ראש חודש אב מגיע ועמו הירח החדש ביום א' ה4.8 בשעה 13:11, במזל סרטן ובאחוזת הירח אשלשה הנחשית, המסתורית והטרנספורמטיבית. אשלשה מייצגת את השכלתנות המרקוריאנית באיזור הירחי והאינטואיטיבי של סוף סרטן, יום לפני תחילתה של נסיגת מרקורי הקיצית שתפעיל את הגבול הקארמתי והנפיץ (גנדנטה) שבין אריה וסרטן, אליו יחזור בשבוע האחרון לנסיגה כך שעל אף שלהפעלת אחוזת ירח זאת נגיע רק בשלב הסופי של הנסיגה היא למעשה מתחילה מתוכה - "סופה בתחילתה ותחילתה בסופה". חודש אב הוא חודש טעון במיוחד, תחילתו מציינת את ט' באב החורבן (שנבנה לאורך תמוז) אך במרכזו עם הירח המלא של ט"ו באב גם המעבר לתקומה נוכח.
באב הקרוב מתקיימת השלה ממושכת, חציה כואבת וחציה משחררת אך לאורך כולה מתקיים ריפוי עמוק וחשוב. תמוז-אב או סרטן-אריה תמיד לוחצים על פצעי ונכסי הילדות שהועברו לנו דרך הורינו. זהותנו הנובעת מילדותנו יכולה להתפתח ולהשתנות אך תמיד מתחילה מבסיסנו המשפחתי, תמיד קשורה בהורים (הקשורים בהוריהם וכן הלאה לאורך השושלת), בין אם אנו ממשיכי דרכם ברצון ואהבה ובין אם אנו בוחרים להיות שוברי המסורת, רצוי גם באהבה, תמיד עם רמה מסוימת של כאבי צמיחה.
ללא הכאב המתבקש אבותינו ואמהותינו היו עושים עבודה זאת באופן מלא בעצמם, וכל אינדיבידואל למעשה עושה לכל הפחות עבודה חלקית מול הפצעים כמו הנכסים השושלתיים.
כל דור מתקן כפי יכולתו, הדור שלנו (תלוי זמן, לא גיל) נועד כבר לפני אלפי שנים (ואף מזמני הבריאה עצמם) להתמודד עם רבדים עמוקים ביותר של כאב ועבודת צל. עבודת הצל היא התמודדות ישירה עם הכאב, ללא עיקופים וללא הנחות, על כן כרוכה בייסורין בדרך לריפוי ולאור.
בחושך עצמו יש משהו מרפא, החיבוק שמעניק הלילה לנפש משתקף בסרטן, הסכמתנו לשחרר מהחיבוק הירחי (הלפעמים חונק) שהוא גופנו הרגשי ונפשנו (ארכיטיפ האמא) ולהמשיך לברך את בואה החוזר של השמש בשיקופו של אריה (ארכיטיפ האבא) נעשית באופן מחזורי בכל בוקר, בכל חודש אב, בכל ביטוי חיצוני ויצירתי טעון אופטימיות הנובע מלכתחילה מהמנוחה החיצונית והעבודה הפנימית של הלילה.
האינטיליגנציה הרגשית בסופו של סרטן מוכנה לעבור את התמרתה לאינטיליגנציה היצירתית של אריה, יכולת הלמידה והמחקר הפרקטי כמו הרוחני גבוהה בראש חודש זה וכל מי שמוכן לתרגל משמעת רוחנית יחזור לאותה נקודה נפיצה, עתיקה ובסופו של דבר יציבה.
"אין חדש תחת השמש" - בירח זה נפגוש את החינוך הרגשי והחברתי שספגנו מבית אמנו, כשדווקא הקושי, הניתוק והריחוק התקשורתי (וכמובן ההפרדות ממנה) בבגרותנו והתבגרותנו מסתמנים כהשפעות עמוקות וישירות בקשרינו החברתיים, בעיקר כשמדובר בחבלה עצמית בכל הנוגע לאינטימיות, קבלת שפע, הזנה ומציאת יציבות שיכולה להרגיש בלתי אפשרית כשאנו מאמינים שאיננו ראויים למה שאיננו מכירים.
הפצעים הרגשיים שספגנו מאמנו (החל משלב ההריון) הועברו אלינו גם אם היא בעצמה התקדמה מהם או ריפאה אותם, המצב המלא בו אמנו הייתה (רגשית, מנטלית, רוחנית ופיזית) בזמן עיבורה איתנו מהווה הבסיס ההתחלתי והחשוב ביותר להמשך התפתחותנו גם בבגרותנו, וודאי שמה שהמשכנו לספוג ממנה כמדריכת העיבוד והבטחון הרגשי לאחר לידתנו.
בבית ה2 מהירח מרקורי וונוס יושבים באריה ומייצגים את הערכים וההזנה שקיבלנו ממשפחתנו אך גם אלה שהבאנו עמנו. מקומנו הייחודי בתא המשפחתי הוא המרחב ההתחלתי בו התנסינו בביטוינו העצמי והיצירתי, בו נבנתה זהותנו אל מול האחר בצורה שנועדה להיות הבטוחה ביותר, בטח ובעיקר מול אחינו ואחיותנו.
ההנאה הספונטנית והיצירתיות (או היעדרה) שספגנו בילדותנו ובקרב משפחתנו מעצבת את שפת האהבה שלנו ונסיגת מרקורי שתתקיים לאורך חודש אב מבקשת ללמד אותנו שהקיום הארצי שלנו נועד להיות מכתב אהבה לנשמתנו ולבורא, השורש והמקור.
זהו זמן מצוין לבסס שפע כלכלי וחברתי דרך הביטוי העצמי היצירתי שלנו והשמעת קולנו הייחודי - זוהי הדרך לזריחת ה"עצמי" של חודש האריה. מה אנו מעריכים בעצמנו, בתודעתנו וביצירתנו? עלינו לבקש טוב, גם אם בתחנונים, על מנת לראותו ולקיימו עד הירח המלא של ט"ו באב ולא להתחבא מאחורי הפחד מהלא נודע, אלא לעמוד באומץ ובאופטימיות יציבה עם הידוע והמובן.
עלינו להזהר מגאווה, יוהרה ומניפולציה הנובעת מהאגו או מהאחר הרוצה לראות עצמו כבעל חשיבות עליונה על יתר הבריאה - הכרת התודה והערכת מה שנגלה לנו על עצמנו לטוב ולרע היא המשאב היקר ביותר שלנו בחודש זה, ומה שעוד טרם נגלה יטופל במהלך אב על ידי הנסיגה.
ערכינו המהווים יסודות חיינו המעשיים נבחנים על ידי נסיגת שבתאי בדלי בבית ה8 מהירח, מול ונוס ומרקורי אלה תהפוכות החיים הפסיכולוגיות (רגש-רוח) כמו הפיזיות עליהן אין לנו שליטה המהוות המשאב החבוי של ראש חודש זה.
נסיון חיינו מול עיכובים ומכשולים הנובעים מתת המודע כמו מהיעדר התמיכה של סביבתנו נועדו להשתחרר שכן התיקון האישי הוא התיקון הכללי. על מנת שנוכל לעבור את הטרנספורמציה של אב החלקים העמוקים של נפשנו ישקפו עבורנו את אותה מלחמת האור והחושך שאנו רואים בקולקטיב באינספור דרכים, אך זהו המאבק האינטימי והאישי ביותר שמבקש את תשומת לבנו עם נסיגתו של שבתאי שדורשת הסתכלות פנימית אמיצה וכנה.
אלה שקוראים לקבלת האחר על ידי ההמון אך חסרי כבוד למי שאחר מהם במפגש ישיר עמו, כמו גם אלה המבקשים תיקון חברתי אך מסרבים לעבוד למענו עם הקרובים להם ברגע הקונפליקט הם בדיוק הדוגמה לעבודה שנדרשת מכולנ דרך ויחד עם חוסר הנעימות הכרוכה בעבודת הצל הממשית והלא מדוללת או עטופה במנטרות ה"אור ואהבה" המהוות מעקפים רוחניים ופתח לשחיתות מוסרית עמוקה, בין אם בקהילות הניו אייג' או העזרה העצמית הפסיכולוגית.
מה שכואב לנו על האנשים סביבנו והקולקטיב הרחב מבקש עבודה פנימית - הדברים לא נפרדים, זה בסה"כ עניין של סדר עדיפויות שבצמרתו עבור שבתאי בדלי שוכנת יושרה רדיקלית ונכונות להתמיד בסנכרון תפיסת עולמנו החברתית עם התנהלותנו האישית הישירה.
קטו בבתולה בבית ה3 מהירח וראהו בדגים בבית ה9 מהירח מהווים ציר הניסוי והטעיה, הלמידה הארצית והחברתית שלנו כמו הרגשית והמוסרית.
הכלים הרוחניים שזמינים לנו כעת חזקים ביותר, התקשורת שלנו עם הסביבה הקרובה מבקשת הכרה בצורך בתיקון וריפוי (בתולה) בעוד שיכולתנו ללמוד לעומק ולגובה מכל נסיון להתחבר לאחר ולהבין את דרכו (דגים) מתאפשרת דווקא דרך יציאה מהקופסה והסכמה לנסות אחרת.
הרעל שראש וזנב הדרקון מביאים עמם יכול לפגוע עמוקות אך גם לרפא במינונים נכונים וגישה מכבדת לעצם מהותו, ריחוק מסוים מהקשרים היום יומיים שלנו מאפשר לנו לברר בינינו ובין עצמנו מה ממה שאנו חושבים, מרגישים ומאמינים אכן נובע מהאמת שלנו ומה נספג על ידי הסביבה, בזמן אמת או בדיעבד.
ראהו בדגים במיוחד תומך בזריעת המציאות של ירח חדש זה, כנות ושקיפות רדיקלית בנוגע למניעים הרגשיים שלנו בינינו ובין עצמנו וכמובן במערכות היחסים האינטימיות שלנו מבקשת לתקן מיזוג אנרגטי שקיים בינינו ובין אבינו ותורשת האגו הרוחני (אמונות בנוגע לתפקידנו) שספגנו ממנו, דבר שנעשה בעזרת ההפרדות מאמנו ותורשת הבטחון הרגשי (עיבוד ותגובה פנימית) שספגנו ממנה.
נסיגת מרקורי בשלביה האחרונים בסרטן תפעיל שוב את האנרגיה התת הכרתית והכפייתית של ראהו - לתודעתנו, שכלנו וכלי תקשורתנו יש ניקוי עמוק יותר לבצע במפגש בין הגנטיקה ההורית הדואלית שבנו, כך שמה שמתעורר או נגלה כעת עוד יקבל את זמנו להבנה ברורה יותר עד תחילת ספטמבר עם יציאת מרקורי הסופית מסרטן לשנה הקרובה.
בבית ה11 מהירח צמידותם של מאדים ויופיטר (גורו-מנגאל) בשור מתחממת (שיאה ב14.8) ומחזקת את יכולתנו להשתמש בכעס, תסכול ויצר גולמי כבוסט למוטיבציה ולאמונה שלנו בעצמנו, הלא היא השאיפה והרווח הגדולים של ראש חודש אב.
שילובם של יופיטר ומאדים מביאה ללחימת צדק וראיית הגנה על האחר כערך מוסרי עליון דרך הגברת כח רצוננו היכול להביא לדיוק פעולתנו דרך חכמת נסיון חיינו.
נדרשת בתחילת חודש זה פעולה הנובעת מתוך השראה אך גם תרגול שליטה באימפולסיביות, שכן ההשראה נועדה לעורר פעולה חיובית ולא אנוכית - פעולה דהארמית, מתוקנת ומתקנת באמת.
ביכולתנו ללמוד מטעויות בזמן אמת, המשיכה שלנו להגנה כמו לביקורת עשויה לאתגר את כבודנו למורים (ישירים או עקיפים) אם איננו דואגים לבקרתנו העצמית - הפוקוס וההתמדה תלויים בהשפעתו של קטו בבתולה על מפגש זה, ומכאן הסטרס והעומס התקשורתי (פנימי/חברתי/מדיה) מצריך מאיתנו מנוחה לגוף ולנפש, בלעדיה היצרים העוצמתיים של הלוחם והגורו רק יתקעו אותנו חזק ועמוק יותר במקום ממנו אנו מתקשים אך שואפים לנוע, לשנות וליצור שפע והרמוניה בחיינו האישיים.
לא נוכל לקבל או לראות את מה שאיננו מאמינים בו, חשיבותם של המדריכים להם אנו מקשיבים בזמנים אלה, אם מורים, יועצים, או אחים גדולים, מתבטאת בדיוק במרחב האמונה הכל כך קריטי לערכנו העצמי שבהתאם לו ביכולתנו להשיג את אשר אנו מבקשים לקיים בקולקטיב סביבנו ובחיינו אנו.
זכרו את חשיבות כח הדיבור שלנו, על עצמנו ועל המציאות סביבנו - על ההווה ועל העתיד. יופיטר ומאדים בשור כמו גם נסיגת מרקורי יראו לנו היכן שוכנות שאריות התסכול מפאת חוסר המימוש, הצבת הגבולות והאמונה שירשנו מהורינו ומהקולקטיב ממנו אנו מגיעים ואליו אנו שייכים ברמה הגנטית, הרגשית והחברתית.
זמני בין המצרים נועדו לזכך את נפשנו ורוחנו כדי שבפתיחת האור והאהבה האמיתיים והלא מדוללים של ט"ו באב נהיה רספטיביים לכל הטוב שמגיע, אך כמו כל עבודת צל ממשית, איכותית ויעילה, עלינו תחילה לפגוש את הכאב והצער שאנו נושאים עמנו, בלי לברוח או לחפש חלילה לעשות לו אינטלקטואליזציה שרק מרחיקה אותנו מהרגשתו, גם אם היא מספקת אשליית עליונות הכרתית עבור האגו.
אין טיפת חושך חיצוני שאנו מזהים באחרים ובעולם שאיננו חולקים עמו שורש עמוק בעצמנו, בכולנו היכולת להיות לא מוסריים, פוגעניים, אלימים, אנוכיים ומניפולטיביים, ואין אדם אחד בדור זה שלא נפל ונופל במחוזות אלה לאורך חייו כמה וכמה פעמים. כח אמיתי נובע מהכרה במציאות כפי שהיא, הבריחה מקונפליקט או ההיאחזות בו מרעילות אותנו באותה המידה - מציאת הטוב (הזדמנות לשינוי) והכרת הרע (חוסר הרמוניה) נועדה להתקיים בו זמנית, אך לשם כך נחוצה יושרה ובגרות רגשית, דבר שחסר לרבים מבני האדם המתהלכים בינינו ולעתים גם בנו.
קבלו את קיום הרע ובקשו להפכו לטוב, האמינו ביכולות האלכימיות שלכן להתמיר במערכתכן הרגשית את הפסולת והרעל לדשן ותרופה. שיהיה לכולנו חודש מרפא, מנקה ומעצים - אוהבת ים ושיהיה לנו ב ה צ ל ח ה !
על היצירות במאמר ילידי ירח באשלשה
Comments