ט"ו בשבט / 12.2 / ירח ענפים מלא

הירח המלא של חודש שבט ב12.2 בשעה 15:53 מפעיל את הגבול הקארמתי והנפיץ בין מים לאש במעלה האחרונה ובמרחק 7 דקות מתחילתו של אריה, באחוזת הירח אשלשה הנשלטת על ידי מרקורי בנוסף לירח הסרטני.

האיכות המנטלית (מרקורי) מאחורי טבעו המכיל והאמהי (ירח) של סרטן היא אחת של היצמדות, היאחזות עוצמתית ביותר בגורמים המעגנים אותנו במציאות התורמת להשקעתנו הרגשית והמעשית בסיפור חיינו, אולם מצד האש של גבול הגנדנטה באריה, מגיע שילוב שליטת השמש עם איכותו של קטו, זנב הדרקון, שמזכירים לנו את זהותנו הרוחנית השואפת לשחרור יצירתי והעצמה אישית שסותרים במובן מה את ההצמדות הראשונית ומצריכים רמה מסוימת של הרס העבר לשם בניית העתיד. מוטיב ההרס והבנייה מחדש מחדד את התעוררות עולם הצומח וקצב הזנתו הטרנספורמטיבי גם עבורנו בני האדם בצורתנו הטבעית, החומרית והנפשית. בט"ו בשבט הזה ההתפתחות היא עצם ההגשמה - מתוך ההשלה הרגשית והתודעתית של סוף החורף מתעורר פוטנציאל הקידום העצמי הרוחני של מזל דלי, בו נמצאים שבתאי המשרת ומרקורי הנסיך. מתנת הריסון התודעתי של שבתאי-מרקורי בדלי לאורך פברואר מבקשת למקד את השיח הרחב בצדק, יעילות ואמת. ההאטה של השכל ממשיכה איתנו עד תחילת מאי, בפעם הבאה ששבתאי ומרקורי יהיו באותו המזל נהיה בסוף מרץ, עם כניסתו של שבתאי ונסיגתו של מרקורי הנופל בדגים. כשאנו מתבוננים במהלכים האסטרולוגים בזמן אמת ובפרט בעונת דלי, עלינו להסתכל על התמונה הרחבה ולראות כל מהלך כחלק מסיפור רחב יותר.

שבתאי ומרקורי בדלי בבית ה8 מהירח דורשים פדיון קארמה חברתית, תקשורתית ומשפחתית. הסביבה הקרובה נועדה לשקף לנו בשיתוף הפעולה שלנו היכן עלינו לחזק ולתקן את חשיבתנו, דיבורנו ובעקבות כך מערכות היחסים החשובות בחיינו. אלה הרבה פעמים הדברים שלא נאמרו שיושבים עלינו הכי חזק, המקומות בהם עצרנו עצמנו מלהגיב או לבטא עצמנו בחופשיות ובאותנטיות. אך בינת הקצב של שבתאי מלמדת שלהכל גורם ומניע, הכל חלק ממערכת הפדיון והתיקון - מה שלא עובד ובוטא בזמנו יעבור למחלקות עיבוד עמוקות יותר שיחפשו לטפל בנקודת התורפה שהגבילה את התמודדותנו. תת המודע וגופנו הרגשי כל כך חזקים, הם לא עוצרים לרגע, לא בעירותנו ובטח לא בזמן השינה והחלימה בו הוא מתעורר לשיאו. השמש מצטרפת לדלי ממש כמה שעות לאחר הירח המלא, שם תדאג להזכיר לנו כל פעם שנשכח שחוויתנו ייחודית, חד פעמית, וכזו היא גם חוויתו של האחר. נסיגת מאדים בתאומים בבית ה12 מהירח מאלצת אותנו להכיר בבידוד התודעתי הכרוך בעיבוד הרגשי שאנו חווים. עולמנו יכול להיות מלא באנשים שחושבים אבל לא מרגישים כמונו, שמדברים אבל לא חושבים כמונו, שמרגישים אבל לא חושבים כמונו. אדם שלא מסוגל לשהות במחיצת מי שלא מהדהד לו את אותה אנרגיה ובאותה צורה לה הוא מצפה בדיוק למעשה מבודד את עצמו, דרך יצירת מעגל חברתי סגור ומונוטוני שמאלץ אותו גם, להיות סגור ומנוטוני, או דרך המנעות מתקשורת עם הסביבה ומקיום יחסים הדדיים איתה. כשאנו מסכימים להיות בבידוד אישי ברמה יזומה ומודעת, כמו דרך יצירה, מדיטציה, תפילה או יציאה לטבע לבד וללא הסחות דעת, אנו מעמיקים את היכרותנו עם עצמנו. כשאנו משוחחים עם עצמנו בפתיחות ובפגיעות, אנו לומדים להבין את שפתנו התקשורתית, המילולית, הרגשית והגופנית. וכשאנו חוזרים לשגרתנו מהבידוד האישי, היזום והמודע, סדר העדיפויות המלא שלנו נועד להשתנות, בהתאם לתבונה, לשקט ולבטחון אותם אנו בונים במסעותינו הנפשיים, כדי שיוכלו להוות הרף אליו אנו שואפים ככל הניתן והמתאפשר דווקא מתוך המציאות היום יומית, הארצית, החומרית, בה לזמן יש משמעות ולאנשים בחירה חופשית.

משולש האדמה הוודי הוא קרקוע האנרגיה הרוחנית של שבט הממקד אותנו ברעיונותינו על עצמנו, על טבע האנושות, ועל קיומנו הרוחני במסגרת חומרית. השמש אמנם מסיימת את מעברה בגדי בבית ה7 מהירח, אך חתימתה תמשיך בשבועיים הקרובים לחזק את ערכי הגדי שכוללים בהם ידיעה עצמית ברורה מול הזולת, הציבור, המשפחה ומערכות היחסים הקרובות, כמו גם ברמה המקצועית/עסקית. הבקרה העצמית התקשורתית והמנטלית משפרת את יכולתנו לתפוס בזמן אמת את השינויים להם אנו זקוקים, מייחלים או שניהם, היסודיות של גדי כרוכה באיזון בין הישגיות ליושרה - שיפוטנו האישי ויכולתנו ללמוד מנסיונות העבר חשובים בשלב זה של השנה, ועד ראש חודש אדר בעוד שבועיים הגבולות בין מחר לאתמול ובין העצמי והאחר יטושטשו ויופשטו, על כן משולש האדמה מבקש לעגן אותנו במציאות המעשית והנתונה, לשם פיתוח הגשמת שאיפותינו בהמשך.

יופיטר בשור בבית ה11 מהירח סיים את נסיגתו ודואג ליישום האבולוציה התפיסתית ביחס לערכנו העצמי ול"איזור הנוחות" שבעצמו בעל חשיבות, על אף מתקפות רבות שהוא נתון להן מצד שלל הגורואים שהכתירו את עצמם להיות זרזי המצוינות בחיינו, מבלי להתחשב באינטואיציה של הפרט וחשיבות הקצב האישי והטבעי שלו. איזור הנוחות אינו אויב, גם אם מעכב. מה שלאדם אחד נראה כמו "איזור נוחות" יכול למעשה להוות שלב מתקדם בהתפתחותו של האחר, ההישגים והשפע אליהם הקולקטיב והתרבות הדומיננטית בו מכוונים עשויים להיות לא רלוונטים ולא רצויים על ידי הפרט, וחוסר הסנכרון של ערכי היסוד שלנו עם אלה של הסביבה והזמנים יכול להיות קשה ומתסכל גם בלי להיות פגום מיסודו. אם החברה פגומה, ואיננו מסונכרנים איתה, האם זה באמת קצת הפסד? האם זה מעיד על חסך בחיינו?

קטו בבתולה בבית ה3 מהירח דואגת לשחרור כבלי התפיסות שאינן מתאימות לנו, אם באופן בו אנו מנסחים אותנו או במהותן, מה שלא שייך לנו ברמה העמוקה ביותר לעולם לא ידבוק בלבנו ופועלנו, בעוד שמה ששלנו לא יוכל להיעלם, לא משנה כמה מתשומת לבנו נפנה לאיזורים אחרים בחיינו. על אף ההצמדות הגבוהה לחומר הקיימת באלמנט האדמה, השפעתם הרוחנית של השמש, יופיטר וקטו דורשת מאיתנו לשחרר את מה שהשקענו בו משאבים רבים אך לא עובד בפועל, ולעומת זאת להוציא לפועל את מה שזמן רב ברצוננו להגשים אך איננו בטוחים בתוצאתו. אם יש דבר אחד ללמוד ממשולש האדמה של ט"ו בשבט זה שעל מנת לזכות בפרי פועלנו עלינו להשקיע את משאבינו בגדילתו, בדומה לעץ המוציא כעת את ניצני פריחתו. יעברו כמה חודשים עד שהפרחים המופרים יהפכו לפירות, אך עד הקיץ העומלים והעומלות יזכו בעזרת השם להזנה מפירות מעשיהם כעת.

ונוס וראהו בדגים בבית ה9 מהירח הסרטני מהווים תמיכה רגשית להזנת והגנת זהותנו האינטואיטיבית דרך חיזוק ערכינו הגבוהים באהבה ובטחון. סוג הבטחון שביכולתנו למצוא בדגים מצריך עומק רוחני ורגשי, שכן הוא נובע מהאחדות - הבריאה, הבורא, והנכחת קדושה במערכות היחסים שלנו.

כשדבר אינו קדוש - כלום לא טמא.

כשאין בחיינו שום ענף או ערוץ המיועד לקדושה, הרבה יותר קשה לזהות את היעדרה, ובטח ובעיקר כשהדבר נוגע למערכות היחסים שלנו וערכנו העצמי היעדר יכולתנו לקלוט, להרגיש ולהבין מתי אנו נמצאים במצב או מרחב הפוגעים בחיבורנו לאחדות המקודשת יכול להוביל לבחירות המרחיקות אותנו מההרמוניה הגבוהה המיוחלת. יכולתו של הלב לתפוס מרחב היא השמירה הגבוהה שלנו, הקשר בין התפתחותנו הרוחנית לשפע הארצי הקיים בחיינו מקבל ביטוי דרך המצפן, קולנו הפנימי, שיכול לתאם בין הלב לשכל אך גם לסכסך. אנשים רבים למדו איך להרחיב את גבולות לבם ודמיונם וקוראים לזה תקשור, חלקם רואים את נשמתם כמקור המסרים וחלקם מייחסים את המקור לגורמים רוחניים שונים, אך האמת היא שערוץ הנבואה חסום בזמננו.

החל מט"ו בשבט ועד סוף האביב אנו זוכים לחשיפת המציאות הנסתרת, לעתים בדיעבד, לעתים בזמן אמת ולעתים מראש - השאלה היא לא אם אנחנו "מחוברים" אלא אם ערוצי התפיסה הרוחנית שלנו פעילים, בריאים ונקיים.

הפעילות מצריכה התמקדות, פינוי זמן ומרחב לכניסה פנימה לתוך לבנו והחוצה מתודעתנו - הבריאות מצריכה מינונים נכונים, לא יותר מדי ולא פחות מיד, מה שנקרא "מידת זהבה" - הנקיון תלוי באיכותה של ההזנה האנרגטית המלאה שלנו, מה אנחנו סופגים למערכתנו באופן ישיר או עקיף. לאילו השפעות אנו נותנים מקום ברמה הרוחנית והרגשית, ועם אילו אנו חולקים מרחב וקשר עליו אין לנו שליטה? הכניעה למצב הבלתי משתנה צריכה לקרות בו זמנית עם העלאת הסטנדרטים ברמה המעשית, כיוזמה הנובעת מתוך ידיעה עצמית אנושית אך בעל כורחנו אחת שגם מלווה תמיד על ידי בורותנו ומגבלותינו התפיסתיות.

הגוף יודע מתי הוא רוצה לאכול, מתי ואיך לעכל את ההזנה שקיבל וכיצד לסלק ממערכתנו את הפסולת לה איננו זקוקים, נטולת כוח ההזנה הממשי ושלא נועדה להפוך ליסודות הבניה הפיזית שלנו. קצב הגוף נוטה להיות מסונכרן עם הטבע הרבה יותר ממה שנדמה לנו, גם בזמנים בהם עלינו להתמודד עם סכנות זיהום והרעלה מכל עבר. קצבה של הנפש הוא חלק הרבה יותר אישי והרבה יותר עצמאי במערך השלם של תזמוני חיינו, כשאדם אחד נמצא בשלב של פריחה אדם אחר יהיה בזמני קצירה, בזמני זריעה או בזמני רדימה. הסביבה שלנו נועדה להדהד לנו אמת, לא סימביוזה. האחדות אינה יישור קו של כל פרטי הבריאה לתדר אחד, גבוה ככל שיהיה, אלא מילוי תפקידו של כל פרט בפני עצמו, על טבעו הפיזי הכללי והרוחני האישי. האמת קיימת במגוון, בשפע האמיתי החוגג את אין סופיותו של הבורא בתנאיה הסופיים של הנפש, התוכן הרגשי שמכיל החומר, המחבר לנשמה הקדושה, חלק אלוה ממעל ממש.

הלב הוא לא הנשמה. גם השכל לא, ובטח שלא הגוף.

הכלים הארציים להתנהלות במציאות האנושית מוגבלים, אך יש הגיון מאחורי התעלותה של ונוס לבנו במחלקת הנשמה של דגים ויש סיבה טובה שחכמת האסטרולוגיה ממקמת את העונג העילאי, היופי המקסימלי והמשאבים היקרים ביותר להם אדם יכול לזכות בנקודת האחדות שלנו עם הבורא, הבריאה והברואים - כקבלה מלאה של היש והודיה עמוקה על האין. שיהיה לנו ירח ט"ו בשבט שמח, יפה ומאיר, אוהבת המון ומאחלת לכולנו ב ה צ ל ח ה !