אביב שמח! ראש חודש ניסן ותחילת השנה המקראית מגיעים עם ליקוי חמה ביום שני ה8.4 ב20:21 בערב, באחוזת הירח רוואטי, האחרונה לגלגל במזל דגים, על הגנדנטה (קשר קארמתי, גבול מים-אש) שמצדה השני מרקורי הנסוג בטלה. תקופת הליקויים תמיד מציפה, נפיצה ובעלת טון גורלי - ראש וזנב הדרקון (ראהו וקטו) מסמלים את המפגש הגנטי בין חומר לרוח וכשהם מפעילים את הגבולות שבין מזלות המים והאש האיכות הקארמתית מוגברת אף יותר, כפי שקורה בליקוי זה משני הכיוונים, המים והאש - הרחם והלידה. חלון ההזדמנויות שפתח עבורנו ליקוי הירח המלא בבתולה של פורים לפני שבועיים הוא זה דרכו ניסן "כופה" עלינו לעבור - מעבר הקטבים על ציר הרפואה נועד לחזק את כלי המניפסטציה היצירתית כמו היישום המעשי שלנו דרך חקר ולמידה מכל נסיון פנימי או חיצוני, במציאות המידית הממשית כמו במטען הרגשי והרוחני שנלווה אלינו בהתמודדותנו עם תנאיה המשתנים .
ליקוי החמה של ניסן במעלות האחרונות של דגים קורה בשותפות של ונוס וראהו, לבנו המבקש את ערכה הגבוה של אהבה ללא תנאים מוגבר על ידי ראש הדרקון "הבולע" את השמש והאגו - הבלבול והערבוב הרגשי עם הזולת ותת המודע הקולקטיבי עשוי להביא לביטול עצמי בפני גורמים שאינם רוצים בטובתנו וודאי לא מסוגלים לקחת חלק בביטול העצמי ההדדי שהכרחי לשם ההגעה לאותה הרמוניה עילאית אליה מזל דגים וודאי שונוס הנעלה מכוונים את תודעתנו, עיבודנו הרגשי ודימוינו העצמי בתוך מערכות יחסים, בעיקר עם נשים, זוגיות וכמובן עם הורינו, שכן בדגים כולן משקפות לנו את יחסינו עם עצמנו ועם הבורא.
הפחד להשתנות מיוחס לשושלת האבהית (ראהו) בעוד שההתעקשות להשאר אותו הדבר מיוחסת לשושלת הנקבית (קטו) - שני מאגרינו הגנטיים והרוחניים הם למעשה אחד, כמו שני חצאי הדרקון המחוללים את דרמת הליקויים כל חצי שנה. אחוזת הירח רוואטי נוגעת לזכרון המים הקיימים בגופנו הרגשי והביולוגי, הדגש הגנטי של ראהו בדגים הוא על היעדר הגבולות הרגשיים שירשנו משושלת אבינו (מיזוג) - מול ליקוי החמה קטו בהאסטה בבתולה הוא התעקשותנו להתנהל ולתקשר ב"משברים" באופן ביקורתי ורציונלי שירשנו משושלת אמנו (הבדלה).
ניסן הוא למעשה ראש השנה המקראי, הטבעי, וגם האסטרולוגי, בו אלמנט הלידה מחדש מהווה שורש רוחני והיסטורי עבורנו. בניסן נולדנו מחדש כעם, כמשפחה וכפרטים עצמאיים מהעבדות המעשית, המנטלית והרוחנית - בו מצוינת ירידתו של הבורא למצרים בה שוחררו כל פרט ופרט מקולקטיב בניו הבכורים.
לפי המחשבה היהודית נשמות ישראל המתגלגלות לכאן שוב ושוב למעשה היו כולן במעמד הר סיני ויציאת מצרים ההיסטורית - גברים ונשים, קטנים וגדולים, חילונים, דתיים וגרי הצדק כולם נשמות שכבר חוו את פרקטל היציאה ממעמד העבדות ובכל שנה בחודש ניסן חוזרות לאותה נקודה בזמן הספירלי והמקודש של לוח השנה העבר המשלב בו את תנועת השמש (נשמה, אבא) והירח (נפש, אמא).
נאמר שלקראת הגאולה יהיו אלה הילדים שישפיעו על הוריהם להתקרב, לראות ולהכיר את האמת דרך קיום מצוות כיבוד ההורים המעידה על טוהר לבם, התעלותה של ונוס (הלב, הילדה הפנימית) בראש חודש זה דואגת ש"דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב" גם ובעיקר לאור נסיגת מרקורי המאפשרת שדרוג תוכנה תקשורתית.
"פסח" משמע דילוג וקפיצה (רש"י) בתהליך החירות וההתעלות של עמנו מתוך הזכרון הבין דורי והנשמתי כאחד, החירות הרוחנית אליה ליקוי זה מכוון את נשמתנו (שמש) ונפשנו (ירח) היא היציאה ממצרים, מצב של השתעבדות לכבלי הנטיות הגופניות והאנוכיות (ראהו).
ונוס הנעלה בדגים היא לבנו המכוון להערכת הרמוניה רוחנית אך קרבתה לראהו מאלצת אותנו להתמודד תחילה עם קליפות וחסימות הנפרדות שמכסות ומאתגרות את יכולתנו להתמזג עם האחר ולראות בו צורה נוספת של עצמנו ושל הבורא.
ליקוי הירח החדש מציף את זכרונות ילדותנו והנפרדות שהרגשנו מול הורינו (חוסר היפרדות בילדות מהורינו מייצר פתולוגיות של חולי אישיותי בבגרות) - ראהו עוזר לנו להגיד "לא" לפני שהפיצוץ נכפה עלינו והפחד הקדום מתגשם, ונוס מזכירה שמציאת פשרה מצריכה פתיחות לב הדדית ודינמיקה תקשורתית בגובה העיניים, לא מתחת ולא מעל, לא עבדים ולא רודנים.
הערכתנו למערכות יחסים שמלמדות אותנו (גם דרך הכאב והבלבול) לשאוף להרמוניה, אהבה ואחדות היא הקריפטונייט לקליפת שנאת החינם הקשה של ישראל.
זהו הריפוי של היד המושטת לעזרה, תמיכה, ליווי והדרכה - נותנת ומקבלת - סוד הפגיעות הרדיקלית של ציר השירות והרפואה.
בבית ה2 מהירח ובמזל בטלה נמצאים מרקורי מצדה השני של הגנדנטה בנסיגת האביב שלו יחד עם יופיטר שנמצא בשבועות האחרונים למעברו בטלה - הבית ה2 הוא התמיכה החיובית של הירח המראה לנו לאן אנו הולכים בחודש ניסן ובחצי השנה הקרובה (עד עונת הליקויים הבאה).
הבלבול המוכר של נסיגת מרקורי מתקיים יחד עם הפתיחות היופיטרית (שליט הליקוי) ללמוד על עצמנו משהו חדש, גם עם תמיכתו בטלה וגם מטבעו של דגים שהוא ביתו הנקבי.
שיעורו של מרקורי בשבועות הקרובים הוא להתחבר לאהבה עצמית אסרטיבית ואינסטינקטיבית ומכאן גם לאמונה ביכולתנו להתגבר על כל מכשול שהחיים ישימו בדרכנו, על השכל והאינטלקט לחזור אחורה ולפתור את הקשרים הקארמתיים שלנו עם עצמנו שנוצרו בזמני אובדן הזהות, העצמי והאגו לו כולנו נזקקים כדי להתקיים באופן בריא כבני אנוש.
הפחד לא יעלם כשנבין שמשאבינו היקרים ביותר בליקוי ולאורך הנסיגה הם הידיעה העצמית שיבכולתנו להתמודד עם כל קונפליקט באומץ, הוא פשוט יתבטל כמכשול עבור כח רצוננו.
האומץ הוא הפעולה עם הפחד, האהבה העצמית האמיתית לא צריכה להתבטל מול היצרים האנוכיים, התשוקה והתסכול שכן בלעדיהם נהיה פרוצים אנרגטית לחלוטין, דבר שמייצר קורבנות תודעתית או ממשית.
יופיטר ומרקורי הם המורה והתלמיד, מיקומם מעיד על איזור ההתמחות החווייתית שלנו ועל המרחב בו אנו תמיד מרגישים על ספסל הלימודים - בטלה שניהם עוסקים בידיעה עצמית מולדת, ביטוי כח חיינו המידי מהווה כעת שיעור כמו מסקנה, ביכולתנו לראות את עיבודנו המנטלי והרוחני מאותה זווית, אישית וקארמתית ביותר. טלה הוא המרחב בו הקארמה של אבותינו באה לידי ביטוי, מאדים שמייצג את דמנו הוא הסיבה הקארמתית שבשמה בחרנו להוולד דרך הורים ושושלות מסוימות, דרכו אנו מתמודדים עם הסנכרון הגנטי.
בבית ה12 מהירח מפגשם הדו-שנתי של מאדים ושבתאי מתקיים בדלי - הבית ה12 הוא התמיכה השלילית של הירח המראה לנו מאיפה אנחנו מגיעים, מהו המטען הנשמתי המתעורר בראי הזמן.
יחסיהם של מאדים ושבתאי מורכבים אך יכולים להיות חיוביים כשהצד הדומיננטי הוא שבתאי, שכן מאדים נעלה בביתו הנקבי של שבתאי (גדי) בעוד ששבתאי נופל בביתו הזכרי של מאדים (טלה) - גם העליה וגם הנפילה של כל פלנטה ילמדו שיעורים קארמתיים עמוקים וחשובים, האחת לא "טובה" מהשניה, זה רק עניין של חוזק (עלייה מחזקת ומדייקת פלנטה, נפילה מחלישה ומגבילה את השפעתה).
מאדים הוא היצר האנוכי, כח החיים האינסטינקטיבי, הוא האש הפנימית המקיימת אותנו במישור הארצי - מפגשו עם שבתאי המגביל, המעכב והמצמצם מאלץ אותנו להכיר מחדש בהגדרות אחריותנו האישית ולבצע את השינויים הראויים לשם תפקוד יעיל וישר יותר, דבר המחזק תבונתנו כמו משפר את הקארמה שלנו.
כולנו נבחנים באופן בו אנו מבטאים דעתנו. בדלי תפיסת עולמנו שואפת תמיד לתיקון ושיפור המציאות אך על אף שהיא נובעת מ"מבט הנשר" הגבוה והקולקטיבי, היא עדיין סובייקטיבית ואישית - עלינו ללמוד איך לפרק את חוסר האותנטיות של ה"פוליטיקלי קורקט" (מישטור מילולי) מבלי לוותר על כוונת ההתחשבות באחר או על האמת הסובייקטיבית והברורה שלנו.
בליקוי זה קיים חסד מאוד ברור באי ההבנה וההסכמה - הכרה בייחודיות הנפש ועצמאותה של כל תודעה כחלק מהמארג הקולקטיבי השלם - עשוי לעלות בנו תסכול אדיר מול נסיונות הכללה והגדרה שבעינינו כוזבים, דבר שיוליד התעקשות על תפיסת עולמנו וגילוי ערכה למי שהיא זרה לו - הרחבת תודעה.
כולנו אחד ברמה הרוחנית, בעולם החומר אנו מחולקים לקבוצות השתייכות שונות בזהותנו שמספקות לנו את הגבולות וההגדרות המדויקות עבורנו לחקור את שורשי זהותנו האישית ולחוות אחדות עם קולקטיב בו זמנית.
חלק מהקבוצות טבעיות וחלק אינן, חלקן ברות שינוי וחלקן קבועות ויציבות - אינן תלויות בהסכמתנו או בחירתנו האישית, עם אלה שאין ביכולתנו לצאת מהן באמת (הטבעיות) עלינו להשלים ולשאוף לקיים יחסים חיוביים עם חלקן בזהותנו, אך תמיד לשאוף לשיפורן שכן הן אנחנו ואנחנו הן.
אלה שנבחרו כצעד השתייכות אינטלקטואלית, חברתית או רגשית הן אלה המהוות מכשול עבור טבענו הבלתי משתנה כשמתנגדות לו - אך הטבע תמיד מנצח.
ביכולתנו להשתייך למגוון רחב של קבוצות חברתיות ואנושיות - השתייכותנו הטבעית והמולדת תמיד תחזיר אותנו לשורש חשיפת האמת הבלתי משתנה, הרוחנית והנצחית שלנו. השתייכותנו הנבחרת היא אמת משתנה ומכאן זמנית. ההתבגרות של מאדים כרוכה בשחרור ההצמדות לאמת הפיזית המשתנה (ביטוי) שמאפשר לנו לשוב בחזרה לנינוחות האמת הקבועה (טבע) שלנו.
כמו שאנו רואות השם בישל לנו את חודש ניסן יפה מאוד במהלך אדר הכפול של שנתנו המעוברת והשופעת, עונות הליקויים תמיד מהוות פתח לקפיצה אבולוציונית וניסן הוא פסיחה מעל למגבלות הזמן והמרחב.
חודש הגאולה סוער, ליקוי, נסיגת מרקורי, סוף שנתו של יופיטר בטלה וחג המצות כולם שותפים ללידתנו השנתית משום שלכולם מסר יקר ערך עבור כל אחד ואחת מאיתנו. בחרתי לקצר הפעם את הטקסט, גם כי האנרגיה כבר באמת מעבר למילים וגם מאחר ובמצבי קיצון כאלה, בעלי מטען קארמתי כל כך מהותי וחלון הזדמנויות כה ייחודי על כל אחד ואחת מאיתנו להקשיב לאינטואיציה שלנו. קולות רבים מבקשים לשאוב מאיתנו אנרגיה בכך שנקשיב להם ונרשה להם לחדור לגופנו האנרגטי, המנטלי, הרגשי והתודעתי - אך בין אם הם צודקים או לא, כל עוד נסכים לקבל את המסר רק מבחוץ לא נמצא את שורשו מבפנים. עונת טלה הוודית מתחילה ב13.4, השמש תכנס למזל התעלותה והנשמה תחזור למקומה החביב ביותר, הראש - הכתר. נסו לשמור על קור רוחכן, לא כאמצעי מדכא אלא מתוך בקרה עצמית גבוהה והבנה שהקולקטיב כולו נלחם במלחמה מתישה ומפרכת על שחרורנו. ובבקשה, נסו להקשיב, בעיקר כשבא לכם לדבר. שיהיה ליקוי מוצלח ורגוע, שמרו על עצמכם ועל האנרגיה שלכן, אכלו טוב, שתו מלא מים ולכו לישון בשעה נורמלית - אוהבת ים ים ים, חודש מבורך ושיהיה לנו ב ה צ ל ח ה ! על כל היצירות במאמר - ילידי ירח רוואטי.
Comentarios