חזרתו של יופיטר לדגים הגיעה בשעה טובה ותיערך במשך כחודשיים, במהלכם נאסוף את שארית ההזנה השופעת של פניו הנקביים (מהם ניזונו עד מאי האחרון), חודש ראשון בתנועה אחורה ופנימה (תנועת נסיגה עד 24.11) וחודש שני בתנועה קדימה וחזרה לעבר נקודת האיפוס שבין סוף מזל דגים האחרון ותחילת מזל טלה הראשון בגלגל. יופיטר הוא צדק, הוא ה"צדיק" (בנוסף לירח בגישה העברית) המכוון תמיד להתעלות על עצמו ברמה המוסרית-רוחנית. טבעו הוא של התרחבות, כפעולת חסד הנובעת מקיום שופע הרואה את הטוב או החוכמה הגבוהה של המציאות הארצית. עיסוקו במוסר (טוב ורע) הוא פילוסופי, לעתים כמעט דתי בגישתו לאנרגיה בה הוא יושב (זכרו שדתי לא שווה ערך לקיצוני, אך ודאי שקיצוניות דתית לא זרה ליופיטר כלל). הרחבת האופקים היצירתיים של שליטתו בקשת ואש ההחצנה משנה את פניה בדגים, האופקים הנחקרים הופכים רגשיים-אינטואיטיביים ומסתוריים אף יותר, שכן חוסר הידיעה שמדליק את היצירתיות והסקרנות של קשת יותר מכל דבר אחר מתבטא אצל מזל דגים הנקבי והפסיבי כקריאה לצלול לעומק מצד/דג אחד אך תמיד בשילוב ההבנה ששם למטה "ידיעה" היא בעלת משמעות שונה מאוד מהמרחבים העליוניםוהארציים אליהם הקשת מכוון עם חצו.
דגים הם עומק, ההתרחבות אצלם מגיעה כזרימה פסיבית הנעשית מתוך אי העשיה או ההתבוננות. התבוננותם של המים הדואלים היא אינטואיטיבית, תת קרקעית ונסתרת ביותר, השפע והחסד היופיטרים מתבטאים אצלם דרך מרחבי הפריון הפנימיים והרגשיים ביותר; דמיון, חלימה וכל הזדמנות לשחרור המציאות הפיזית וכניסה פנימה למציאות הרגשית המבקשת מאיתנו להפעיל אותם ככלי מעבר. בדגים אנו פוגשות את צדו הנקבי של הצדיק/הגורו; הרגש (מים) דרכו עוברת ההתרחבות היופיטרית אינו מצביע על הסקרנות והתיאבון לחוות וללמוד (הנוכחת באש/היצר של קשת) אלא על המסירות ללימוד ולהתרחבות הפנימית של מרחבי האמונה המחברים בין חקר החומר (האגו האנושי) לרוח (האגו הרוחני) לכדי זהות שלמה בפני עצמה.
יופיטר במעברו בדגים מבקש להרחיב את אופקינו הפנימיים דרך צלילה למרחבי האינטואיציה, הדמיון והחלימה שלנו (שפע), מי שאי פעם צללה למעמקי הים יודעת שקצב איטי, סבלנות וערות גבוהה לכל המתרחש במערכת הפנימית שלנו כמו גם סביבתנו החיצונית הכרחיים לשם ירידה בטוחה ושלמה מטה מטה למרחבם של הדגים, הכרישים, הלויתנים, התמנונים וכל יצורי הפחד-אלוהים שהים קוראת להם ילדיה.
הדוקטורט הסופי של יופיטר על הקשר בין פרימת האגו ללידת האינדיבידואל של גבול דגים/טלה לסיבוב זה (עד 2034) נכתב כעת בחצייתו השלישית את גבול מאפס זה.
כניסתו הראשונה לטלה ועזיבתו את מעיין ההשראה של דגים לטובת שדה הקרב המארסיאני התרחשה ב11.5, חזרתו אחורה במעבר זה כעבור כחצי שנה נועדה לאפשר לנו לשאוב עוד קצת חכמה גבוהה וידע רוחני שיהיה שמיש בשובו של יופיטר לטלה וממלכת היצר והפעולה בסוף דצמבר.
אחרי כניסתו (יום לפני יום ההיפוך החורפי) לטלה ימשיך הלאה וקדימה למזל שור (מאי 2023), כך שאם אנו מזהות כעת בצלילתו האחרונה של יופיטר בדגים איזורים וערוצים עליהם חלמנו במעברו המרכזי (29.12.21-11.5.22) ואותם אנו שואפות להגשים בטווח הקרוב של חיינו שמאז מאי האחרון איבדו כיוון או שהתנתקנו מהם רגשית, חודשיים אלה נועדו להזכיר לנו את פסגת מעברו של יופיטר בדגים ושיא ההשראה שהתבשלה במהלך שחייתו בחציה הראשון של השנה, מפגשו עם ונוס בנקודת התעלותה (27° דגים).
שנה בדיוק קודם לצמידותה של ונוס ליופיטר במעלה ה27 של דגים, ב30.4.2021 אירע אסון מירון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי. בשנת 2022 לקראת ל"ג בעומר ומליאת שנה לאסון הוקרן הסרט "הסוד של רשב"י" בערוץ 8 ובאינטרנט, במהלכו מלווה יוצרת הסרט את עזרת הנשים של קברו של רשב"י. להתעמקות בהתעלותה של ונוס בדגים, איכויותיו הנקביות של יופיטר ופניהן הרבים של נשות ישראל אני ממליצה להשקיע מזמנכן וכספכן ולצפות במסמך המדהים שיצרה שירלי צ'צ'יק כאן. רשב"י עצמו לפי המסורת הרואה בל"ג בעומר תאריך לידתו כמו פטירתו הוא מזל שור.
עונת עקרב מחזירה אותנו לאביב האחרון וצמידות ונוס-יופיטר הנפלאה, עונות הליקויים מתקשרות אחת עם השניה ומציגות את קשריהן הלא לינארים למי שמוכנה להרגיש ולצלול. באביב האחרון הופעלו ליקויי ציר הפריון והכליון שור-עקרב; העברת מערכת הליקויים לציר בשליטת ונוס-מאדים העירה בשתי פלנטות אלה תהליכים עמוקים, כל אחד קיבל את חניכתו הרוחנית עם יופיטר, ונוס בנקודת התעלותה בדגים ומאדים בכניסה לביתו טלה, כך שבנוסף לליקויים הקארמתיים המתחוללים בשור ועקרב גם שליטיהם עוברים מתיחה אדירה של גבולותיהם ומרחיבים את כליהם עם הליווי היופיטרי הולם. ונוס בהתעלותה (דגים) והירח בהתעלותו (שור) עבדו בשיתוף פעולה ב30.4 על רפורמת הלב (ונוס, שור) והרוח (דגים, ירח), בין התודעה הערה (שמש) לתודעה הנסתרת (ירח). עם ליקוי החמה/הירח החדש בשור וזריעת זרעי האביב האחרון הגיע שיאה של ונוס (שליטת עונת הפריון) בצמידותה ליופיטר (שפע) בדגים (אינסוף/פוטנציאל היצירה), מאחר והליקויים מהדהדים בנו לפחות מספר חודשים התעלותה של ונוס שמטבעה והקשרה לא נועדה להתפס על ידי החושים הארציים במלואה, שכן התעלותה מגיעה מנקודת אחדות מקסימלית השוכנת במצולותיו של יופיטר שעל מנת לגעת בה מלכתחילה עלינו לשחות נגד זרמנו הפיזי/מוגבל ולהתעלות מעליו דרך האמונה, שכן היא האלמנט העל-טבעי השוכן בפנים-פנימיותה של אנושיותנו והיא השפה המדוברת במרחב השפע ופוטנציאל היצירה הכל כך חביב על לבנו.
התעלותה של ונוס מביאה בפני עצמה זרמי יצירה פנימיים עוצמתיים ביותר (שבטלה מותמרים ליצר מוחצן), הכלים והסמלים המעצבים את תת הכרתנו צפים על פני השטח ומתבהרים. הצבעים הפנימיים ניתזים על הקירות, אותיות המרכיבות מילים נשפכות על הרצפה, שפה מאבדת ממשמעותה (נפילת מרקורי בדגים) והלב הוא זה שתופס פיקוד על קליטת המידע הרגשי ממרחבינו הפנימיים, שכן הוא הכשיר מבין השניים (לב ושכל) לתפוס את משמעות היצירה האינטואיטיבית באמת. הבסיס עבורנו להיות צבא מוצלח במעבר יופיטר בטלה (מדצמבר הקרוב) הוא להיות בכוננות תמידית ועדיין להשאר רגועות, כמו הדג. עלינו להשתמש בכל ההגנות ועדיין להשאר פגיעות, כמו הים, שכן אותו גם הרעל הגדול ביותר לא יוכל להכניע. אם אנחנו רוצות ללמוד להיות הרמטכ"ל והמפקד, המודיעין והלוחמת, להיות עצמאיות בדרכנו וריבוניות בתודעתנו, עלינו להבין ולהאמין קודם כל שאנחנו אחת והכל בנו. סופנו נעוץ בתחילתנו ותחילתנו בסופנו, כמו הירח, כמו הדג וכמו הים גם אנחנו באר רגשית שלעולם אינה מתייבשת ותמיד יכולה להזין אותנו בעוד השראה, עוד זרמי יצירה, עוד תשוקה לחיים עצמם, לטוב לרע ולמכוער בתור היופי הגדול של החוויה העל-אנושית.
הדהוד טווח המעלות של מפגש ונוס-יופיטר מהאביב האחרון נועד לעזור לנו לצלוח את המשך מעברו של יופיטר בטלה במחצית הראשונה של 2023, שכן מרגע שאנו חוצות את הגבול מדגים (האין) לטלה (היש) תהליך הבריאה המארסיאני כבר יתוכנן כולו מא' ועד ת' במרחבי הדמיון היופיטרים של החודשיים הקרובים. מה שתוכלי לחלום יהיה מה שתוכלי לברוא, מה שתעיזי לבקש עבור עצמך יהיה מה שיוכל להתגשם, במהירות, עוצמה ועם המון המון אש. "קחו עוד שלוק ובואו נמשיך."
אחרי ליקוי הירח המלא בשור (8.11) שיעודד בצמידות לאורנוס הפיכה מעשית וקארמתית ביותר של התנהלותנו מול דחפינו העמוקים, ונוס (15.11), מרקורי (16.11) והשמש (21.11) שודאי עוד ירגישו את זעזועי ציר הליקויים יכנסו למשולש מזין ומעודד אמונה אישית עם יופיטר בדגים ובכך יזכו לשאוב השראה ממעיינו השופע מתוך מרחב הריקבון ופירוק החומר של עקרב התומך אינטואיטיבית בתהליכי "היציאה מהגוף" של דגים ולהפך. שלושת כלי החיבור שלנו למציאות המידית (לב, אינטלקט, מודעות ערה) יפגשו את יופיטר בדינמיקה זורמת ומשחררת הצמדות באופן יחודי לארכיטיפים של דגים ועקרב, האחד משחרר כל הזדהות עם חומר ומציאות ארצית בעוד שהשני מתמקד בתהליך ההתמרה עצמו של חומר לרוח. שניהם מכוונים יחד לחשיפת האמת החבויה מתחת לפני השטח, מטרותיו הנעלות והאידיאלים הגבוהים אליהם יופיטר הדגיג שואף ברמת ההתנהלות הרגשית שלנו מרחיבות את תפיסת לבנו, שכלנו וזהותנו המודעת בעקרב כך שיוכלו לקלוט יותר מידע גבוה. עקרב מסמל את תחילת הצלילה וההתכנסות של החורף, הוא מקבל את זרמי ההשראה היופיטרים מדגים המסמל את השחייה חזרה מעלה ותחילת האביב. יופיטר הדגיג כל כך ממוקד אחדות אנרגטית שנטייתו להתמזג עם הזולת, בעיקר אלה איתם נוצרת דינמיקת קורבן-מושיע/קורבן-תוקף, יכולה לסבך אותו בצרות במידה ואינו זוכר (והוא לא) שברמה המעשית שני אנשים הם נפרדים וקיימים בפני עצמם, מאחר וזאת הטעות שמובילה אותו לדפוסי התפוצצות האגו הרוחני המשונים והמאתגרים ביותר לשבירה. המשולשים של עונת עקרב מזינים את יופיטר הדגיג בטבעו הנקבי של מאדים, הם משלבים בצלילתו את כלי ההגנה הרגשיים של העצמי(SELF), אלה שנועדו לחצוץ בינינו ובין איומים בעלי טבע רגשי תואם. הדחף הרגשי האינטנסיבי של עקרב נוגע להתמזגות כיתר מזלות המים, אך הוא ממוקד ביצרים הנובעים מתת הכרתנו וכליו בעלי יכולת הפרדה ברורה לאחר התחברות לאחר. זרמי ההשראה האינטואיטיבים של דגים ממוקדים בהתמזגותם בתנועה הרגשית שבסופו של דבר בעצמה מונעת על ידי יצרים, אך כליהם נועדו לבלוע לתוכם את סביבתם ועל כן לא מוגבלת בהתרחבותם אך לא מאוד חדים בהבדלתם.
העיסוק ביצרינו, מחשבותינו וטבענו הנסתרים מקבל את מתנת התרחבות האמונה - ראיית הטוב והרצון האותנטי לרפא את עצמנו ואת הסביבה (יופיטר בדגים) יעזרו לזיהוי הרעל של עונת עקרב לשם שחרור קארמתי (קטו, זנב דרקון), אך על מנת לשחרר קארמה עלינו להפסיק להצמד לעבר, דבר שאינו נעשה במאמץ, אלא באי-עשייה, הרפייה, התרחבות ושינוי צורה פסיבית, דרך זרימה חושית ולא יוזמה אישית מודעת.
ההצמדות העקרבית פוגשת את ההרפייה של יופיטר בדגים כדי שיוכלו לתכנן יחד מציאות רגשית בריאה, יציבה ושמורה יותר, בה לא ניאלץ להגן על עצמנו מפני אותם אנשים ואמונות איתם אנו נוטות להתמזג ולהפוך לאחד, ברמה הרגשית, התודעתית או הפיזית.
עבור הספוג היופטרי בדגים הכל אחד, על כן כל מי ומה שמקיף אותך נועד להתמזג איתך במאגר השפע והיצירה של חודשיים אלה, משולשי ונוס, מרקורי והשמש ליופיטר יראו לנו שאנו יכולות לחזור לבטוח בבריאה ולהאמין בעצמנו ובאחד כדי להיות היוצרות/המקיימות של חיינו, כמו גם המחריבות את אשר מאיים על קדושתם.
מאחר והשפע המתקבל מיופיטר בדגים באיזור בו הוא מפעיל את המפה האישית שלנו כל כך "אין סופי", עלינו לזקק אותו בחתימת מעברו לתמצית שנועדה להמשיך ולהניע אותנו הלאה במעברו האינסטינקטיבי, המהיר והיצרי ביותר בטלה. ים הדמיון וההשראה הפנימי אליו צללנו במחצית הראשונה של 2022 נועד להדחס לטיפה אחת - שופעת, שבעה ויצירתית ביותר, איתה יופיטר ההיפר ביצועיסט בטלה יוכל לעבוד באופן ישיר, מהיר ויעיל ביותר אם האש היוזמת שלו שמשנה את מצב הצבירה של המים (הרגש) ומתמירה אותם לאדים המייצרים לחץ המביא לתנועה חיצונית, לפעולה.
גם אם מאז מאי האחרון ופרק א' של יופיטר בטלה לא הצלחנו להגשים או להוריד לקרקע את כל חלומות המעבר שלו בדגים, עלינו לזכור שאת השפע של הבית ה12 ויופיטר הנקבי אין ביכולתנו להגשים באופן טוטאלי במציאות הארצית, שכן דגים ויופיטר אינם כפופים לחוקי ומגבלות המציאות הארצית. הם מתקיימים ומתנהלים ברבדים שורשיים להתרחשויות המציאות ארצית, ומכאן לא כל כולה נראית ונחשפת בבהירות גם בחומר, אך אין זה אומר שהיא לא קיימת ומקיימת. אנו מקבלות גישה נוספת למאגר היצירה היופיטרי הרגשי כדי להזכר מה מניע את קיומנו הפיזי, מה יושב מתחת ומאחורי הדחף לבסס את עצמנו כאינדיבידואל, להשמיע את קולנו, לברוא את מציאותנו ולקחת חלק פעיל במשחק החיים עם הקרבות והנסיונות שהוא מכיל. נקודת האיפוס בין דגים לטלה מסנכרנת מחדש את אנרגיית הסאמסארה שבנו, הלידה, החיים, הדעיכה, המוות וחוזר חלילה.
תכלית הקיום של טלה היא לחיות, תכלית הקיום של דגים היא למות, מוות האגו המוביל ללידה מחדש הוא דפוס אישיותי בשניהם ועל כן קשור באופן בו הם מזהים את עצמם, האחד עם ההתחלה - השני עם הסוף. אנרגיית הדגים מהווה מוות או סוף של הגדרה עצמית, כמו גם טרנספורמציה של כלי היסוד איתם אנו מתחברות למציאות. המים של יופיטר הם הדלת המובילה לנקודת האיפוס הסאמסארית, בה אנו זוכות לגלות עוד ועוד על הקשר בין הקיום המידי וארוך הטווח שלנו, האנושי-נפשי והרוחני-נשמתי, המוגבל והנצחי, המוות והלידה המחודשת, דגים וטלה.
יופיטר הוא הנווד, החוקר והנזיר. הוא הפילוסוף ואיש הדת, אך הוא יכול להפוך בקלות לפוליטיקאי או בובה בידיהם של אחרים כשגבולותיו אינם נשמרים על ידי שיקול דעתו העצמאי אלא על ידי מערכת חיצונית המדכאת חשיבה יצירתית ושאילת שאלות. מאחר ויופיטר נוטה למקסם או להרחיב את המרחב בו הוא נמצא, בדגים נטולי הגבולות בין דבר להיפוכו הוא עשוי להיות כאוטי במיוחד, בעיקר עבור אלו הנמנעות מצלילה פנימה ברצף השוטף והיום יומי של חייהן. עיגון מערכת האמונה הרגשית שלנו במציאות הפרקטית היומיומית דרך גבולותיה המשתנים אך המאוד פרקטיים של בתולה המרקוריאנית הם האנרגיה האידיאלית להחזיק את תת המודע הדגי, התנהלותנו בשגרתנו נועדה לתמוך ולהכיל את רגשותינו המשתנים ללא הרף מטבעם אך נטולי פרקטיקה בעצמם. הפסיביות של ההתרחבות הרגשית בקלות הופכת לותרנות וקוראת לזה "הקרבה עצמית", התודעה הדגית נובעת מהויתור על הגוף או הקרבת האגו, כך היא מזהה את עצמה. כשהדבר נעשה מתוך חסד אמיתי, ההשלכות יהיו הרמוניות. במידה והדבר נעשה מתוך אגו המזהה את עצמו כיישות נטולת גבולות, ההשלכות יהיו על טבעיות בהתאם. הגבולות הרגשיים (שבהחלט נחוצים בפעולת החסד) נחצים בכזאת קלות עם יופיטר בדגים משום שעיניו המופנות מתחת לשכבת המציאות הפרקטית נוטות לזהות את האחדות באופן אינטואיטיבי, אך את ההפרדה המעשית של הקיום האנושי הן עשויות לפספס.
הלב (ונוס), השכל (מרקורי) ואז אור הנשמה (שמש) המאירה את כלי חיבורינו למציאות ולחלקנו האנושי זוכים בתחילת המעבר ובזמן נסיגתו של יופיטר למשולשים התומכים של עקרב, בחציו השני של המעבר ועם חזרת תנועתו הטבעית של יופיטר (החל מ24.11) נתקל באתגר הראשון של החצנת כלי היצירה הדגיים עם מרובעים מאתגרי האמונה, המוסר ותפיסת העולם החוויתית של קשת. מרובעים משתנים נחשבים "קלים" יחסית לפתרון, משום שהמזלות המעורבים בניגוד האינטרסים השטחי שניהם בעלי טבע משנה צורה, ועל כן פתרון הבעיות שלהם (צירים משתנים הם צירי מרקורי-יופיטר, מיינד ארצי ומיינד גבוה) הוא יעיל מפאת הדינאמיות שלו והיצירתיות שנובעת מהדרך עצמה לפתרון. קשת הוא יופיטר הזכרי, היצרי והמוחצן, זה המבסס את תפיסת עולמו הפנימית על חוויות מול העולם החיצון, בעוד שדגים הם יופיטר הנקבי, הרגשי והמופנם הניזון מחוויותיו הפנימיות על מנת לתפוס את המציאות החיצונית. המרובע ביניהם הוא מהקלים ביותר, גם משום שהם משתנים וגם משום ששניהם מזלותיו של יופיטר, הצדיק והמיטיב הגדול. עם זאת, איכויותיו המרחיבות של יופיטר מביאות כל יצר ורגש לכדי התעלות, היכולת שלנו להבדיל בין אמונה מיטיבה לכלא אידיאולוגי יהיה האתגר המרכזי שלנו, עם מרובע בין יופיטר בדגים למרקורי בקשת (6.12). מרקורי הקשתי חושב על דרכים נוספות לחוות, יופיטר בדגים ממקסם חוויה רגשית בזמן אמת. המצפון הרוחני מתעורר עם כל יצירה, כל יציאה מאיזור הנוחות מזרימה מאסות של מידע אינטואיטיבי על מערכת הפריון שלנו, המערכת המופשטת עם יופיטר בדגים (חסד רגשי) או המערכת הפיזית עם ראהו ואורנוס בשור (שפע גשמי).
אחרי שהשכל יקלוט את הדיסוננס הרוחני בין חווית המציאות החיצונית לחווית המציאות הרגשית שלנו, מרובע בין יופיטר הדגיג לונוס הקשתית (9.12) יראה לנו איך הדיסוננס הקוגנטיבי שעלה במרובע עם מרקורי נקלט על ידי הלב ואיך הוא גורם לאותו חלק להרגיש, לאילו מערכות יחסים או אסתטיקה רגשית אותו דיסוננס מתחבר ואיך הם מעצימים אחד את השני ומתנקזים לערכנו העצמי.
השמש (תודעתנו הערה, האני הגבוה) עם זאת תפגוש את אתגרה עם כניסתה למזל גדי ועם סופו של מעבר זה, כשיופיטר יכנס בחזרה למזל טלה, אך על אף שעד שהשמש תגיע למזל גדי יופיטר כבר יחצה את הגבול לעבר טלה, האנרגיה המצמצמת של גדי תלווה את מעברו של יופיטר בדגים דרך פלוטו, כך ששליטה עצמית פרקטית לא דילגה על טבילה אחרונה זו.
המרובע בין תודעת הגדי המערכתית להתרחבות היצרית של טלה יהיה חלק מהותי מכניסתנו ל2023, בה ניאלץ להקשיח את עורנו ולזקוף את קומתנו במכה, עד אז זכינו לעוד חודשיים של טבילה במים הטובים, המסתוריים והמרפאים של הגורו הרגשי, יופיטר הצדקת, וחיבורנו לנשמתנו, ה"באר מרים" הפנימית שתמיד שם להרוות את צמאוננו הרגשי, הרוחני והתודעתי, לא משנה כמה תנאי השטח קשים ועוינים.
ראייתנו מתחת למים היא אחרת מראיתנו על האדמה, הצבעים בוהקים יותר, עצמים נראים גדולים וקרובים משהם באמת ואלמנט הזמן נעשה סמיך, איטי ונעדר כל גבול או סדר. על אף שרוחנו מופשטת, הגוף יציב ממנה - פלוטו בגדי (טרנספורמציה מערכתית) לוחש באוזנו של יופיטר הדוחף לפריצת גבולות רגשיים בדגים, הוא מדגיש במשושה שילווה את צלילתנו בחודשיים הקרובים את הצורך הקיומי בהתנהלות הולמת בהתאם לגבולותינו ומגבלותינו על מנת שנוכל לדרוש ולשמר את שליטתנו בהלך חיינו. כבנות אדם אין לנו יכולת לנשום מתחת לפני המים, עלינו להיעזר בכלים חיצוניים לשם כך ולהישמע לכללי השימוש הבטוח בהם - על אף שנשמתנו ורוחנו מגיעות מהאחד, כאן אנו חיות בעולם של חומר, הפרדה ויובש. כאן במערכת המציאות הפרקטית של גדי (שבתאי הנקבי) כל טיפת מים שוות ערך לאין סוף פוטנציאל החיים, כל גלגול מהווה פרקטל של הנשמה ומעיד על מחלקה אחרת במערכת השלמה שכל אחד ואחת מאיתנו. הרצון שלנו להתקרב לאחד ולהרגיש אחדות הוא עמוק, קדום ורוחני במהותו, מאסות ההתרחבות של יופיטר בדגים ובים בו בין כה אין גבולות מצריכות עיגון "יבש" במציאות הפיזית וה"רציונלית", לכן תגובתנו (האיטית!) והפנימית לסביבתנו במעבר זה היא האינדיקציה השלמה למצב הגבולות שלנו. גבולות אלה שפלוטו בגדי יסמן ליופיטר לחצות או לכבד נועדו לוודא שאת התרחבותנו והתמזגותנו עם הסביבה נעבור אך ורק עם מי ומה שיביא לפריוננו, הצלחתנו ודחיפתנו להגשמת הפוטנציאל הגבוה החבוי בנו לתיקון, רפואה והתעלות על טבעו של האגו האנושי, הנפרד והמוגבל בהגדרתו.
מיסוד העוצמה הגולמית בה פלוטו בגדי עוסק מאז (2008) נועדה לכוון אותנו גם בשובו של יופיטר לטלה בדצמבר, השליטה העצמית והריבונות שלנו במהלך טבילה זו במאגרי החמלה הקולקטיביים היא חלק ממערכת התמיכה לה אנו זוכות גם בעליית כח החיים המידית של 2023.
כדי שהתרחבות היצר של מעבר יופיטר בטלה (מיום ההיפוך החשוך בשנה לשיא האביב 20.12.22-16.5.23) תשרת את חיבורינו העמוקים, הגבוהים והיצירתיים ביותר לעצמנו, עלינו לזכור מי אנחנו.
צדנו הרוחני ודאי יכול להתעלות על עצמו ללא סוף, אך צדנו האנושי לא נועד להגיע לרמות מסוימות של חוויה חיצונית או הבנה פנימית, כל נסיון להתעלם מבסיס מגבלותיו הטבעיות של המין האנושי יהפוך את מי שמנסה להיות "אל" למפלצת, אך את מי שמנסה להרים את עצמו כבן אדם ברמה המעשית ביותר ודאי יזכה להפתעות על טבעיות בהחלט.
קיומנו הפיזי לא נועד רק לשם התפתחות פנימית - האדמה היוזמת והפרקטית של גדי מחזקת הבנה זאת דרך אילוצי התגברות על פחדים הנוגעים לדרישת עצמאותנו ושמירת גבולות מערכתנו.
פחדים אלה נובעים מתת המודע הקולקטיבי כמו מהאישי ויכולים בידיים לא נכונות לרתום את מערכתנו הפנימית לשליטה חיצונית ובדרך כלל מאוד, מאוד מושחתת.
ג'יי ובוב השקט, דוגמה (לשחקן שמשחק את ג'יי [משמאל] יש ירח בצמידות ליופיטר ב16° דגים)
הרצון להשתפר ברמה המוסרית שנוגע רק לרוח מעיד על חוסר איזון, חוסר קרקוע והיעדר הטמעה של רעיונות רוחניים.
זו בדיוק הסיבה שה' פירק לנימרוד את מגדל היוהרה וכך בדיוק יפרק את גלגולו המודרני.
רק הבורא ואדון כל הנשמות יחליט מתי יגיעו זמני הגאולה והאחדות האמיתית - תאוותיהם של בני האנוש (מסתייגת מלקרוא להם בני אדם) אינן מסונכרנות עם הרצון הגבוה ועל כן נועדו להתמוטט.
פולחנו של שבתאי בעבודת הכוכבים העתיקה כלל בו הקרבת ילדים, העברתם באש, הטבעתם, שיסוף גרונם או הפלתם באופן טקסי טרם נולדו.
כשהאנרגיה של גדי (קארמה, גבולות מעשיים) מתועלת על ידי מערכות מושחתות היא לנצח תיאלץ להתפרק ו"להבנות מחדש" על מנת להמשיך לשרוד את הזמנים, אך כל עוד השורש ממנו אותן מערכות יקבלו הזנתן יהיה רקוב הן לעולם לא ישרדו את מבחן הזמן או המרחב של הקארמה.
כך גם גבולות רקובים או חצויים בנו מתפקדים - אגו רוחני (יופיטר, בתים 9+12) הוא המרחב בו יצר הרע זוכה לכלי ההסתרה היעילים ביותר, משום שתאוות הכוח, המעמד וההשפעה ישנו את צורתם והתנהגותם במסווה רוחני שישרת את תאוותיהם הארציות.
חוסר קרקוע ועיגון במציאות הפיזית כאמור איז אה ביצ' למי שמנסה להרחיב תודעתה בזמני חורבן והיו בטוחות שהקושי האמיתי הוא לא בחווית החורבן, אלא באשליית חוסר קיומו או הבדלתו מבריאה.
המשושה בין פלוטו ליופיטר מדליק דינמיקה של מיסוד יעיל לאמונה אותנטית - מערכתנו הרגשית החבויה המניעה את מציאותנו הפנימית מקבלת אישור לביסוס החלטתה להתמך על ידי עצמה והריבונות הרגשית והמעשית עליה אנו עובדות במעבר זה תמשיך ללוות אותנו לפחות עד מאי הקרוב, אז תתחיל לקבל צורה יותר קבועה. ההתעמתות עם השכבות האפלות של הגדרת ובניית תפקידנו ואחריותנו האישית על עצמנו הכרחית לשם בניית מערכת רגשית ריבונית ושלמה, פלוטו מאלץ את יופיטר בסוף מעברו המיסטי בדגים להתמודד עם רקבון במערכת הרגשית שלנו, רקבון הנתפס כחולשה מעיניו של הגדי, מזל שכל חולשה היא קריאה לגילוי מחודש עבורו של עוצמה וכל אתגר הוא הזדמנות להתעלות על עצמו ועל הישגיו מהעבר. עם החסד של יופיטר וכח ההשפעה של פלוטו אנחנו לומדות על שיתוף הפעולה בין הגדי לדג, שניהם יודעים לפלס את דרכם דרך החושך הגדול ביותר ולהוות האור במרכזו, שניהם יודעים להתמודד עם רגש ולתעל אותו לטובתם, האחד באופן מערכתי, יבש ומעשי והאחר באופן רוחני, רגשי ומופשט, אך תמיד תומכים אחד בשני ומאפשרים לאחר להביט על אותה עבודה מזווית קצת שונה.
סך הכל לא המעבר המנצנץ והקסום שאולי היינו מבקשות מיופיטר הדגיג, אך בהחלט אחד קארמתי, רציני ומעמיק ביותר בהתבוננות העצמית שלנו, על מערכות האמונה שלנו, תפיסת המשאבים הרגשיים שלנו, הגבולות, העוצמה הטרנספורמטיבית שמחזיק החסד והנתינה הרגשית והרוחנית שיכולה לפרוץ גבולות על טבעיים.
מקווה שכולנו נשכיל להרגיש את המציאות בסבלנות יתרה בזמן מעבר זה ולזכור להאמין לעצמנו כשאנו מרגישות ויודעות.
האינטואיציה שלנו לקראת פיצוץ, זכרו את חווית שנת השמיטה, תנו לרשת ההשראה והחלימה שלכן לתפוס את אשר תתפוס, במרחבו של יופיטר הנקבי המגנט העוצמתי ביותר נובע מאי העשייה, שחרור ההצמדות וההרפיה לבריאה לעשות את שלה.
וזכרו, פעם הבאה שאומרות לכן שדגים זה חמלה ואהבה ללא תנאי וחלומות ויצירה וצחקוקים ובועות סבון, גם פיראנות הן דגים.
אוהבת המון ושיהיה לנו ב ה צ ל ח ה !
Commentaires