ליקוי הירח המלא של חודש חשון ועונת עקרב מגיע ביום ג' ה8.11 ב13:01 בצהריים במעלה ה16 של ציר הפריון והכליון עם הירח המלא וראהו בשור והשמש וקטו בעקרב. הלבנה נעלה במזל שור (3°), היציבות של האדמה הקבועה מחזיקה לטבעה התנודתי והאינטואיטיבי מרחב בטוח ביותר ומזינה אותה בשפה הפרקטית והיסודית שחיוניות לתפקוד ובסיס בטחונה הרגשי. המרחב הונוסיאני של שור מכיל מאז 2018 את אורנוס המהפכן הרדיקלי והחל מינואר האחרון גם את ראהו (ראש הדרקון, קוטב צפוני של הירח), שניהם בעלי אנרגיה תזזיתית, קיצונית, מהפכנית וממוקדת ביצועים; אורנוס בעל האידיאלים הגבוהים וראהו בעל כלי ההגשמה הישירים ביות (דהארמה), שניהם עבדו איתנו בשור במהלך 2022 על רפורמה מהפכנית בסולם ערכי היסוד של חיינו, מהאסתטיקה הפיזית להרמונית האנרגטית. התנועה של שור איטית, אורנוס שעוד בתהליך הנסיגה השנתית שלו ממשיך לדלות מהעבר עוד ועוד רעיונות והזדמנויות לשדרוג ותיקון יחסינו עם שורשי חיינו הבסיסיים (הזנה ובטחון גשמיים). פריצת הדרך הרגשית של ירח מלא ואורני זה תגיע מתוך ערכי לבנו היציבים כשנבין שיש איזורים בחיינו בהם חופש הוא שפת האהבה הנכונה לנו. הזעזועים הרגשיים של הליקוי נועדו לדחוף אותנו לשדרג עצמנו, לעלות שלב ביחסנו לערכינו ברמה הפרקטית ביותר ויישומנו אותם בפועל, במעשה ובחומר, אך בהתאם לעונת עקרב ההשפעה הישירה מגיעה דווקא מתחת לפני השטח, אם כך ראוי ששם תיעשה מרבית העבודה המודעת, בינינו ובין עצמנו.
ראהו ואורנוס מבשלים בשנה האחרונה (בעיקר מאז מפגשם עם מאדים בקיץ האחרון) פרצי הגנה מידית וחדשנית על ערכינו הותיקים והיציבים המהדהדים בכל תאי גופנו הביולוגי, עלינו להסכים לקפוץ מהצוק הרגשי שיגיע בחודשים הקרובים לאחר הליקוי מאחר והקפיצה תהיה בלתי נמנעת בין כה. אשליית הבחירה החופשית מתחוורת דרך הסטטיות של שור כממשית עוד יותר במצבים בהם הבחירה היא כביכול "לא לבחור" ברמה המעשית ולתת לתחושותינו הארציות להוות תירוץ לכך. המרחב הפיזי שלנו, הבית שלנו והגוף שלנו נועדו להזין את רוחנו כך שתוכל לפעול דרכם, הסימביוזה בין מצב המרחב החיצוני הנתון לתגובות הגוף מתבהרת בעצמה עוד ועוד. התודעה הערה שלנו בעקרב ממוקדת בהתרחשויות הרגשיות התת קרקעיות ומחזורי היטהרותם - תת המודע בשור ניזון מהדינמיקות הזמינות על פני השטח ומתנהל בהתאם לרמות ההרמוניה בהן, בין אדם לגופו, ביתו, חברו ומשפחתו. ניקוי הרעלים של עונת עקרב מתחולל דרך האגו "היודע", "החושב" ו"המרגיש" - השמש, מרקורי וונוס מעמיקים לתוך עצמם על מנת לזהות טוב יותר את הזרמים המניעים אותם החיפוש המודע של ליקוי זה הוא אחר הבנה עמוקה יותר על הטבע האנושי החבוי שלנו, של האחר או ברמה יותר רעיונית. תובנה זו מביאה לשחרור והטהרות בכל פעם שאנו מסכימות להעמיק בה, בעצמנו או באנרגיות המכוונות להשפיע על הלך המציאות באופן סמוי. הביקורת החברתית הרחבה שלנו והמערכת האידיאולוגית הרעיונית שלנו הן שיצביעו על גבולות משאבינו בליקוי זה עם מרובע T לשבתאי. שאיפותינו לחיים אלה (עבורנו ועבור הכלל) הן חלק מהותי מייחודנו, וליקוי ירח מלא בצמידות לאורנוס וראהו גם ככה נוטה בכבדות לאקסצנטריות, כך שהגבול בין גאונות לשגעון נעשה אינטימי, אישי ומוכר במיוחד.
שבתאי בדלי מגדיר את פריצת הגבולות המזעזעת של ערכינו במרובע לאורנוס וראהו בשור - עם סוף נסיגתו של שבתאי העצירות התודעתית של הקיץ האחרון מקבלת שחרור נוסף דרך ביקורת המרחב המנטלי הרחב והמופשט של דלי. הפעלת המרובע משלבת את שבתאי בציר הליקויים הגורלי לשם שמירת גבולות המערכת התודעתית הרחבה שלנו במהלך שחרורי הקארמה שלהם, מערכתו הרוחנית של שבתאי בדלי היא נקודת הניקוז של ליקוי מטהר זה. הדחף להגן על ערכים רגשיים באופן ישיר, מידי ועוצמתי (ראהו+ירח+אורנוס בשור) מתקיים בקוטביות למודעותנו המתחדדת לרמות החשיפה והפגיעות ההכרחיות לשם הבנת מהותם הנסתרת של ערכינו (קטו+מרקורי+שמש+ונוס בעקרב), המתח בין השניים נשבר ומתעבד דרך הגדרת שאיפותינו לעתיד המערכת התודעתית, החברתית והפרקטית שלנו (מרובע T לשבתאי בדלי).
זיהוי נסיונם של אחרים לנצל את משאבינו ישירות או דרך מניפולציה קריטי לטיפוח ושימור מחצבינו הפרקטיים והרגשיים. שיעוריהם של ראהו וקטו מלמדים אותנו על הקוטביות והדואליות ההכרחית של "גוף הדרקון" מחולל הליקויים, קארמה (קטו) היא מעשי העבר ועל כן מעידה גם על הדרך או הכלים לפדות אותם, דהארמה (ראהו) היא הדרך שעוד טרם הלכנו ולכן עלינו להתחיל לצעוד לכיוונה. זהו רעיון הסמסארה/גלגול נשמות שאיתו אנו עובדות במהלך הליקויים וכמובן גם ביניהם, שכן הזמן שעובר בין ליקוי וליקוי נועד בעיקר לתת לנו זמן לעבד, לעכל ולהכין את עצמנו לליקוי הבא מעיניהם של ראהו וקטו ולחוויתן של מי שמושפעות בכבדות מנוכחותם במפה האישית. טבענו עובר יחד עם יתר הבריאה מחזורים של פריון וכליון, זהו החיבור לא רק בינינו ובין הטבע (שור-עקרב) אלא גם בין כל חברי המין האנושי, כמו גם הרבדים התודעתיים של הבריאה שאינם בעלי צורה פיזית או ברורה. האגו שלנו עובר עונות בהן הוא בשיא כוחות היצירה וההזנה שלו למציאות כמו גם עונות בהן הוא נסוג פנימה ומעדיף להיות הצד המתבונן והמנתח של היצירה ולהטען באנרגיית חיים חדשה. הכח שמגדיר ומייצג את עצמיותנו בחוויה הקולקטיבית-אנושית (שמש) מתנהל כתגובה ישירה לקארמה (שבתאי), אנרגיה שהצטברה בעבר נועדה להשתחרר (בעזרת השם) במהלך חיינו והאגו היצירתי או הזהות הקבועה שלנו יהוו מרחב פורה ביותר עבור הרפייתה. לשם הגשמת הדהארמה (צבירת קארמה חדשה להמשך החיים/החיים הבאים) התבוננות וניתוח היצירה והזהות השלמה לשם שיפורה וחיזוקה יהיו כלי אידיאלי לתיקון דרכנו.
שבתאי הזכרי בדלי עוסק בגבולות הרוחניים של מערכת הקארמה הקולקטיבית לה הוא אחראי מאז 2020, במעברו בגדי צדו הנקבי (2017-2020) עסקנו בכלינו המעשיים וגבולותינו האישיים יותר ועל שנים אלה נשענת היכולת שלנו לעלות במעברו הנוכחי למעלה ולראות את התמונה הרחבה של חיינו והסמליות העמוקה של כל פרט ופרקטל בהם. בתחילת מעברו של שבתאי בגדי (20.12.2017) ציר הליקויים היה בערך באמצע מעברו על ציר האבות הפנימיים (אריה-דלי) כך שקטו (שכעת מפעיל את עקרב) היה במיקומו של שבתאי בדלי בליקוי זה. קטו ב13° עקרב היכן שצמידותם של יופיטר ומאדים קרתה גם כן בכניסת שבתאי לגדי, כך שיתכן מאוד שהבנות עמוקות וטרנספורמטיביות שחדרו בנו אז מוצאות עצמן שוב במרכז לבנו ושיחנו הפנימי, אך יש עוד מה לטהר ולשחרר מהן כדי שהכלים והגבולות ששבתאי חיזק וייעל בנו ישרתו אותנו כראוי גם ברמה הרוחנית והרעיונית, לא רק ברמה הפרקטית האישית, לשם כך תמיד נחוצה התבוננות נוספת ומעמיקה אף יותר. הלמידה עם גדי היתה בעיקרה סביב מה לא לעשות, עם דלי מתכננות את הכן בצורה ספציפית וברורה יותר בזכות הלמידה על דרך השלילה. ללא התכווננות, ללא החלטה, בחירה או התמקדות נהיה רק צופות של יצירת חיינו, אולי נאמין לכך שהכל בהם אפשרי אך לא ניקח חלק פעיל ביצירתם, לא נלמד ליישם ולא נוכל באמת להעמיק מספיק בשום דבר וכך נהפוך למה שמורות בבית ספר אומרות לילדים שפשוט בא להן לבאס - "פוטנציאל בלתי ממומש. חבל." היוזמה האישית היא תעוזה, היא מובילה סטטיסטית גם ל"כשלונות", אך כשאת בתחרות עם עצמך הדרך לנצחון תמיד על השולחן.
שבתאי מנהל את מאדים שבין כה רוצה להתפוצץ על כל מי שבקרבתו התודעתית ולא משתף פעולה בעבודת השיקוף הבוערת בו, הוא מלמד את מאדים בקרירותו איך להשתמש בהשוואות לאחרים (ללא התגרות מוקדמת ובלי שום קשר ל"הגיון") ולייעל אותן כיצר תחרותי בריא בנסיגתו בתאומים ההיפר מנטלי והיפר אקטיבי. שבתאי מציע למאדים להתחרות בעצמו במקום להציב עצמו בתחרות מול אנשים אחרים ולפי סטנדרטים שלא יכולים להיות אחידים בין אינדיבידואלים נפרדים. כשאנחנו מתחרות עם עצמנו אנו רואות כמה גבוה אנחנו יכולות לעלות וכמה עמוק אנחנו יכולות לצלול משום שרף ההצלחה כמו כוח השיפוט, ההכרה והתמריץ; כולם מהווים חלק מהמערכת השלמה והריבונית שאת. זה אף פעם לא פשוט, אנחנו יודעות עוד לפני שההבנה שקעה וההתכווננות החלה, לראות עצמנו בתחרות עם אחרים זאת תמיד בריחה מלהכיר בכך שאנחנו לא מרוצים מהחיים של עצמנו, תמיד השלכה והתחרות אף פעם לא הוגנת או אפילו מוגדרת. האמת האובייקטיבית שלנו היא היחידה עליה ביכולתנו להשען, שיקול הדעת של הסביבה עשוי להיחשף על מערומיו בעונת עקרב והאגרסיות העצורות, היצרים והרצון להשפיע ולשלוט במציאות מאוד ברורים עם נסיגת מאדים. האמת האובייקטיבית שלנו מתבהרת ככל שאנחנו מסכימות להיות פגיעות, חשופות אך עדיין מאוחדות איתה, באופן בו אנו בוחנות את הגבולות המשמרים הנחוצים לנו כמו גם אלה שברצוננו לפרוץ, להזיז או לשנות בהמשך.
דחפים עמוקים הנוגעים לפגיעות, עוצמה ואינטימיות מנהלים את תודעתנו בליקוי זה, התנודה המשתנה אך הישירה של התנהלותנו המעשית בהתאם לערכי היסוד שלנו ממלאת את המרחב הרגשי. הגרון הבוער מנגיש את תפיסת מציאותנו הרחבה והיציבה, הביטוי העצמי שלנו בליקוי ירח מלא זה במזל שור ובית לידת הדיבור נועד לשרת את הכוחות היצירתיים המכוונים אותנו לעבר ההתפתחות והשדרוג הבאים של צורתנו האנושית. המשולש בין ונוס העקרבית לנפטון הדגיג (יושלם ב10.11) מביא עומק ואינטנסיביות רגשית לצד אידיאליזם רוחני ושואל את כולנו מהי אהבה ללא גבול אם פריצת גבול רגשי היא הדרך להגיע לעוד עומק במערכת יחסים? ב15.11 ונוס תכנס למשולש שלה עם יופיטר שחזר לטבילה בדגים ותזכר במפגשם מרחיב הלב וזרמי היצירה כדי לתת בוסט רומנטי לזמנים של חוסר נוחות גבוהה, הרוך וההזנה של יופיטר בדגים מספקת לונוס העקרבית את כוח הנגד האידיאלי לניטרול ההיאחזות משהיא נעשית רעילה. אם הרשינו או שנכפו עלינו אומדניהם של אחרים ביחס לערכנו השורשי, זוהי תקופה מצוינת לשחרר אותם. חתכו את מה שלא מפרה, רוקנו את מה שמרקיב, רק כך יכולה להווצר מציאות גשמית שתתאים ליכולות, לקצב ולערכינו האישים בפועל. עלינו לנקות את ערכנו העצמי מזוהמת תפיסת העולם של אחרים על מנת שנוכל לקבל תשובות ראויות לשאלות שאנו לומדות לשאול כמו שצריך סביב הליקוי. החיים שאנחנו מייצרות ובוחרות לעצמנו הם החיים שאנחנו חושבות שמגיעים לנו. אם זה המצב, מה הם החיים שאת חושבת שמגיעים לך? מה את חושבת שאולי מגיע לאחרים ולא לך? והכי חשוב - למה?
השחרור של קטו בעקרב מתבצע בכל פעם שאנו מרשות לעצמנו לפרוק כאב ולטהר עצמנו ממטען שעבר זמנו או זה שאינו שלנו. הרעיון של יציבות עם ראהו בשור הוא מורכב ולעתים מרגיש כמעט בלתי מושג, אך כאן השאלה היא האם הגדרותינו ליציבות, איזון והרמוניה הן בעלות ערכים שמעוגנים ברמה הריאלית ובמציאות המעשית. ההטהרות העקרבית היא תרופה שמרוקנת ומחזירה כוחות ובלעדיה חווית חיינו האנושית לא היתה שלמה. לא יכול להיות תמיד אביב, זה יהיה כבד ומתסכל לא פחות מהחושך המתגבר של הסתיו. ההמתנה לבואו של החושך נוכחת בכל צחוק וחיוך ולבלוב. הפחד מהחושך יכול לעבור התמרה ולהפוך לציפייה, קריאה וזימון חלקינו הנסתרים והעמוקים לשם עימות ישיר מולם, זוהי הדרך לשרוד את האנרגיה העקרבית, הרעילה והמרפאה ביותר של זמנים אלה ובפרט של ליקוי זה המעצים את געגועינו הביתה לשורשינו האהובים. מזל שאנחנו הבית של עצמנו, מזל שאנחנו תמיד נגישות לעצמנו וברוך השם שיש ביכולתנו להזין, לשמור ואף להגן על עצמנו במידת הצורך. אנחנו יורדות מטה כדי להביט בחלקינו המוסתרים ולהגיד תודה לאלה שיוצאים לאור ומלמדים אותנו עוד על עצמנו, כשיגיע הזמן לעלות שוב נוכל לעשות זאת. גם אם לא לאט, לפחות בשוויון נפש. אוהבת המון ושיהיה ב ה צ ל ח ה !
Comments