר מגיע ביום ה' ה23.5 בשעה 15:53 בצהריים, באחוזת הירח אנורדהא העקרבית והשבתאית. הירח "נופל" בעקרב, מזל המים הקבוע המהווה צדו השני של הפריון של שור (התעלות הירח) - הרקבון.
עקרב והבית ה8 הטבעי מסמלים תהליכי טרנספורמציה, התמרת פסולת להזנה, ברמה הרגשית, הנפשית והפיזית - בין ההרמוניה החברתית של מאזניים לאמת הרוחנית של קשת שוכן סילוק הרעלים והפסולת של עקרב מגופנו הפיזי, הרגשי, האנרגטי והתודעתי.
אחוזת הירח אנורדהא מסמלת נאמנות, מסירות ושירות לנשגב - אם דרך תרגול רוחני או אנושי, אם בדמות הבורא או בדמות הזולת.
האהבה השוכנת במחלקת עקרב מהווה אור אדיר בארכיטיפ זה שהאסטרולוגיה המערבית נוטה לפספס או להקטין, אור פנימי, יציב ועמוק שמאפשר התמודדות בריאה עם תהליכי ההשלה וההתמרה המעמתים אותנו עם יצרינו האפלים, החבויים והבלתי נשלטים.
עקרב והבית ה8 הטבעי נחשבים באסטרולוגיה הוודית כבעלי חותם אנרגטי של שבתאי (שירות, קארמה, אחריות) על אף שליטתם של מאדים/קטו (יצר/יצר רוחני) - בתור מזל הידע הנסתר והמיסטיקה הקדומה, עקרב זקוק לאיכויותיו המגבילות והנוקשות של שבתאי, הדורש מאיתנו לתרגל באופן נקי את בחירתנו החופשית על מנת לפדות את הקארמה שהבאנו איתנו מחיים קודמים או שירשנו ברמה הגנטית מבלי לפגוע באחר ולייצר עוד קארמה שלילית.
אחד השערים הראשונים דרכם עלינו להכנס בדרכנו לטרנספורמציה המיסטית של נפילת הירח הוא השער הפסיכולוגי - יכולתנו לחקור, לנתח ולעבד עם נפשנו את חוויות חיינו ומתוך כך להבין יותר טוב את המחלקות הנסתרות של עצמיותנו, של האחר ושל המערך האנרגטי השלם בבריאה.
ללא התבוננות עצמית בבריאותנו הנפשית כניסתנו למהלך המכושף של עקרב מובילה להשחתה, לניהול עצמי המובל דרך החלקים הלא מודעים בנו, היצרים המודחקים והמטען הקשה והרעיל שכל אחד ואחת מאיתנו סוחבים בנפשנו בצורה כזאת או אחרת. כשאנו מדחיקים את הצדדים הפחות נעימים בנפשנו וגופנו הרגשי זהותנו מאבדת את יכולת סילוק הרעלים שלה, אותה ניתן לשקם בדרכים פחות ופחות נעימותת ויותר ויותר אינטנסיביות ככל שתקופת ההדחקה ארוכה יותר - הדחקה של ה"צל" של עצמנו מובילה להדחקת הצל של האחר או להשלכת החלקים הבלתי מודעים בנו עליו, הפיכת הזולת לשעיר לעזאזל שנועד לספוג את חטאי ההמון לפני שמוקרב כסמל לזיכוך הנפשי של בני האדם. כשאיננו מאפשרים לחלקים הפחות נעימים בנו להיות, כשאנו מדחיקים אותם, מסתירים אותם, מתנערים מכל מה ששוכן בגופנו הרגשי אך לא מאשר לנו את דימוינו החיובי בעיני עצמנו, אנחנו למעשה דוחים את עצמנו, דבר החוסם אותנו גם מלנהל מערכות יחסים מאוזנות ופוריות (בהן חייבת להיות התמודדות בריאה עם הצל של שני הצדדים) וגם מלפעול באופן אותנטי, מוסרי ונכון (שלעולם לא יוכל להתקיים באדם שמתיימר להיות נטול פגמים, חולשות או כאב).
במיוחד עבור מיקומי שור ועקרב זאת המציאות הבלתי משתנה; על מנת לקבל את הפריון, השפע והיופי של שור עלינו להסכים לעבור (בהתאם לטבע ולאדמה אותם שור מייצג) גם את החורף, הרקבון והמוות הסמלי והמחזורי ברמה הנפשית, הרגשית וכמובן גם הפיזית. חיים ומוות אינם הפכים, הם סימביוטים - הלידה המחודשת תלויה במוות הקודם לה - המוות לא יכול להתאפשר אלמלא היו מלכתחילה חיים.
מול הירח בבית ה7 הנוגע לשיתופי הפעולה ומערכות היחסים שלנו בשור זכינו בירח מלא זה להעצמה אדירה דווקא של כח החיים, נשמתנו (שמש), לבנו (ונוס) והאני הגבוה (יופיטר) כולם שותפים להעברת הידע (אור) המאפשר לנפש (ירח) להתמלא בכח חיים מחודש, על אף נפילתה השנתית בעקרב.
השמש נחשבת פלנטה מיטיבה אך יכולה להיות בעלת טבע מזיק לטווח הקצר משום שיבכולתה לשרוף בּוּרוּת בחיינו, יחד עם שני המורים האסטרולוגים ונוס (מורה ארצית) ויופיטר (מורה רוחני), ביכולתנו לקבל ולחלוק ידע רב עם הקרובים לנו, דבר שרק יעצים את כלי היצירה וההרמוניה בחיינו ובמערכות יחסינו בפרט. יופיטר מסמל ידע גבוה ורוחני, עבור ונוס הידע הוא יצירתי וטבעי - שניהם משפיעים על השמש (האגו) כך שנמשך ללמידה (קבלה), לימוד (השפעה) או לשניהם יחד. המשיכה המגנטית של ונוס בפרט מחייבת אותנו להזהר מגאווה אינטלקטואלית ויצירתית, בתור שליטת המרחב הנקבי, הרגשי והערכי של שור היא עשויה לעורר בנו רצונות מודעים המונעים על ידי יצרים חבוים, דבר שיוביל לחוסר יציבות בכל אשר נבקש ליצור כעת. ידע הנוגע למשאבים, ליצירה, לחוק, לחברה ולרוח זמין כעת בשפע, אך מי הם המורים הנכונים עבורנו? או במידה ואנחנו עצמנו אלה שחולקים את הידע כעת, מהי הדרך ההרמונית, המוסרית והאותנטית ביותר לעשות זאת? אם ברצוננו להבין זאת באופן בהיר ואינדיבידואלי, עלינו להתבונן במפתנו האישית בבתים בהם ונוס שולטת כמו גם במיקומו של יופיטר, שילובם ישקף עבורנו את התחומים בהם השפע הממשי והרוחני ממתין לנו.
בבית ה4 מהירח שבתאי בדלי דוחף לצעד התחלתי מבורך לכיוון הבראת גבולות ההזנה הרגשית והתודעתית שלנו - הדרך עשויה להיות מעט חדה או קשוחה אך אין זה סממן שאנחנו בדרך לכשלון או שמשהו לא בסדר ברמה השורשית, אלא שיש ביכולתנו לתעל את האנרגיה הלעתים קשה של איזור אסטרולוגי זה לריפוי ושירות חברתי, וששיני הנמר המתעורר בסוף דלי לעולם לא יפגעו במי שלא מגיע לו.
אם כחייל, כמורה, כאמן או כמטפל, ההדרכה היציבה והיעילה ביותר בבואנו למלא את אחריותנו האישית והחברתית מגיעה דרך זכרון הקרבות שלימדו אותנו להלחם עבור עצמנו, עבור האמת ועבור החברה כולה. עצם העובדה ששרדנו קרבות אלה מהווה נצחון - הנסיון והידע שרכשנו באותן חוויות הפכו לחלק מתפיסת עולמנו, מערך אמונותינו וערכנו העצמי ברמה גבוהה ועמוקה, גלויה ונסתרת.
בבית ה5 מהירח ראהו ומאדים בדגים עדיין דוחפים את יצרינו להתמזגות, אך בדרך לחיבור ולאחדות אליה אנו שואפים עלינו תחילה לגלות את קולנו היצירתי הייחודי, העצמאי והאסרטיבי, דבר שעשוי להיות מאתגר לאלה מאיתנו שעדיין אוחזים באמונה שלשם התאחדות הרמונית עם האחר עליהם לוותר על קולם האינדיבידואלי ותשוקתם האנוכית. השיא של צמידות היפר-יצרית זאת מאחורינו אך ההשפעה תמשיך עד ה1.6 בו כניסת מאדים לביתו בטלה תאפשר למי שעדיין זקוקים להבשלה הפנימית של רעיונותיהם ומשאביהם האנרגטיים, מיקומי טלה ועקרב (וודי, לא מערבי) בפרט צריכים להכין עצמם נפשית ופיזית ללידתו המחודשת של מאדים הלוחם המתרחשת אחת לשנתיים ומחזירה להם את כוח חייהם, אם אתם עוד זקוקים למנוחה - קחו אותה, אך אם אתם יודעים שהמנוחה רק מורידה לכם את רמות האנרגיה - תנו גז, אל תפחדו לטעות או לשנות את דעתכם אחר כך, תרגול חמלה (לא רחמים!) רדיקלית היא הפרי המתוק ביותר שמאדים בדגים יכול להעניק לכם.
בבית ה6 מהירח מרקורי בטלה מיישם את שלמד בנסיגתו האחרונה, החזרה לחיים של שכלנו פתחה את הגרון מחדש וערוצי התקשורת המנטלית אמנם מושפעים מאיכויותיו האגרסיביות של טלה, אך זה בדיוק מה שלמדנו לעשות באופן נקי ויעיל במהלך נסיגת האביב. הבית ה6 של כל מפה מסמל את הקארמה הבלתי משתנה, כלומר זאת שאין דרך להתחמק ממנה - רק לשלם, לפדות ולמלא אותה. פתיחת הזכרון הרגשי והגנטי שזורם בגופנו שהתרחשה בנסיגה לא נועדה רק לשם עיבוד מחדש, אלא בסופו של דבר כדי שלאחר העיבוד המחודש, העמוק והשלם יותר נצא מהצד השני של מסע ההזכרות עם ידיעה עצמית ברורה וקול אישי צלול. אל תפחדו להגיד את שיושב על לבכן, לא משנה כמה האחר עשוי לראות זאת כמתקפה אישית, כל עוד נזכור לוודא עם עצמנו שהמקום ממנו אנו מתבטאים הוא לבנו לא נוכל לפספס, הבחירה של האחר להפגע מהאמת שלך היא בדיוק כזאת - בחירה.
בהתאם, אם תפסתן את עצמכן מונעות על ידי דחפים לא רלוונטים לסיטואציה מסוימת הכירו בחלק זה בעצמכן, אל תבטלו את האפשרות שטעיתן עם גילוי המידע הפנימי או החיצוני החדש, שכן מי שלא מוכן להיות טועה אף פעם לא יוכל באמת להיות צודק.
בבית ה11 מהירח קטו בבתולה מסמל עבורנו את המרחב בו עלינו לשחרר את הצמדותנו לאופן הספציפי בו אנו רגילים לנהל את שגרתנו וגבולותינו הפיזיים (גוף) והחומריים (משאבים) הלא הוא שאיפותינו, חלומותינו להגשמה עצמית רוחנית וחיבורנו האנושי לקבוצות, קהילות ותנועות חברתיות רחבות. קטו בביתו הנקבי של מרקורי (אינטלקט) מבקש שנשחרר את הביקורת החותכת שלנו על מערך המציאות הרחב, האישי והקולקטיבי, כשהשחרור יכול להתקיים בשני אופנים - הראשון הוא ביטוי הביקורת בצורה מלאה ובלתי מתפשרת (בכל זאת קטו הוא האוקטבה הגבוהה של מאדים הלוחם) והשני הוא שחרור ההצמדות לרעיון, תפיסה או שייכות שאינם משרתים אותנו עוד, הכרה בחוסר יציבותם ויעילותם עבורנו או עבור הכלל והסכמה להכיר בכך בפה מלא, ללא עיקופים רוחניים או הקטנה עצמית. שחרור החזון האישי הוא בדרך כלל המאתגר ביותר, התנערות מקבוצות השתייכות היא לא התהליך האינטימי והעמוק שהוא הכרה בפגמים ובליקויים של תפיסתנו האישית, זכרו שכל שחרור של קטו מפנה מקום עבור ראהו - על ציר בתולה ודגים זאת דווקא הבקרה העצמית והביקורת החברתית שמאפשרת לנו להגיע לנקודת האחדות הרגשית והאנרגטית עם כל היש, זהו ציר השירות והרפואה ושאף אחד לא יספר לכן אחרת.
שיהיה לכולנו ירח מלא מבורך, שנתמלא בהודיה על כל נפילה נפשית שעברנו, שעוברים ושעוד נעבור - מי שלא יודע ליפול לא ידע מה לעשות עם האחריות של ההצלחה, מי שמסרב להכיר בקיומו של צלו האישי, העמוק והבלתי נפרד לעולם לא יוכל להאיר באמת, לא עבורו ולא עבור הזולת.
קבלו את הכאוס החיצוני והפנימי וזכרו את שיעוריהן של אחוזות הירח של שבתאי ואנורדהא בפרט - הזמן אוכל את כל החומר והרי כל ה"יש" במרחב הפיזי הוא זמני, פרט לאהבה ששורשה טמוע באין סוף, בבורא. פסח השני נועד עבור כל מי שלא התאפשר להם לחגוג את יציאתנו הפרקטלית לעצמאות בניסן לעשות זאת באייר, אם אתן מרגישות שנשארו כבלים מסוימים מהן לא הצלחתן להשתחרר בירח המלא במאזניים של פסח קבלו את הצורך שלכן בקצת יותר כאוס לשם ריבונות, לא כולנו צריכות את ההרמוניה הונוסיאנית, לפעמים הדרך הנכונה היא דווקא שבירת המוסכמות המארסיאנית - תמיד אפשר לתקן.
אוהבת ים! אמאלה כמה חם! שהלב רק ימשיך לפמפם את הדם! ב ה צ ל ח ה !
Comments