פתיחת אביב שמחה ושופעת לכולן! נסיגת מרקורי השנייה על רצף הגנדנטות (קשרים קארמתים) של מזלות האש והמים ממשיכה ואנו מגיעים לגנדנטה המאפסת של הגלגל בה שכלנו מקבל הזדמנות לחזור מהלידה והעצמאות הייחודית של מזל טלה למזל דגים בו האינטואיציה האישית והתת מודע הקולקטיבי מתאחדים.
3 גבולות הגנדנטה בגלגל המזלות ממוקמים בין מזלות המים והאש, צד המים של הגנדנטות (5-13 מעלות אחרונות של דגים, סרטן ועקרב) הוא אחוזות הירח של מרקורי בעוד שצד האש (5-13 מעלות ראשונות של טלה, אריה וקשת) הוא אחוזות הירח של קטו.
מרקורי לא מרגיש בנוח במזלות המים (על אף שבסופם אחוזות הירח שלו) משום שתפקידו הוא לחשוב באופן קריטי ואנליטי, לנתח את המציאות ולהגיע למסקנות ברורות כמו גם להבדיל בין דבר למשנהו ולתקשר את הלך חשיבתנו לזולת - במזלות המים הרגש שולט, כך שהתנועה השכלית נעשית אינטואיטיבית ומכאן פחות "מקורקעת" ומעוגנת במציאות הפיזית אך גם יצירתית ודינאמית ביותר.
דגים הוא מזל האובדן והניתוק, מרקורי מאבד בבית ה12 הטבעי את יכולת ההבדלה ונמצא בנקודה המרוחקת ביותר מהמציאות המעשית והיום יומית (בתולה) בה הוא פורח ומגיע לשיא הפוטנציאל האינטלקטואלי. בטלה עם זאת הוא מגיע למרחב חדש ושומם בו השכל נעשה "דף חלק", כמו תינוק שזה עתה נולד ונתון ליצריו הבסיסיים והקיומיים ביותר, עדיין ללא יכולת להבין את המציאות שסביבו אך מרוכז בעצמיותו בתמימות ובפתיחות שיכולה לרפא כל דפוס חשיבה נוקשה על ידי פריצת דרך חדשה שתפתח או תשבור את אותו דפוס לחלוטין.
איך עלינו לפרוץ את הדרך עבור תודעתנו להתקדם מהעבר? הרמזים התקבלו בצלה הראשון של הנסיגה (19.3-2.4) אך הדרך בה נועדה השראתנו להפתח ודרכינו לעבור התמרה עמוקה עוד מצפה לנו עד אמצע מאי.
תאריכים חשובים לנסיגה;
2.4 מרקורי נעצר ומתחיל בנסיגה.
8.4 ליקוי חמה במזל דגים, המרחב העיקרי של הנסיגה.
8-10.4 חזרתו של מרקורי לדגים (גנדנטה).
12.4 קזימי, מפגש מרקורי והשמש.
19.4 מרקורי נפגש עם ונוס בדגים, הוא נופל היא נעלה.
24.4 ירח מלא במזל מאזניים, חג פסח.
25.4 מרקורי נצמד לראהו (שחזור ה19.3), מסיים את הנסיגה ומתחיל את תקופת הצל השניה.
9-11.5 מרקורי חוזר לטלה (גנדנטה), עדיין בצל השני.
13.5 סוף צל שני, יציאה סופית מטווח הנסיגה.
2-9.4 - מרקורי בטלה
הנסיגה מתחילה עם תמיכתו של יופיטר שנמצא בחודש האחרון למעברו בטלה, דבר שמכוון את מרקורי ושכלנו להתעסקות באני הגבוה, בדימוי העצמי הרוחני שלנו ובתפיסתנו המנטלית אותו כמו גם איכות ביטוינו העצמי מאותו מרחב של אמונה וידיעה עצמית. יופיטר הוא שליטו של דגים, המרחב העיקרי של הנסיגה - מאדים שהוא שליטו של טלה נמצא בצמידות לשבתאי בדלי כמעט עד סוף הנסיגה, מפגש מדכא ליצריו האינסטינקטיביים של מאדים אך גם אחד מאלף המאפשר לנו למדוד, להשליך או לחדש את גבולות התנהלותנו המעשית ובעיקר היצרית (תשוקה, כעס, תסכול). העיכובים והאתגרים איתם מתמודד מאדים משפיעים ישירות על הנסיגה בשבוע בו היא מתקיימת בטלה, כך שמרקורי זוכה לחיבור מרחיב ומעצים עם יופיטר אך גם לאחד מבגר ומצמצם עם שבתאי, דבר שהופך את מעבר הגנדנטה לעוד יותר מורכב ונפיץ.
מרקורי באחוזת הירח הראשונה של טלה (אשוויני) מבקש חשיבה חופשית, אותנטית ומהירה, שליטתו של קטו באיזור זה מעידה על דיבור ללא מחשבה שעשוי לעבור חסר טאקט אך דווקא משום שהחשיבה נעשית "ללא ראש" (זנב הדרקון) הדיבור הוא למעשה אינסטינקטיבי, יצרי ומלא תשוקה, אך אין זה משנה את יכולתנו לפגוש או לגלם עבור אחרים טריגר לפירוק עצבים.
הרפואה הנגישה בצד האש של הגנדנטה המאפסת היא דואלית, צד אחד שלה סקרן, שובב וספונטני והצד השני נטוע עמוק בריפוי הנשמה האינדיבידואלית ומכאן כבד יותר - שניהם יחד משתלבים לכדי תנועה מנטלית פראית הנובעת מיצר נשמתי וזכרון בין דורי.
בשלב זה של הנסיגה צף החולי המנטלי האנושי, בכל אחד מאיתנו רשמים שנותרו מחיים קודמים או מהעבר בחיים אלה שמבקשים השלמת עיבוד שכלי - מצבים בהם הזהות האותנטית שלנו, השפה הייחודית לנו ובוודאי היצרים הבוערים בנו נתפסו על ידי סביבתנו הקרובה כפראיים מדי ולכן נאלצנו לגייס את משאבינו המנטליים על מנת לדחוק איזורים אלה בנו למרתף התודעתי, לתת המודע.
ההדחקה היא מנגנון מנטלי ורגשי, הדרך לצאת מההדחקה היא בהכרח להרשות לעצמנו להרגיש את הכאב בדיוק כפי שנחווה באותו רגע בו "החלטנו" שאינו ראוי לקבל ביטוי. בנסיגה זאת השכל מבקש לקחת את מושכות התהליך המרפא ולהציף עבורנו את מה שיושב מתחת לפני השטח, מבעבע וממתין לרגע בו המציאות החיצונית תסתנכרן עם החוויה הפנימית המודחקת מהעבר.
מרקורי חושף בטלה לא רק את הצורך המודחק לבטא עצמנו באופן אותנטי ושלם (גם אם לא נעים לנו ולאחר) אלא גם את מערכת התפיסות הרעילות שנועדו להגן על תודעתנו מלגעת באותם חלקים דחויים בנו, חשיפה שבמהלך צלילת ונפילת האינטלקט בדגים תהפוך לפרימת הקשרים של אותה רשת חשיבתית שאיננו נזקקים לה עוד משום שאנו מוכנים לגעת בשורש קיומה.
ליקוי החמה בדגים יגיע ב8.4, יום לפני חזרתו של מרקורי למרחב האינטואיטיבי ונטול הגבולות המאתגר ביותר עבור האינטלקט - עלינו להזהר מנסיוננו לקדם אג'נדות, שכן המרחב התקשורתי הוא זה הסובל ביותר מהנסיגה והשילוב בין טלה ודגים (וכמובן מעורבות הקטבים) עשוי להביא למניפולציה רגשית ואגרסיבית, מאיתנו או מהאחר.
9-25.4 - מרקורי בדגים
מרקורי נכנס לדגים ומצטרף לונוס, לשמש ולראהו, שילוב שמציף את הפחדים הכי עמוקים וקדומים במערכתנו הרגשית אך גם מאפשר לנו להתגבר עליהם דרך הדרכתה האישית והאינטימית של נשמתנו, בעיקר ביחס למערכות היחסים הקרובות שלנו בהן ילדותנו משתחזרת.
החלק הנצחי במערכתנו השלמה הוא השמש שביכולתה לשרוף כל אשלייה שנוצרה בגופנו האנרגטי והרגשי בדגים, ראהו שאחראי על הצמדותנו לאשליה (אגו נפרד, עולם החומר והגבולות המקיימים אותו) לא משחרר בקלות אך הוא גם בעל היכולת לייצר עבורנו הזדמנויות מעשיות ורבות משמעות להמשך התפתחותנו במהלכן מתאפשרת לנו מחדש הבחירה החופשית ש"נמנעה" מאיתנו בעבר. נוכחותה של ונוס לאורך הנסיגה בדגים משפרת משמעותית את נפילתו של מרקורי, על אף שהשכל מגיע לשיא הגבלתו במרחב זה ונוס דווקא מוצאת את התעלותה ושיא הפוטנציאל של הלב, בו הגבולות המפרידים בין אדם לחברו מתבטלים במובן מסוים וניתנת לנו גישה לנקודת אחדות וסימביוזה מלאה, כמו קשרם של האמן ויצירתו, כך שעל אף שברמה האינטלקטואלית אנו "צולעים", זהו דווקא הלב שיכול להדריך אותנו בצורה הראויה ביותר. מרקורי נכנס לדגים יום לאחר ליקוי החמה כך שהמרחב עודנו סוער ומבלבל ביותר, היכולת שלנו לתפוס ברמה השכלית את התנועה הרגשית שעולה בנו תהיה מוגבלת - זהו זמן להקשיב לעצמנו, לסביבתנו הקרובה ולמהלך השלם שסביבנו, שכן כל פיסת מידע אינטואיטיבית או ישירה שתתקבל נועדה לעזור לנו להבין את עצמנו יותר.
במקום להשתמש בכלי הניתוח והבירור השכליים שלו מרקורי נאלץ להכנע לזרמי האנרגיה העמוקים של דגים המניעים את כל היש. גבולות הם בגדר המלצה ואיתורם מאתגר במיוחד עבור השכל השואף לבהירות גבוהה ביחס להבדלים בין דבר ומשנהו הבקושי קיימים במרחב הדגי.
מפגשו של השכל עם השמש (קזימי, 12.4) יביא איתו חשיפה עמוקה של הפחדים המנהלים אותנו בזהותנו הרוחנית והרגשית - יכולתנו להרגיש את אחדותנו עם יתר הבריאה באופן הרמוני ולנהל מערכות יחסים אינטימיות ומפרות תלויה בהסכמתנו להיות פגיעים, בשיח הפנימי המתנהל בראשנו ובכלי התבטאותנו החיצוניים כאחד. הקזימי הוא זמן להתכנסות פנימה, נסו להשתחרר מכל התחייבות אפשרית על מנת לפנות לעצמכם מרחב פתוח לתנועה הפנימית הסוערת. הקרבת הצרכים הרוחניים שלנו רק תעמיס עוד תסכול ומטען לפירוק בשבועיים הנוספים שנותרו לנסיגה והרי הגורם המפרק שיושב בבתולה יכוון את ההטהרות למערכת העצבים שלנו, דבר שעשוי (לא עלינו) להביא לביטוי של חולי פיזי ממש.
ב19.4 יפגוש מרקורי את ונוס - השמש (נשמה, עצמי) כבר התקדמה לטלה והשאירה את שכלנו עם ראהו השד (הפחד) וונוס (לבנו), הגורו של השדים (יצרים חבויים). התעלותה של ונוס עוזרת למרקורי לשחרר בנפילתו את נסיונותיו הבוסריים לשלוט או לכוון את הלך מחשבותיו שנדמה לרגעים כאילו הן מנותקות לחלוטין מהמציאות המעשית והאובייקטיבית. ראהו מטשטש את האמת האובייקטיבית במרחב האנושי (הנקרא גם אשליה, עולם השקר ההפוך) בעוד שונוס מדגישה את ערכה של החוויה הרגשית הסובייקטיבית כמראה להלך המציאות הרחב, חוצה הזמן, החלל וה"עצמי" הארצי.
סוג החיבור שונוס מחפשת בדגים הוא שיאה הרוחני של אהבה - הכרה בחסדי הבריאה והבורא בזמני החושך והאור ללא הבדל. אהבה זאת נגישה לנו כשאנו מסכימים להכנע להיעדר הגבולות בינינו ובין הבריאה מתוך אמונה שלמה שהיא תמיד תפעל לטובתנו, ברגעי האופוריה האקסטטית כמו בזמני היסורין הקשים ביותר.
האמון שלנו בבריאה הוא האמון שלנו בעצמנו <-> האמון שלנו בעצמנו הוא האמון שלנו באחר.
האמון שלנו באחר הוא האמון שלנו בעצמנו <-> האמון שלנו בעצמנו הוא האמון שלנו בבריאה.
הירח המלא של פסח ב24.4 יכלול בתוכו מפגש ישיר עם ראהו, השני למערך הנסיגה השלם (הראשון ב19.3 בצל הראשון), שעה שונוס עומדת לצאת ממזל דגים בעוד שמאדים הצטרף לעד לא ידע המוארך שקיבלנו. היצר נטול הגבולות שבעבר הוביל לפחד והדחקה מקבל זריקת אומץ חזקה שבסופו של דבר נועדה לחשוף בפני שכלנו את האמת הנדירה הנחשפת דווקא כשהגבולות מתבטלים והאחדות משתלטת.
מסעו של מרקורי בדגים הוא צלילה לעומקי היער הסבוך, האפל והמפחיד שהוא זכרוננו הנשמתי והמשפחתי, הרוחני והביולוגי. הג'ונגל התודעתי והרגשי מפחיד, היצרים העמוקים והחבויים שלנו מאיימים עלינו בין היתר כי משקפים לנו מקומות בהורים שלנו מהם הכי סבלנו בחיינו, אך אלה הקיימים גם בנו ומתבטאים בפנימיותנו ומול הזולת, ללא שליטה משום שאינם מודעים במלואם.
מה שלא מודע מפחיד כי הודחק או נשכח כבחירה "מודעת"; אם נאמר לעצמנו "לא לגעת" באיזורים כואבים בנפשנו מספיק פעמים הדפוס יופנם ויתוכנת בתודעתנו ברמה שכבר תקיים את ההדחקה ללא בחירתנו המפורשת והמודעת, אלא כאינסטינקט נלמד שנועד להגן עלינו מפני האיום המנטלי והרגשי המצפה לנו במידה ונסכים לגעת באותו כאב וככל שעבר יותר זמן מאז היווצרו כך רשת הקליפות והאשליות המכסות אותו יהיו יותר עמוקות, עקשניות ומשכנעות.
ראהו מלמד אותנו לאורך הנסיגה שיש זמן לאנוכיות ומצדה השני של הנסיגה קטו מאפשר לאנוכיותנו הבריאה להתקיים, שכן שיעורה של הבתולה (ביתו ומרחב התעלותו של מרקורי) הוא שבריאות היא תגובה דינאמית לחיים בהתאם לתנאיהם ולצרכינו המשתנים.
ראהו אחראי לפריצת גבולות המרחב התודעתי הבטוח שמסמל קטו, הצורך לייצר קונפליקט שמשחזר את יחסינו עם הורינו (ויחסם עם הוריהם וכן הלאה עד כ7 דורות אחורה) ישקף לנו את יחסינו עם עצמנו שעוצבו בשלבי ההתפתחות הראשוניים, התמימים והאינטואיטיביים ביותר בילדותנו.
בנסיגה זאת זה רצוי לשחרר מכל הגיון ארצי שאינו משרת את חשיפת השורש המאחד בין הפרטים הנבדלים, משום שזהו קילוף תודעתי ורגשי המתקיים מעל השכל ומכאן מאפשר ריפוי עוצמתי בהרבה משבדרך כלל נגיש לנו.
אין חוקים ואין גבולות לשכל הנופל, רק במהלך ובסוף תקופת הצל השני של הנסיגה נחזור להתנהלות ארצית, אינדיבידואלית אסרטיבית ומלאה בסקרנות בבואנו להקים את הגבולות החדשים להם תודעתנו וגופנו הרגשי יהיו מוכנים. בתקופת הצל השני מאדים וראהו בדגים יעזרו למרקורי בסנכרון היצר, האגו והגוף הפיזי עם מסקנות הנסיגה אך הנטייה לתוקפנות רגשית ומילולית, ישירה או סמויה עדיין תהיה באוויר (או במים?).
כשישוב לטלה, מרקורי יפגוש את ונוס (גלגל ההצלה של הנסיגה בדגים) ואת השמש, דבר שיעזור להחזרת הביטחון וחידוד האהבה העצמית שהיא המטרה הסופית אליה כל הנסיגה מכוונת.
ההשלה המנטלית והרגשית, ההזכרות והעיבוד הרטרואקטיבי של כאב עצור ותחושת נפרדות חולה נועדו כולם להחזיר אותנו לעצמנו, לשורש הנצחי והרוחני שלנו כפרט וכקולקטיב ובהתאם ליחסיהם של דגים וטלה הפרט והקולקטיב קשורים באופן בלתי ניתן לניתוק. דגים הם הבית ה12 של טלה -> הזכרון הנשמתי הוא המטען האנרגטי הקולקטיבי של הפרט.
טלה הוא הבית ה2 של דגים -> האינדיבידואל הוא המשאב והערך השורשי של הנשמה.
נסיגות מרקורי תמיד כרוכות בבלבול, קצרי תקשורת, אי הבנות וחזרה על דפוסי התפיסה המנטלית שלנו, המעבר על נקודות הגנדנטה אינו נוח לאף פלנטה, וודאי שלא 3 מעברים (צל ראשון, נסיגה, צל שני) כך שנסו לתרגל חמלה רדיקלית כלפי עצמכם אך המנעו בתוקף מעמדת הקורבנות המפתה בצלילה הדגית.
גם אם אכן היינו קורבן בעברנו, ישנו הבדל אדיר בין הכרה בעוול שנעשה לנו ובין קשירת זהותנו עמו.
אנשים רבים יחפשו בתת הכרתם דרך מי לעבד מחדש את נקודות הקורבנות הטמועות בפנימיותם, מילדותם ומעץ משפחתם - נסו לראות זאת בזמן ולשמור על תגובתכם, שכן גם אם "לא הגיע לכם" לספוג את הרעל של האחר אם הוא יצא עליכם גם כאן ישנו דיוק, שכן הערבוב האנרגטי של דגים משווה צורה - מה שתראו מחוץ לכם קיים גם בכם במידה כזאת או אחרת.
כולנו פרקטלים של הבורא וכל דבר שנדמה לנו כחיצוני למעשה טמוע בנו ברמה כזאת או אחרת, שכן כולנו מחוברים דרך תת המודע הקולקטיבי, הים הרוחני הנסתר בו כל טיפה אינדיבידואלית מתמזגת עם אלה שבאה איתם במגע וכשמדובר ברבדי המציאות האנרגטיים, הכל נוגע בכל.
גם אם טורגרתם ומצאתם עצמכם בנקודה תוקפנית עם עצמכם או במעגל השלכה עם האחר, זכרו את אנושיותכם ואנושיות האחר, הפגמים, החולשות והכאב שכולנו חולקים.
נסו לדחות החלטות הרות גורל ככל הניתן אך אם אין ברירה קבלו זאת כחלק שורשי בקארמה שלכם ובקשו לבחור טוב - דרך הדרכתה האינטואיטיבית של ונוס לבנו בעלייתה בדגים הסבירות שנטעה מזערית, אך שמרו על ראש פתוח וסקרנות תמימה שיעזרו לכם להכיר בשגיאותיכם, מהעבר ומההווה, כך שתוכלו לדייק ולהחלים עבור העתיד.
שתהיה נסיגה מבורכת, מפרקת, משילה ומשחררת, שנצליח לגעת בנקודת שנאת החינם המופנית כלפינו וכלפי האחר ללא שיפוט ומתוך ראייה ברורה ככל הניתן שעל אף ההבדלים, השונות והיחודיות של כל פרט במערך האנושי הקולקטיבי - למעשה באמת כולנו אחד, חולקים את אותם הורים קדומים, בני אדם ובנות חוה. אוהבת ים ים ים ושיהיה לכולנו ב ה צ ל ח ה !
על היצירות במאמר ילידי נסיגת מרקורי על גבול דגים-טלה.
🤍
קליאופטרה החכמה שבנשים