טקס העברת שרביט הנסיגה ממרקורי לשבתאי

בשעה טובה סוף נסיגת מרקורי השניה לשנת 22' מגיע ואיתו תחילת תקופת הצל השני, במהלכ מרקורי יעשה את דרכו בפעם השלישית דרך מסלול הנסיגה, החל מיום שישי [מחר] ה3.6 במעלה 26°05’ של שור ועד ה19.6 במעלה 04°51’ של תאומים.

תקופות הצל של הנסיגות משרתות פונקציה אחת - אינטגרציה בריאה ושלמה כפי הניתן לתהליכים טרנספורמטיבים ועמוקים, כך מדעי האסטרולוגיה העתיקים מלמדים אותנו על חמלת הבורא אלינו גם ובעיקר בזמנים הקשים והמפרקים ביותר. הנסיגות בפני עצמן מסמלות כניסה פנימה, חזרה אחורה, קילוף שכבות ועדכוני תוכנה, כשתקופת הצל הראשונה (בה פלנטה נכנסת לטווח המעלות שבהמשך תחזור) מהווה הכנת שטח בה הנושאים בהם נעסוק בממוקד במהלך הנסיגה כבר מעלים את ראשם ומנכיחים עצמם בצורה כזאת או אחרת. תקופת הצל השניה (בה פלנטה "חוזרת" לתנועתה ועושה דרכה פעם שלישית בטווח הנסיגה) מתחילה כמו הנסיגה במנוחה או תקיעות, במקרה של מרקורי לוקח לו בערך שבוע לתפוס תאוצה בחזרה כך שאם כעת בצל השני דברים מרגישים כמו עצרו מלכת דעו שזה רק טבעי ואנחנו לאט לאט מחזירות את תודעתנו לקצב "נורמלי" אחרי התעמתות דינאמית (מרקורי/תאומים) עם מטען כבד (שור).

תחילת הצל השני (בדומה לראשון) מלווה בצמידות לראהו, ראש הדרקון המנותק מפלג גופו התחתון, עליו נגזר לחיות בבולמוס שלעולם לא יודע שובע הדוחף אותנו לצבירת הקארמה הארצית הרצויה עבורנו.

ראש הדרקון בלע את השמש - ומכאן את האגו - בליקוי החמה בירח החדש בשור של סוף אפריל, בתקופת הצל הראשונה של נסיגת מרקורי ובדיוק כשחצה את הגבול משור למעלה הראשונה של תאומים. ליקוי החמה בשור לא רק העצים את מהות גבול הנסיגה וחלופת האנרגיה בין שור לתאומים, הוא גם הושפע עמוקות מאורנוס שזוהי שנתו החמישית בשור, אך מאז כניסתו של ראהו השנה התווספה למרחבה של ונוס ולתהליכי המצאתו מחדש דחיפה נוספת - קרקוע התהליכים המהפכניים שסולם ערכינו ותפיסת משאבינו עברו בחזקת אורנוס היקר שאמנם אינו פרקטי בבסיסו, הוא המוח ולא הכוח אך מעברו במזל האדמה הקבועה לא יוכל לקבל את צורתו המלאה ללא התחשבות בטבעו הגשמי ביותר של שור. ראהו ממוקד הזנה ארצית, אם חומר או אגו או רוח האנרגיה הטורפת שלו יכולה להביא בקלות רבה מיתר הגופים השמיימים התמכרות, אובססיה ושחיתות מוסרית, בעוד שקטו או זנבו האחראי לסילוק ופירוק החומר אותו הראש אכל פותר אותנו מכל אלה, אך מהווה סכנה בעצמו בעקרב בצלילתנו לשורשי חוויתנו הרוחנית כמו המאוד פיזית של תכולת העולם התחתון והיצרים האפלים אותם עקרב מייצג. ליוויו של ראהו אם כן הוא כזה שגורם לנו להרגיש דחיפוּת רבה להגשמה עצמית, אצל שור העיסוק המרכזי הוא ביתנו, גופנו, משאבינו החומריים ותפיסת היופי או ההנאה החושית שיש לחיים האנושיים להציע.

האתגרים הרבים איתם אנו מתמודדות בפרקטיקות הלב שלנו מאז תחילת מעברו של ראהו בשור נובעים מהתהליכים הפנימיים הרדיקליים שעברנו בחמש השנים האחרונות עם אורנוס. בדרך ההתמודדות שלנו עם אותה דחיפות של ראהו עלינו לקחת בחשבון את היציבות הפנימית היחסית אליה הגענו במעברו מעורר ההשראה ומרסק הקבעונות של אורנוס ולזכור שגם אם ההורדה לקרקע ולגשמי של כל אותם רעיונות מופלאים מרגישה תלושה, מסוכנת ואפילו מפחידה, רגשות אלה נובעים מנוכחותו האימתנית של ראש הדרקון, ראהו היקר, המחבב במיוחד דווקא את הדרכים שלא נלקחו, כך שחוסר הידיעה הוא חלק ממשחקו. מעברו של ראהו במובן מסוים רק התחיל וימשיך איתנו עד יולי 23' כך שהדרכים הפראיות אליהן אנחנו נשלחות ימשיכו להפתח ובעזרת השם כל אחת מהן תחזיק בחובה נסיון חיים שאין לתחום בזמן לינארי, כזה שהתגלגלנו רבות בחיים אלה ובאחרים על מנת להפיק ולאחר מכן גם להכיל.

אם כן הזמן הלינארי אינו בדיוק לצדו של מזל שור וזו יכולה להיות ברכה כמו מעמסה במרחב הפעילות במפה האישית שלנו, לכן העברת השרביט והמרובע בין מרקורי לשבתאי כל כך מרגש. אנחנו אף פעם לא מקבלות יותר משאנחנו מסוגלות להתמודד איתו, ואף פעם לא יותר. אובדן האחיזה בזמן או היעדר הלינאריות שלו הם מוטיב חוזר במעברו של שבתאי בדלי שיתחיל את נסיגתו ביום ראשון הקרוב (5.6-23.10) לא פחות ממעברם של אורנוס וראהו בשור. שבתאי עשה את צעדו הראשון למעבר זה במזל דלי בסוף מרץ 2020, בערך מתי שההתפרקות הגדולה נעשתה בלתי ניתנת להכחשה (עבור מי שערה בכל אופן, מאחר ועד היום ישנם עוד מנמנמים קיצוניים) אחרי מעברו המבורך בביתו הנקבי מזל גדי (סוף 2017-תחילת 2020) שם פירוק המערכת הפנימית כמו החיצונית נעשתה בצורה היסודית והיעילה ביותר עבורנו על מנת שנוכל לשמר את יציבותנו ואף לשגשג בהמשך דרכו של סאטורן "אדון הזמן והקארמה" בביתו הזכרי מזל דלי. שבתאי אחראי למבנים, מערכות, גבולות, זמן וחומר, ההישגים ארוכי הטווח שלנו והמעמד החברתי שנוצר מתוכם (מוניטין) וברמה הרוחנית בהתאם הוא אדון הקארמה, שכן כל תחומיו הארציים קשורים ישירות בתהליכנו הקארמתי השלם, ארצי כמו רוחני. בביתו הנקבי (גדי, אדמה יוזמת) ההתמקדות היא בפרקטיקה הארצית, בביתו הזכרי (דלי, אויר קבוע) זוהי התרחבות רוחנית דרכה הוא עובד. חכמת או דואליות ההתרחבות והצמצום ככלי התפתחות וקיום קוסמי שלם נוכחת ביחסיהם של יופיטר [התרחבות, חסד] ושבתאי [צמצום, דין] אך לכל צד של הזוגיות הגבוהה הזאת יש בעצמו פנים זכריות ונקביות, אצל יופיטר אלה קשת [אש, זכרי, התרחבות דרך התרחבות] ודגים [מים, נקבי, התרחבות דרך צמצום] ואצל שבתאי אלה גדי [אדמה, נקבי, צמצום דרך צמצום] ודלי [אויר, זכרי, צמצום דרך התרחבות]. הזוגיות של יופיטר ושבתאי מורכבת ועמוקה ביותר - המבנה של הגלגל הוא כזה ששבתאי הוא היחיד ש2 מרחבי שליטתו צמודים זה לזה, כך שהוא אמנם מצומצם לעונה אחת [חורף, חושך, התכנסות/צמצום, נקבית במהותה] אך דבר זה דווקא מאפשר למרחבו להיות הרחב מכולם, 60 מעלות רצופות על טהרת איכויותיו של אדון הקארמה, שמי שמעמיקה בקונספט הקארמה או הגלגול/תיקון ודאי יכולה להבין כבר אינטואיטיבית מדוע אנו זקוקות לרצף שכזה דווקא אצלו. יופיטר הוא האור המקיף, קשת המגיע לפני הניתוח והמסקנות הקארמתיות של גדי למעשה ממוקד התרחבות פנימית דרך התרחבות חיצונית ובכך מאיץ את צבירת הקארמה רגע לפני כניסתנו לחניכת הבקרה העצמית הקשוחה של גדי, בעוד שדגים וההתרחבות הפנימית דרך הצמצום החיצוני [יכול כמובן ללכת גם לצד ההפוך בדיוק בצלו וכחלק אינטגרלי מהתהליך הדואלי והשלם שלו] הם שחותמים את תהליכו של שבתאי אחרי ההתרחבות התודעתית של דלי המובילה לצמצומה בחזרה באופן מדויק ויעיל יותר. התרחבותו של שבתאי בדלי היא אחת תודעתית ועל אף שאינה מבוססת סימביוזה [אינטגרציה זאת תתחיל בכניסתו של שבתאי ב23' לדגים] היא כן שואבת את אורה מהקולקטיב כשהצמצום המתבקש להגיע אחריה הוא אחד רוחני והיפר-אינדיבידואלי. על כל התרחבות מגיע צמצום, על כל כיווץ מגיע שחרור.

כל מזל מחולק ל30 מעלות, כ2 וחצי אחוזות ירח [כל אחת בעלת 4 פאדות פנימיות] ו3 דקאנים, העברת שרביט הנסיגה ממרקורי לשבתאי דרך המרובע, החיכוך והאתגר עליו יש להתגבר מתקבלת בדקאן האחרון של דלי בשליטת שבתאי/ונוס ומגיעה מהדקאן האחרון של שור בשליטת ונוס/שבתאי. אם נזכר אחורה בתחילת השנה ובנסיגה המשולבת של ונוס ומרקורי במזלותיו של שבתאי נוכל לזקק כיום הבנה עמוקה יותר ביחס לעבודת הגבולות הנעשית סביב לבנו, במערכת היחסים שלנו עם עצמנו, עם קרובינו ועם הסביבה הרחבה יותר כפרקטל החוזר על עצמו ונמצא בתהליכים השלמים יותר של השנה האסטרולוגית הנוכחית. העברת השרביט למעשה מייצגת את שחרורו של המיינד/מרקורי מנסיגתו והעברת המושכות על העבודה הפנימית והמסעות הפנימיים בזמן לסמכות הפנימית/שבתאי, הבוס והמבוגר האחראי של מערכת השמש. שבתאי בנסיגתו שתמשך כחמישה חודשים יחזור אחורה מהדקאן הונוסיאני למרקוריאני שלו ובכך למעשה יעשה עבודה משלימה לנסיגת מרקורי שעברה בעצמה מתאומים המרקוריאני לשור הונוסיאנית. הסנכרון בין הלב לראש נעשה בתיאום לענקי השמיים, כולם לוקחים חלק בתהליך נפיץ ועדין זה המבקש לחשוף בפנינו מעיניו של שבתאי את המערכת המקיימת הראויה לנו על פני זאת אותה אנו עשויות להמשיך לתחזק מתוך טבעו המצמצם והמשמר של שבתאי בגדי והד השפעתו היסודית ביותר. נסיגת שבתאי מאפשרת לנו לבחון מחדש את יציבות שאיפותינו לעתיד טוב יותר עבור עצמנו כמו עבור הקולקטיב,ברמה הפרקטית כמו המופשטת דרך ההזנה התודעתית שאנו מקבלות והחיבורים האנרגטיים המסוימים שהיא מייצרת בנו, כך אנו יכולות לפרק את מה שנבנה באופן רעוע, לא שלם, לא יעיל ועל כן כזה שנועד להחרב ולהבנות מחדש במידה ואי אפשר לתקן, אם כך כמה נפלא שהעברת השרביט מגיעה הישר ממרקורי שבדיוק סוגר תהליך ברירה חברתית ורעיונית על בסיס ערכינו השורשיים ביותר.

ערוצי ומחסני הזיכרונות במעברו של שבתאי בדלי הם כאלה שבהם זמן לא מהווה פונקציה שורשית כפי שהוא בגדי הארצי - ההתרחבות השבתאית בדלי היא כזאת שמחברת אותנו רעיונית על פני רגשית.

הדינאמיות בטיימליין האישי כשאדון הזמן חונך את ביתו התודעתי היא כזאת שבעקבותיה הרבה לא כל כך זוכרים מה היה לפני הקורונה וכניסתו של שבתאי לדלי, אך למעשה התשובות לשאלותינו וההנחיות הארציות לפתרון בעיותינו המופשטות התקבלו כבר כולן במעברו בגדי ב2017-2020 בזמני העבודה האישית האינטנסיבית שקדמה להתפוררות המבנה הארצי הנוכחי ולמעשה אף חזו אותה (אינטואיטיבית) מראש. נסיגתו של מרקורי כאירוע מרכזי (בנוסף לעונת הליקויים) של אביב 2022 לקחה אותנו מהאינטלקט ללב, מהפרשנות לתחושה אותה היא מכוונת לתפוס. יחסיהם של מרקורי וונוס הם אלה של ראש ולב, של ונוס ושבתאי של לב ואחריות ושל מרקורי ושבתאי של ראש ואחריות ועכשיו שהנסיגה התבצעה מהראש ללב, אצל שבתאי יגיע גם איזון מהלב בחזרה לראש. האחריות האדירה ששבתאי מביא עם הבנתו המערכתית של כל היש במרחב הזמן והחלל (הארצי ושורשיו הרוחניים) יושבת כעת בסוף דלי, כחמש מעלות מהגבול עם דגים, אך מסעו עוד ארוך ויסתיים רק במרץ הבא, על כן עליו לחזור אחורה לסוף הדקאן השני בחמשת החודשים הקרובים ובעצם לנקודה בה הוא שהה לאחרונה בפברואר 22'. ארבעת החודשים האחרונים כללו בתוכם פעילות יופיטרית גבוהה ומכאן התרחבות אדירה לשמש, מרקורי, ונוס וממש עכשיו למאדים, כמו גם כמובן לידתו של יופיטר עצמו מחדש במזל טלה. מאחר ועוד ממתינה לנו פעילות יופיטרית מטריפה על נקודת האיפוס בסוף השנה (סוף אוקטובר [נסיגה] וסוף דצמבר) עלינו לאזן את החסד וחציית הגבולות לצמצום וקביעתם מחדש בהתאם לשינויים שחלו בהתגברותנו על מכשולינו וצרוּתנו הקודמת. איזור ההתרחבות פעיל בבתים בהם דגים וטלה יושבים, עבודת הצמצום המאזנת נעשית בחלקתו של דלי. הן נעשות בו זמנית, מה לעשות, הקיץ מביא איתו את עונת הנסיגות ואנחנו ננצל כל דקת אור וכל טיפת ידע על מנת שכשהחורף יגיע והמארג האנרגטי יחטוף את הפיצוצים היופיטריים נהיה בכושר שיא ומוכנות לקבל את כל הברכות הבלתי נתפסות שבדרכן אלינו ממש ממש.