חודש אדר מרובה בשמחה לכולן! ביום ב' הקרוב, ה20.2 (שעה 9:05 זמן י-ם) מגיעה זריעת הכוונות לאביב הקרוב עם הירח החדש במעלה ה1°22’ של מזל דגים, הנשלט על ידי יופיטר (הגורו/הצדיק) ובעל איכות שינוי הצורה הרגשית (מים משתנים).
הצלילה למרחב הבית ה12 והמזל האחרון בגלגל מביאה עמה הכלה של 11 הארכיטיפים הקודמים בגלגל - זוהי חשיפה מלאה של אינסוף האפשרויות, שאינה מעידה בהכרח על הטמעתם הראויה במציאות המעשית. הרגישות, ההתרחבות והדמיון הדגי מביאים עמם אופטימיות רבה, אך ראיית הטוב לא תמיד מגולמת בחכמה על ידי ארכיטיפ זה.
הירח החדש פותח את עונת דגים במעלה וחצי הראשונות, שלב הכניסה למרחב הנקבי הכאוטי מופעל על ידי שילוב הזרועות של השמש ומודעותנו עם הירח וגופנו הרגשי או תת הכרתנו, בנוכחותם של נפטון, שליטו המודרני של מרחב זה המגלם את רבדי היצירה עצמם וונוס לבנו שזכתה להתעלותה (ב17.2) ומוכנה להוולד מחדש מנקודת הרוויה של פוטנציאל היצירה הדגי (29°57’) לעצמאותה בטלה. מקבץ הדגים מרחיב האינטואיציה זוכה עם זאת גם למיקוד, הירח החדש בצמידות לשבתאי במעלות האחרונות של דלי (ולקראת כניסתו לדגים) מספק את משאבי הצמצום המקסימליים של מרחב האחריות התודעתית על מנת שנעשה את צעדינו הראשונים לתוך דגים עם אותה עין ביקורתית, חדה והיפר-אינטלקטואלית המאפשרת לנו להבדיל בין אמת ושקר בדלי. הגבול בין התודעה הקולקטיבית של הבית ה11 לתת המודע הקולקטיבי של הבית ה12 מביע את איכויותיו השורשיות ביותר בתחילת עונה זו, המעבר מהמחשבה לרגש בשבועיים הקרובים יוליד את התמרת החומר לרוח בירח המלא (פורים). דלי חווה רגשית התמזגות תודעתית - דגים חווה תודעתית התמזגות רגשית, שניהם המזלות האחרונים של הגלגל ושלבי ההתפתחות הרוחנית הארכיטיפיים והמופשטים ביותר של האנושות ככלל, אחרי ההגשמה הארצית האולטימטיבית המגיעה אצל הגדי מתחיל העיסוק הרוחני שאינו כבול עוד לחומר, ומכאן זה בעל הפוטנציאל (דלי) והיצירתיות (דגים) הגבוהים ביותר דווקא בתחומים ארציים בהם יציבות החומר ולינאריות הזמן והחלל מהווה מכשול או אתגר שיש להתגבר עליו. הקרקוע התודעתי (אויר קבוע) שמביאה שליטת שבתאי למזל דלי ההוגה האבסטרקטי מותמרת בגבול זה עם דגים לפעפוע הרגשי היופיטרי בו כלל מצבנו נשען על בריאותנו הרוחנית שכן כפי שעונת דגים מתכוונת ללמד רוחניותנו, תפיסת העולם הרחבה והמופשטת שלנו ומצבנו הרגשי השלם כולם קשורים זה בזה. ההבנה על שותפות הגורל האנושית שנחקרה בדלי מעמיקה בדגים, מרכז ערותנו עובר מהרשת התודעתית לספוג הרגשי - ההתמזגות הרגשית עם רבדי המציאות הלא פיזיים (דגים) מתאפשרת לאחר פינוי המקום התודעתי מתפיסותינו המגבילות (דלי), הירח החדש פותח את עונת דגים עם מקבץ מיזוג רגשי בו זהותנו (שמש), גופנו הרגשי (ירח), אמונתנו (נפטון) ולבנו (ונוס) כולם חלקיקים באותה טיפה אחת השואבת את כוחה ומקיימת השפעה במימדים שאינם חומריים, אינם הגיוניים ומכאן לעולם לא יוכלו להיות מוסברים, רק מורגשים, אליה נועד להצטרף שבתאי בירח המלא ולמזג גם את טבעו המגביל, המצמצם, והיבש עם כל השפע הרוחני, על מנת שנוכל לזהות את אחריותנו על התנהלותנו מול ומתוך האינטואיציה שלנו.
שבתאי (גבולות, אחריות, קארמה) נכנס לבית החלימה כשבועיים לתוך העונה ומתכוון לקחת אותנו ב3 השנים הקרובות דרך מערכת השאיפות וההישגים הרוחניים והרגשיים שלנו. הירח החדש בצמידות לשבתאי במעלות האחרונות של דלי מהווה חלק מהותי מהעברת השרביט הקארמתי המתבצעת מדלי לדגים, לאחר כ6 שנים של מעבר רצוף בבתיו ומרחבי שליטתו, שבתאי מגיע לשלב האחרון בהתפתחות האסטרולוגית הליניארית, שבאופן טבעי חוצה את המרחב הליניארי ההגיוני, בו המשימה היא להתעלות על חוקיו של אדון הקארמה בעצמו (תיקון) ולהביא לכדי מיזוג או סימביוזה של כל חלקי המערכת המציאותית, רוחנית וארצית כאחת. נכון, נקודת התעלותו של שבתאי יושבת במאזניים (20'), אך מאחר ודגים נטולי גבולות במהותם, האנרגיה שלהם מאפשרת לנו לצלול לעומקי שורשו של כח ההגבלה הקוסמי (שבתאי, צמצום, קארמה) ולתפוס את משמעות הצמצום ממקום שלם וגבוה הרבה יותר משנגיש במצבי התודעה האנושיים הקונבנציונליים. גדי הוא נסיבות הקארמה (מעשי העבר), דלי הוא תוצאת הדהארמה (השלכות העתיד), דגים הם הקו האנרגטי העדין המחבר ביניהם, הקדום לשניהם וזה שישאר גם אחריהם. על אף היעדר ייצוגו במציאות הפיזית היום יומית של מרבית בני האדם, אותו קו אנרגטי חיוני לשלמות משימתנו הארצית - ציר הרפואה (בתולה-דגים) נוגע לשירותנו בחיים אלה, החומרי באדמה כמו הרגשי במים, האחד הכרחי לשם קיום האחר והם למעשה (כמו יתר הצירים והקוטביויות) אחד, בתולה מסמלת את מילוי הקארמה בצורה היעילה ביותר (שירות מעשי) בעוד שדגים מסמלים את תיקונה של הקארמה וההתעלות מעליה (שירות רוחני) הנעשית דרך המוות הסימבולי שהם מייצגים עבור הגלגל השלם, שני צדדים של אותו מטבע דרכו כל פעולה לכיוון אחד מתבטאת ישירות באותה עוצמה לצד השני, מהחומר לרוח ותמיד דרך רגש. שבתאי מפיק כעת את התועלת המירבית מסוף מעברו בדלי, בו האחריות אינה נתפסת כשירות אלא כהגשמה עצמית של קארמה קולקטיבית. הקיום של ארכיטיפ "האדם החדש" וזהותו הנשענת על התפתחות הקולקטיב הם שירותו, נוכחותו מקדמת שינוי בצורה כל כך יציבה ויעילה משום שאת נטיותיו ההומניטריות הוא מפתח ברבדים רעיוניים, צמידותו של שבתאי בשיאו בביתו הזכרי לירח חדש והיפר-נקבי זה בדגים מעוררת את משימת הרוח הקולקטיבית המתנהלת ברבדים רגשיים, אינטואיטיביים, עדינים ודינאמיים ביותר. בדגים השפעת מצבו הרגשי של גוף אחד על מצבו של האחר מביאה למיזוג הפכים ולספיגת מלוא הוויתו של הנסתר, הלא ידוע והבלתי מוסבר המתקיים ביניהם, דבר המביא לביסוס התנהלותנו על צרכים אנרגטיים ורגשיים שלנו ושל האחר (בדגים - מה ההבדל?) מתוך דחף אדיר לרפא, לתקן, לשרת וליצור שפע. עם חציית הגבול ב7.3 (ירח מלא בבתולה), שבתאי הנוגע לגבולותינו המשמרים צולל למעברו המטשטש (והממסטל) בדגים, הכלים המוכרים, החדים והברורים הטבעיים לו בהם השתמש ב6 השנים האחרונות משתחררים מנוכחותו המגבילה (ומקבלים את פלוטו, על כך בהמשך), וגישורנו בין תפקודנו הארצי למשימתנו הרוחנית מתחיל להמדד על בשלותו, יעילותו ומשמעותו העמוקה (והגבוהה) ביותר.
גבולותינו המנטליים יכולים להוות עוגן בצלילתנו אל תוך התת מודע הקולקטיבי רווי הסמלים והמסתורין (דלי הוא הבית ה12 של דגים), אך הם יכולים להוות גם חומה החוסמת את גישתנו לכלי היצירה הרוחנית שלנו. דרך כלי היצירה והדמיון אנו משלימות רגשית את ההכרה הרעיונית של עשיית הטוב הכללית עם עשיית הטוב האינדיבידואלית העוברת תמיד דרך יצירתיותנו הרוחנית ויכולתנו להתחבר למעיינות ההשראה, להתנתק מהמציאות הפיזית ולשוט על כנפי הדמיון, החלימה, הטראנס, המדיטציה והתפילה. כלי היצירה הרוחנית מחברים אותנו לחסד העליון שהוא חיבורנו האינטואיטיבי לאמת הבלתי נתפסת על ידי החושים הערים, העוברת דרך פנימיותנו ומצבנו הרגשי השלם בכל רגע נתון, כסיפור שאינו נגמר, בו סדר ברור והגיוני מפנה את מקומו לזרימה מיסטית ובלתי מוגבלת. הדיסוציאציה של דלי נמדדת על כל משקלה בפתיחת עונת החלימה, ההבדלה התודעתית והביקורת החברתית בשיאן, אך התרככות הלב הקיצונית של ונוס נעלה בצמידות לנפטון מאפשרת לנו להכיל את הפערים הרעיוניים בים החמלה והתאמת הצורה הרגשית של דגים, נקודה זו חשובה למעברו של שבתאי בדגים ב3 השנים הקרובות, שודאי עוד יכניע ספקניות רבות ביחס לקיומו של כוח עליון מכוון ומיטיב בחייהן, בעוד שהיתר יעמיקו לתוך אשליית הפירוד, הייאוש והמוות (דבר שנועד להתבטא כחולי, פיזי, נפשי או רוחני).
ונוס בדגים לאחר צמידותה לנפטון שהציפה את לבנו וטשטשה את גבולותיו מתכוננת ללידתה המחודשת בטלה, מהתעלותה והגשמת הפוטנציאל ההרמוני הגבוה ביותר של מיזוג רוחני ורגשי - להגבלתה בביתו של מאדים, הלוחם המופעל על ידי היצר האישי, האינסטינקטיבי והבלתי מעובד. על מנת לנווט דרך מי האשליה משמצאנו עצמנו בתוכם (ברוך בואך עונת דגים) עלינו לעשות את כל המאמצים האפשריים על מנת לדאוג לגופנו הפיזי (מעבר ונוס בטלה/בית 1) שכן גופנו הוא הכלי המארח את תודעתנו ומעגן את נשמתנו כל דקה שאנו עומדות ובכל בוקר מחדש (שינה/חלום/מוות-דגים ערות/מציאות/חיים-טלה). על מנת לפעול בסימביוזה הרמונית בין גופנו הארצי לרוחני באופן מעשי עלינו תחילה לסנכרן את הגדרות התוכנה הרגשית והפיזית, משולש לקטו בעקרב מקדם הטהרות מרעל רגשי עתיק (כליון) בעוד שמשושה לראהו בשור מכוון את יציבות המשך קיומנו הפיזי (פריון), שניהם קריטיים ליכולתנו להכיל את זרמי המידע הרוחני שנועד להתקבל בעונה זו ובירח זה בפרט.
יציבות ערכינו השורשיים וכניעתנו לתהליכי הניקוי האורגניים שלהם עוזרות לחילוף החומרים הרגשי שלנו, תפקודנו הפיזי הפרקטי והשגרתי ביותר תלוי בבריאות מערכתנו הרגשית השלמה ולהפך, צירי האנרגיה הנקבית הקוסמית של אדמה ומים מלמדים אחדות זאת בדרכן המסתורית והטבעית ביותר.
המידע האצור בגופנו הפיזי וזה הזכור בגופנו הרגשי יכולים להשתחרר בצורה יעילה ושלמה מאוד בעונת דגים, שאנו מתחברות לעדינות חיבורנו לרשת השורשים הרגשיים אנו רואות עד כמה תקשורתה איתנו מתבצעת אנרגטית באופן יציב וקבוע דרך כלי חיבורנו למציאות הפיזית (והנפרדת), פרקטיים (משאבים חומריים, שור) ורגשיים (הצמדויות רגשיות, עקרב) יחד.
הירח החדש נותן לנו לגימה נוספת ואחרונה של ונוס הנעלה שתמשיך להזין אותנו לאורך העונה כולה;
היכולת של לבנו לגלות יופי, הרמוניה ומשמעות עמוקה גם ברבדים החשוכים וההרסניים ביותר של המרחב הדגי היא סוד פוטנציאל ההתעלות הרוחני והגבוה של ונוס, ההכרה בכך שכל ייצוג חיצוני למציאות הרגשית המשתנה הוא אחד עם הבריאה, האמונה המרחיבה את ההבנה ביחס לביטול ההפרדה הקוטבית בינינו ובין כל מה שאינו אנחנו מביאה גם להתמוססות האובייקטיביות, השיעורים הנלמדים מגיעים כצונאמי של חמלה למטען התורשתי (גנטי/קארמתי) הקולקטיבי.
הגבולות הרגשיים המטשטשים של תחילת עונת דגים תומכים בעדכון התוכנה הקארמתי של ראהו וקטו על ציר הפריון והכליון, המורכבות והדואליות של הלב זכתה לעוד חשיפת פוטנציאל התעלות על ידי ונוס ועם תחילת מרץ גם מרקורי (שכל) ושבתאי (קארמה) יצטרפו למסעה של השמש (תודעה) למימדי האסטרל, בהם ניתן לזכות ברפואה לפצעים עתיקים דרך לא פחות ממסע בזמן ובמרחב.
מרקורי בדלי משוטט לו בין ערוצי הזמן והמרחב הפתוחים של עונת דגים על מנת לצמצם את שפע המידע האינטואיטיבי שלה לכדי מטרה או משמעות, משושה עם יופיטר בטלה תומך באמונתנו בעצמנו ברמה הבסיסית והאנרגטית ביותר ומחזק את יכולתנו להתגבר על כל מכשול בו דימוינו העצמי יעמוד, שכן אמונתו של יופיטר/הגורו בטלה היא שכל פעולה היוצאת מאיתנו ברת השפעה ורבת משמעות בעיקר בכל הנוגע לאותן תקיעויות מחשבתיות אליהן מרקורי/התלמיד בדלי עשוי להקלע כשיציבות הבדלתו מהכלל חוסמת את טבעו המהפכני, האקטיבי והיצירתי. עם משולש מרקוריאני אוירי למאדים בתאומים הדעתנות הארצית שומרת על הבדלת תודעתנו מזו של האחר, דבר מאתגר ביותר תחת אנרגיית הקולקטיב, שילוב זה מביא גרון חד, ישיר וקשוח אך אמיתי מאוד, שבמרובע לאורנוס בשור מאפשר גם פריצות בביטוינו העצמי ותנועתנו הפנימית דרכם ערכינו יתגשמו בפועל ובחומר במהירות רבה, כך שאם את לא רוצה את זה בגינה שלך - אל תתני לזרעים לנבוט. עונת דגים היא הזמן בו האינדיבידואליות מגיעה לסנכרון אוניברסלי, טשטוש הגבולות בין ערות לחלימה ומציאות לדמיון מביא לכך שביכולנו לבחון בפועל את כח יצירתנו הסמלי ברמה מעשית וישירה ביותר, הדיבור החד של מרקורי-מאדים תומך בהתרחבות התודעתית והתפיסתית, אך חשוב לזכור את רשמי נסיגת מאדים האחרונה שאנו עוד בצלה השני שמא ניפול קורבן לפיצולינו התודעתיים, דבר שיחבל בהתמזגות הטבעית של החורף עם האביב בפנימיותנו וימנע את לידת החיים החדשים מתוך מותם של הישנים.
רחמיו של יופיטר מתקרבים לכירון (צמידות ב12.3) ומעירים מחדש את פצע האינדיבידואליות בטלה, מפגשם מסתנכרן בעונתו הנקבית של יופיטר על מנת שנזכה להתגשמות הרפואה העצמית עליה אנו עמלים מ2018-2019 ואכן מהותו המיטיבה של הצדיק מאפשרת למידה רבה מפצעינו כדי שנוכל למקד את רוחנו בטובתנו האישית, דבר לו מייחלים חלקינו המופעלים על ידי כירון בטלה והכאב הנוגע לעצמאותנו, ביטוינו הספונטני, והחיבור ליצרינו, תשוקותינו ודחפינו הבסיסיים ביותר ללא תלות באחר.
הירח החדש מביא איתו את השאיפה להרחיב את תפיסתנו העצמית ובכך לחזק אמונתנו ביכולותינו הבסיסיות כמו הנשגבות ביותר, בלעדיה עונה יופיטרית לא שווה כלום.
שיתוף הפעולה של תת המודע עם ביטויו הספונטני של האגו נועד להחקר בעונה זו, היעדר הגבולות של עונתו של יופיטר מאפשרת הפסקת אש שלא היה ניתן להעלות על הדעת עד לפני מספר חודשים ספורים, אך עם כניסתו של משרה השלום הראשי לשדה הקרב היצרי (20.12) רוח הקרב הפצועה שלנו זוכה לראייה חדשה ביחס לתלאותיה ומלחמותיה, שבעצם עשו אותההלוחמת האמיצה והמנוסה שהיא.
חסדו של יופיטר בטלה ואמונתנו בעצמנו הם ההדרכה הראשית של עונת דגים יופיטרית זאת, מסריו מוזרמים לתת המודע הקולקטיבי על מנת לאפשר לנו להגיע למפגשים חיצוניים ולפעול במעשה בהתאם לאותה אמונה הבונה את מציאותנו הארצית ולא להפך.
Dש (Věra Chytilová, 1966)
התמונות לאורך הפוסט למי שאינן מזהות מלימודי הקולנוע או התקופה המוזרה הזאת בטאמבלר נלקחו מ"חרציות", סרטה של ורה צ'יטילובה, בעלת ונוס ב29 מעלות דגים, שמש ומרקורי נסוג בדלי ומאדים ב21 מעלות תאומים. ראהו בשור, קטו בעקרב. ממליצה לצפות בסרט ולשאול את עצמך; עבור מי הסרט הזה נוצר? מה הם הכלים המרכזיים דרכם ורה מבקשת להציג את מציאותן של הדמויות? על אף הפסיכדליה המתבקשת של הקולנוע הצ'כי בשנות ה60, סמלים מדברים מעבר לזמן ולמרחב ויצירה כל כך רווית סמלים ודאי נועדה להעביר מסר ואחד ספציפי, מה אנו יכולות ללמוד מהמידע התת הכרתי הנספג בצפייה על אמונותיה, תפיסותיה ומוסרה של המדמיינת היוצרת?
בסך הכל בעיטת פתיחה מרגשת ביותר לעונת דגים וחודש אדר, בו ריבוי השמחה עד אובדן הדעת במחוזות האשליה נחשב האלמנט המרכזי בחיבור לבורא ולמציאות שהיא פרי יצירתו, הזנתו ושימורו. אלה זמנים נפלאים לבחון את גבולות היצירה והאינטואיציה שלכן, עונת השאלה והתשובה השלובות זו בזו, הלופ שבתוך הלופ, הפרקטל והשורש, כמו גם מבחן מציאות רציני עבור אלה מאיתנו שמזניחות את הקסם והאהבה בחייהן השוטפים ובכך גוזרות על עצמן אובדן, ניתוק ובידוד מהבריאה, שהם ביטויו של חולי רוחני הנובע מניתוק בין גופנו לנשמתנו.
תנו למים המרפאים של עונת דגים ונשמתכן להציף את כל הפצעים ואת כל המשאלות, חלמו בגדול ובקשו עבורכן את הטוב ביותר, זוהי תחילתו של שירותנו הרוחני בעונה זו ובחיים אלה בכלל, סוף הגלגל העונתי מאפשר שחרור כמו הצמדות, סיום כמו התחלה, בחרו ברגישות ובחכמה.
אוהבת המון, ב ה צ ל ח ה !
Comentarios