לכבוד החלק הראשון של חזרת שבתאי הראשונה שלי, מחשבות ותחושות רבות מציפות אותי מתת הכרתי (גבול דלי-דגים מה נשמע) אותן אשמח לשתף, שכן כמי שזה עתה נכנסה למערכה השבתאית הראשונה לחייה אני לא מרגישה בנוח לכתוב מאמר אחד ממוקד למעברו בדגים, זה הרי סותר לחלוטין את תכלית האנרגיה המורכבת ביותר של מיקום ומעבר זה והרי יש לי רבות לחלוק עמכן. בעקבות מחקרי השיטות לזיהוי ומיקוד קארמה/תיקון בהם אני נמצאת מזה עשור (וכנראה גלגולים רבים רבים אחורה) ובשילוב ירח הגדי ושבתאי בבית הראשון (מערבית) שלי, תמיד הרגשתי חיבור עמוק ולעתים אובססיבי לעיסוק בגבולות, בתורשה ובעבודת השורשים (או הלוויתן) הנצרכת על מנת לצלוח את מרחביו החשוכים והקרים של שבתאי - המגביל הגדול, השער לתיקון עבור המערכת הקבלית ואדון הקארמה עבור התרבות הוודית המבורכת.
על אף שזהו כבר עשור שאני חופרת ומקלפת לאטי את שורשי האסטרולוגיה המערבית, מעולם לא הצלחתי להרגיש בנוח עם תיאורו הקיצוני והחד צדדי הסאטורני-זולל-הילדים הנורא. אין ספק, שבתאי הוא כוח "מזיק" קלאסי, הוא מגביל, מצמצם, מעמת אותנו עם הזנחותינו, עצלותנו, אחריותנו והשפעתנו באופן שנועד לדחוף לשיפור תפקודנו השוטף, כל אלה תכונות שהאנושות אכן נוטה לראות כ"פחות נעימות". אך בסופו של יום שבתאי הוא תורשתנו הלאה לדורות הבאים, ביולוגית, תרבותית או פשוט אנרגטית, ומכאן הוא מייצג גם מסורת, חינוך, קארמה, גנטיקה וכמובן התחומים האיזוטריים (אסטרולוגיה, טנטרה, יוגה, קבלה) המכוונים לגעת בנקודות ההשקה של כל אלה וכאן איכויותיו המגבילות הופכות מיטיבות ביותר. שבתאי אחראי לתהליכי פירוק ובניית החומר המתרחשים במהלך תנועתו הלינארית של הזמן באופן טבעי; שיעוריו קשים משום שמסקנותיהם אינן נגישות לתודעתנו הארצית במלואן, הבנתנו עם זאת משתפרת בעזרת נסיון וכח רצון להתגבר על הבורות (חושך/היעדר האור), על חוסר הידיעה הטמוע בקיומנו הארצי, האנושי, החומרי והמוגבל בעצמו, ממש כטבעו של שבתאי ה"מפחיד".
לעניות דעתי, האסטרולוגיה ההלנית (מערבית) נצמדת מדי לצורתו הפרגמטית של שבתאי, ליובש, לקור ולחומרה. היא מפספסת לעתים קרובות את ההוויה הרוחנית השורשית והאמיתית של אדון הקארמה, המקושר גם למאיה, האשליה הקוטבית של מימד החומר מפאת החשש לעסוק באותה אנרגיה אימתנית שאומצה על ידי כתות חשוכות ורצחניות לאורך ההיסטוריה וגם בזמננו אנו. בצורתו המערבית הנמוכה שבתאי אובססיבי למעמד, לכח ולהשפעה - הישגיות ארצית חברתית/תרבותית/מערכתית - תיעולו הגבוה עם זאת הוא ככח מבדיל בין האמת על מערכת החוק הרוחנית (התעלות שבתאי במאזניים) לאשליית נפרדותו וריבונותו הרוחנית של ה"עצמי" (נפילת שבתאי בטלה). אסטרולוגיה אבולוציונית/פסיכולוגית מודרנית נוטה לראות בשבתאי גורם פיזי קונקרטי בכל הנוגע להגשמה עצמית, אך פעמים רבות אני מרגישה שגם היא מפספסת את ביטוייו האינטואיטיביים, המתקיימים גם הם דרך מימד החומר אך שמעבר לצורתם הגשמית נלחשת משמעותם החבויה, מאחורי הסמל, עבורה עלינו לבחור פעם אחר פעם להתרחק מנטיות האגו לעצלות רגשית ותודעתית ולהתגבר על נסיונה הקודם של הנשמה, זה שאחראי לאותה עצלות או דחיינות רוחנית הקיימת בכל אחד ואחת מאיתנו באיזורים בחיינו ונפשנו המושפעים על ידי שבתאי. כל ה"יש" במימד החומר הארצי (אם חי, צומח או דומם) נתון לחורבן, כל חיים מובילים למוות, הגבולות מקדשים את החיים בעוד שארעיותם מעניקה להם משמעות.
הבשר הוא ברכה, לא הבטחה; המוות הוא הדבר הבטוח ביותר בקיום הפיזי, הזנתו חיים חדשים גם היא אמת שחוצה את אשלית הזמן והמרחב, בין אם ברמה הפיזית (רקבון כדשן אידיאלי) או ברמה הרוחנית (מערכת התיקון/הגלגול הנשמתי).
בראשית ג יט בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב.
הגישה הקארמתית הוודית מהדהדת לחוויתי את שורשיה של הגישה העברית/קבלית, לתפיסתי הן אינן נפרדות או קוטביות אחת לשניה אלא מתקיימות בהרמוניה דואלית (התעלות במאזניים) המייצגת את איכויותיו הגבוהות והשורשיות של שבתאי עצמו.
המערכית הוודית שורשית, ארצית, חומרית וממוקדת יותר בעבר (גדי) בעוד שהמערכת העברית הגבוהה מושקעת בצמצום רוחני הצופה לעתיד (דלי) - הודו על קארמת האבות, ישראל על תיקון הבנים - שתיהן שבתאיות ביותר (לא צבי/משיחות השקר ינעל העולם) בעיסוקן המוגבר במסעותיה של הנשמה הקבועה בזמן ובמרחב המשתנה ובשתיהן נוכחותה של הגישה האחרת טמועה לא פחות.
בתורות מיסטיות עתיקות רבות מתואר עץ חיים ממנו יוצאים ענפים - הקלטים, הבודהיסטים והוודים בדומה לתפיסת החכמים העבריים מתארים 12 ענפים היוצאים מאותו עץ קוסמי רוחני אחד.
בעברית מקראית המילה "ענף" משמעה גם "שבט"; מעץ החיים יוצאים 12 שבטי בני ישראל כענפים הממשיכים לתת את פירות העץ הבראשיתי, אך לשם כך עליהם לבקר בעצמם במרחבים החשוכים ביותר.
גם בכניסתם למצרים הביאו אבותנו ואמהותנו את זוהר עץ החיים המקודד בהם, כוחותיו של הבורא נכנסו עמם דרך שמותיהם למצרים.
כאשר משמעותם החבויה של השמות מתגלה עם ישראל נמלא כח ומקבל את הצידה הרוחנית והגשמית למסע ההתגברות על הזמנים הקשים במצרים. אם בעזרת משה (מים+אש+ה') או בזכות מרים (מים+מר+ים) - שמות עבריים בדומה לשפה העתיקה עצמה מלאים בסודות, קודים, מספרים ואורות.
יש לגלות את עוצמת השמות, או הזרעים של העץ, ולהשתמש בהם על מנת לצאת לחירות מחושך הבורות המקדמת עבדות.
הזרעים נובטים בבני ישראל וממלאים את ייעודם בדרכם האיטית והעמוקה עד השלמתה ביציאת מצרים; זהו הסבל והחושך המביאים להתעוררות והתעלות מלמטה למעלה - זוהי רוחניות שאין בה כפיה - הכל בידי הרצון החופשי.
בשתי המערכות (הוודית והעברית) כמובן מתוארים רבות שני ערוצי הקארמה (גשמי ורוחני) שהם למעשה אחד; בכל אחד ואחת מאיתנו מקודדים מעשי העבר של אבותינו (תורשה) כמו גם הקארמה הנשמתית האינדיבידואלית שלנו (בחירה חופשית), לולא השילוב הייחודי בין שני ערוצים אלה לא היינו אנחנו.
הסנכרון הראשון בין השניים נועד להתקיים בחזרת שבתאי הראשונה שלנו (סביב גיל 30, "ל" - ל'ב מ'בין ד'עת) אך רבות מאיתנו זכו (ודאי בזמנים אלה) למיקומים וקארמה אינדיבידואלית מול שבתאי שמעניקה הזדמנויות סנכרון עמוקות ועוצמתיות בין הרוח לגוף גם קודם.
מעבריו של שבתאי גם הם מהווים שלבי סנכרון מינורים בחיינו המעצימים את מ/גבולותיה של כל נקודה עליה הוא חולף במפתנו האישית, מערכת הבקרה הסאטורנית מתחברת לאיכויותיו של מיקום זה ותפקודו בחיינו במעשה ובנקודת הזמן הנוכחית בהתפתחותנו ובזאת מודדת, מדייקת ומחשלת את כליו, דבר שלעתים קרובות נעשה דרך פירוק לגורמים.
מפגשיו של שבתאי עם המיקומים האישיים במפה שלנו לאורך השנים (בעיקר המאורות וקטבי הירח או אדוני המפה האישית) מבגרים את האיזורים בחיינו המיוצגים על ידיהם, לכן עבור מי שחוו מעברי שבתאי אישיים בגילאים צעירים תקופת הילדות כללה בתוכה התפכחות והתבגרות פתאומית דרך טראומה, נטישה, אובדן או חולי - במקרים יוצאי דופן ובהתאם לשילוב קארמה גנטית ונשמתית מעברים אלה יתקבלו באופן חיובי ביותר, אך תמיד יכללו בתוכם צמצום ובנייה מחדש, או במילים אחרות - חורבן.
* כמובן שאלה מאיתנו עם נוכחות דומיננטית של שבתאי ברמה הקארמתית-אסטרולוגית בדרך כלל ישלימו יותר עם חוויות החורבן והצמצום ויראו בה אינטואיטיבית הזדמנות לשיפור ולעתים אף ברכה, אך לפני חזרת שבתאי הראשונה שלנו (28-29) לא יצופה מאיתנו לדעת לקחת אחריות מלאה על גבולותינו, אלה רק בעלי הדומיננטיות השבתאית הנמדדים לפי סטנדרט גבוה יותר.
* משהסתיים בדק הבית הראשון מתחיל מחזור קארמתי נוסף שבסופו (לקראת גיל 60) שב אדון הקארמה למיקומו במפת לידתנו בפעם השניה, אז נמדדת תבונתנו שפותחה בעזרת ודרך גבולותינו, שאידיאלית הצליחו להתייצב ב30 השנים שחלפו מאז חניכתו המלאה הראשונה.
* החזרה השלישית של שבתאי (לקראת גיל 90) נחשבת חזרת שחרור הקארמה, בה ביכולתו של אדם לשחרר הצמדות משאריות הקארמה הבלתי מטופלת שלו בחיים אלה, מעין הזדמנות אחרונה להחזיר את נשמתנו קלה יותר לבורא ואת גופנו נקי יותר לאדמה בסוף חיינו/גלגולנו.
-בלידתנו איכויותיו של שבתאי מוטבעות ביסודותינו ובשלד עצמותינו. -חזרתו הראשונה מאפשרת בחינה מחודשת של אותם יסודות, רגע לפני תחילת הבנייה הבוגרת של חיינו. -החזרה השניה של שבתאי בוחנת את יושרתנו ומידותינו יותר מאשר פועלנו, על אף שפועלנו מהווה מראה המשקפת את עבודת המידות שלנו. -השלישית מאפשרת שיח צפוף יותר עם שבתאי, מפגש בין שווים ובגובה העיניים בו המשא והמתן (התעלות ארכיטיפית במאזניים) מתבצע ישירות עם המוות ומתוך שחרור או הצמדות - זה כבר תלוי בבחירותינו החופשיות בחיים אלה ואינו ידוע מראש (פועלנו שהוא מידותינו), שכן שחרור או היאחזות הן פעולות, בחירות ונטיות שיש לעבוד איתן בכל שלב בחיים ולא רק דרך מעבריו של שבתאי, שכן משקלה ואיוּמה (האפשרי) של קארמה לא היו כל כך מסתוריים אם אלמנט הבחירה החופשית והקוטביות של אשליית החומר היו נעלמים ממנה.
קהלת יב ז וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ:
[ בנוסף לחזרותיו של שבתאי ומעבריו במפתנו, במערכת הוודית ישנה תת-מערכת הנקראת וימשטורי דאשה המבוססת על מיקומו המדויק של הירח בשניית לידתנו ועל פיה ביכולתנו לראות מהם התהליכים הנרחבים יותר ומבוססי הקארמה הנשמתית שאנו עוברים. יש שיכנסו לתהליכי שבתאי עם לידתם (ירח בנקשטרה/אחוזת ירח שבתאית) ויש כאלה שעל מנת לעבור את הדאשה של שבתאי (19 שנים) יאלצו להחזיק מעמד בגופן עד גיל 90 (אני בע"ה אגיע לדאשה של שבתאי בגיל 78), גם כאן המערכת הוודית עליונה על ההלנית/מערבית בכל הנוגע לאינדיבידואליות הקארמה ומציגה דרכים רבות ושונות לעבוד עם אותו כח מגביל ובסופו של דבר מאיר, אך על כך נרחיב עוד בפעם אחרת. ]
מנסיוני לאורך השנים, גם שיוך הבית ה10 לקריירה או מעמד חוטא בצמצום לא ראוי של המרחב השבתאי (בית גדי קוסמי).
תפקודו קודם כל ולפני הכל הוא ככלי להגשמת הקארמה שלנו בגלגול זה (פדיון מעשי העבר), ומלימודי ומסעותי בזמן ובמרחב ראיית ה"קריירה" או המעמד כמרכז חיינו היא תפיסה שנולדה בעצמה מכוחות שבתאיים מושחתים (כן הכת, כן צבי, לא רק).
הצד הזכרי האוירי של שבתאי (דלי) יקרא להם דיסטופיה קפיטליסטית או סדר עולמי חדש (כפי שמתאר מר דינוביץ הדלי - נמרודי) בעוד שצדו הנקבי האדמתי (גדי) יזהה את המשוואה הקלאסית ועתיקת היומין המקודדת בזכרון הקולקטיב האנושי באשר הוא של אנרגיה=כוח, או הגרסה המודרנית זמן=כסף.
[ ישנם כוחות רבים הפועלים כעת בעולמנו על מנת לכפות עלינו את אותו "סדר עולמי חדש/ישן", הרצון שלי לסקר רגע מחדש את איכויותיו הגבוהות של שבתאי כעת בחוה"מ פסח נובע מהזכרון הרוחני והגנטי של עמנו, זכר יציאת מצרים אותו עלינו לקיים כל שנה לאורך הזמן והמרחב המשתנים על מנת לזכור מהם המֵצָרִים הקבועים והבלתי משתנים שמהווים עבור האנושות סכנת השעבוד המרכזית.
עם כל הכבוד לאסתטיקת המכשפה הדמוֹנית שנעשית יותר ויותר פופולרית בזמננו (בעיקר מפאת בורות ונרקסיזם), אין לי טיפת כבוד למי שעובדת את הבעל/בפומט, גם אם תקרא לו בשם חיבה "לוצי" וגם אם תתעקש שזהו דווקא האל המקראי שמשעבד את האנושות.
כמובן שאני ממליצה לכן להשתמש בשיקול דעתכן הבריא ולהאמין למי שמראה לכן שעובד את הכוחות הללו ולסמוך על עיניכן ולבכן כשאתן מזהות רעל, כוחנות ושחיתות במסווה של ידע איזוטרי.
ידע איזוטרי הוא כח כל עוד המכשף מסתמך על בורותכם וחוסר נסיונכם, כך קל יותר לשאוב מכן אנרגיה ולהשפיע על בחירותיכן לטובתו האישית.
אין שום דבר חתרני, חכם, מיוחד או יצירתי בחיבור לכוחות הטומאה, בטח ובטח אלה שמגיעים מחוץ לשורשינו, ללכת את דרכן של כתות המוות המושחתות זאת אולי הבחירה העיקרית המעידה על היעדר האופי וכח החיים הבוטה ביותר.
תפיסתנו העברית את הנחש (או הס"מ) שונה בתכלית משל הנוצרים (ממשיכי דרכם של הפגאנים וספציפית חובבי קורבנות האדם) - עבורנו כוחות ההגבלה והשחיתות כולם פועלים בתיאום עם הבורא, הנחש מהווה פיתוי עבורנו ללכת את דרך היצר הרע אך אינו יכול לשלוט בנו ללא הסכמתנו המפורשת, שכן להבדיל מתפיסתם של אוכלי המוות המאוד אמיתיים השורצים בעולמות ה"ניו אייג'", הבורא האחד (או "האל המקראי") חד משמעית רוצה שקיומנו יבוסס בחירה חופשית, על כן עליו לספק לנו אופציות שונות.
לזאת אני מתכוונת כשאני מתייחסת לקוטביות אשליית מימד החומר, נדמה לנו שישנם שני כוחות סותרים הפועלים בבריאה, אך זאת אך ורק מאחר ואנו (בתודעתנו הארצית) מוגבלים ביותר. ]
ובחזרה לשבתאי, אשר במערכת הקבלית יזוהה עם צד הצמצום השמאלי והנקבי, וליתר דיוק עם ספירת הבינה (אם הבנים = לאה), היחידה משלושת הספירות העליונות והרוחניות (7 תחתונות=פרצופי מידות) שיש ביכולתם של יחידי סגולה ספורים להשיג בחייהם.
משה רבנו (מים+אש+ה') הדגיג הקלאסי הוציא אותנו מפולחן הטלה/תודעת העדר המצרית הנמוכה (מצרים העתיקה המפוארת אינה אותה המצרים ממנה יצאנו) אך לפי תפיסת העידנים האסטרולוגים גם בישר על תחילתו של עידן הטלה (קרניו של משה בירידתו עם הלוחות) וסופו של עידן השור (חטא עגל הזהב בו נשים [ונוס] לא השתתפו).
נאמר שבמותו של משה על הר נבו הוא השיג את 50 שערי הבינה (נ'=50 בו), מותו ביום לידתו (ז' באדר) מעיד על סנכרון עמוק בין ערוציו הגופניים לרוחניים.
התורה רוויה בסמלים אסטרולוגים עבריים עתיקים, העובדה שתחום האסטרולוגיה העברית (לא בהכרח קבלית) נסתם אי שם לפני כ2,000 שנה אינה מקרית.
פתיחת הערוצים האיזוטריים הזמינה כעת עם מעברו של שבתאי בדגים והסנכרון הקארמתי בין הרוח לחומר הקולקטיבי, בין הגוף לנשמה ובין האדם, הדם והאדמה מביאה לזרימת מידע שעמנו נמנע מעיסוק בו מפאת הגלות הרוחנית, הפיזית והמאוד מאוד קארמתית.
תפיסתי האישית היא שהמידע צריך להיות זמין לכולן, לכן הפסקתי לערוך מפגשי זום קבוצתיים וודאי שאיני מרגישה בנוח לקחת על כך תשלום, שכן המידע שעובר דרכי אינו שלי, אלא שלנו.
חשוב לי שתפיסותי הרוחניות והאסטרולוגיות בפרט יהיו שקופות ככל הניתן לשים במילים כתובות - אנחנו הרי בעיצומה של מלחמה רוחנית, לא בין הבורא לאיזה מלאך נפיל מרדן, אלא בין אנשים שמזדהים עם המסירות, הנחישות והבינה הגבוהה של מערכת הגבולות והקארמה האנושית ובין אלה המייצגים בכל פועלם עצלות, שחיתות וניצול המקושר לשליליותו של שבתאי בה אינני מטילה ספק לרגע, על אף חיבתי הגדולה לטבעו.
לסיכום נשמות מתוקות וטובות, האחריות הרוחנית שעלינו לקחת בשנים הקרובות נוגעת מאוד לאנשים, לרעיונות ולאנרגיות שאנו מאפשרות את ספיגתם לתוכנו, הזרעים להם אנו מאפשרות לנבוט בפנימיותנו הופכים אחד איתנו כך שאת הצמחים שאינכן מסוגלות או מעוניינות באמת לטפח ולהתמזג עם תודעתם עליכן לעקור מהשורש, לנקות את הגינה שאתן ולפנות מקום לפירות הראויים להבשיל במהלך חייכן. דגים הוא מזל של מיזוג אנרגטי מלא, הסימביוזה בו סמויה למי שלא הולך דרך רוחנית כלשהי (רוחניות אינה קשורה בדת או במדיטציה אלא באמונה אינדיבידואלית בבריאה ובאנושות). אנשים רבים בעולמות ה"ניו אייג'" הם למעשה טפילים, לשמחתי הגדולה פגשתי ואף נוצלתי על ידי מורים, קולגות ואף לקוחות מושחתים לאורך השנים כך שביכולתי למלא את תפקידי (בעיני עצמי כמובן) ולהזהיר אתכן ואתכם מפני הסכנות המרכזיות המאוד ממשיות אך אנרגטיות במהותן במעברו של שבתאי בדגים ב3 השנים הקרובות. אסתטיקה היא אף פעם לא רק אסתטיקה, זאת דווקא התעלותה של ונוס בדגים (עליה אולי נכתוב מאמר נוסף?) מלמדת. הכל אחד כשאנו מדברות על נשמה ועל קארמה, אם אדם מראה לכם שעיסוקו בכוחות הטומאה, ברפש אנושי וברעל תודעתי דעו שעיסוק זה צובע את כל מהותו, מוסריותו ותפיסת עולמו - האמינו לו שזה מי שהוא. אל תתווכחו עם מה שאנשים מראים לכם, ידע אינו כוח אמיתי אם על מנת להשיג את הכח המדובר על אותו אדם להסתיר מכן את כוונותיו ואת המקורות מהם הוא שואב את כוחו, בטח ובטח אם אינכן מודעות לכך שה"ידע" שהוא מספק לכן אינו מגיע ממנו, אלא מועתק בכללותו מאלה בעלי המידע האותנטי, דבר שבמידה ואינכן בעלות ידע אינדיבידואלי בתחום המדובר יהיה מאוד קשה לזהות. היו ערות לאופן בו נוכחויות שונות משפיעות על השדה האנרגטי שלכן ואם אתן חשות בחושך של האחר מציף אתכן, דעו שזוהי הסחת דעת מהעבודה האמיתית והאחריות הרוחנית השורשית של זמנים אלה - חיזוק, שיפור וייעול מערכתנו הרוחנית והאנרגטית, לפעמים דרך החושך, אך תמיד תמיד תמיד במיקוד על האור, היופי הנצחי והאמת ואף פעם לא דרך כפייה, גלויה (כוחנות ואלימות ישירות) או סמויה (הסתרת אמת, מניפולציה).
התמקדו בפדיון הקארמה שלכן (ברוך השם לכל אחת ואחד מאיתנו שפע משל עצמנו) והתרחקו מצלם של גורמים רוחניים ורגשיים שנועדו להרעיל ולשלוט בכן. כולנו אחד - חולקים צל קולקטיבי - אך אם לא נדע להתרכז בעצמנו, להתבודד ולהכנס לפנימיותנו בזמני החורבן העצום בו אנו מתקיימים לא נשכיל לזהות את חלקנו האינדיבידואלי, וזאת דרך מצוינת לאבד עצמנו עבור האחר ולצאת מדעתנו, לא בקטע טוב. הזהרו ממורים ומדריכים ממוקדי הגשמה חומרית, אם לובשים שחור או לבן, אם באסתטיקה מכשפה או מלאך, האינטואיציה שלכן תספר לכן את כל האמת ברגע שתסכימו "לפטר" את כל הסמכויות החיצוניות על דרככן. ואם נפלתן על טפיל/ה - הכל בסדר, זוהי כנראה הקארמה שלכן, אם תורשתית או נשמתית (במקרים הקיצוניים כנראה שתיהן) אתן היחידות שיכולות לשחרר את הפדיון, השחרור כואב, אך ההצמדות עוד יותר. שחררו. תודה לכן על שמאפשרות לי להתמזג עם תודעתכן ובבקשה מכן אל תפסיקו לעולם להטיל ספק בכל מידע (רוחני או לא) שמגיע מבחוץ, ממני במיוחד, הירח השבתאי שלי מבקש את זה. שיהיה המשך מעבר מועיל ומפכח, מחזק ומבורך. אוהבת אותנו ושיהיה ב ה צ ל ח ה!
🙌💜