הירח המלא של חודש חשון מגיע מחר יום ו' ה15.11 בשעה 23:28 בלילה (ערב שבת) במעלה האחרונה של טלה הוודי. הירח המלא הקודם של חודש תשרי גם הוא היה בטלה אך ממש בתחילתו כך שאנו משלימים כעת תהליך שנפתח לו סביב סוכות וקשור בעצמאותנו, ייחודנו ושחרורנו מכבלי האחריות המדומה על תגובותיו ופעולותיו של הזולת, שחרור רדיקלי ומחזורי שעלינו לעבור שוב ועוד קצת בכל פעם שהטלה הוודי מופעל.
מאדים הנופל בסרטן זוכה להצלה והקלה על התהליך הארוך בו אנו נמצאים (במהלכו ישוב בנסיגתו בחזרה לתאומים בחורף הקרוב) על ידי הירח (שליטו של סרטן) הנמצא בטלה (ביתו של מאדים). לדינמיקה כזאת בין 2 פלנטות קוראים קבלה הדדית (MUTUAL RECEPTION) וכשהיא מתרחשת בזמן אמת או במפת הלידה שלנו הן נוטות להעניק שפע ועזרה (גם אם המיקום אובייקטיבית לא פשוט כמו נפילה או הגבלה). בקבלה הדדית הפלנטות משפיעות עלינו עדיין בהתאם לבית ולמזל בו הן נמצאות, אך גם טבען המקורי במזל הבית מעורב בסיפור ומהווה חלק בלתי נפרד מכלי ההתמודדות שלנו עמן. כששני גופים נמצאים בקבלה הדדית, הערכים והמהות של האחד בלתי נפרדים משל האחר ובירח מלא זה זכינו ל3 קבלות הדדיות סה"כ בהן נתמקד במאמר זה.
החלופה האנרגטית בין הירח ומאדים מהווה עיקר העיבוד הפנימי בשבועיים הקרובים ועל אף שהירח ייצא מטלה כמה שעות לאחר מילויו, המפגש בין היצר המארסיאני שהוא מייצג והאינטואיציה הירחית/סרטנית יהדהד גם דרך הקבלות ההדדיות האחרות שממשיכות להתקיים. דינמיקת מאדים/ירח נוגעת לתפקידו של האגו כזרז או אתגר לעיבודנו הנפשי ובטחוננו הרגשי, האינסטינקט האינדיבידואלי והזכרי שלנו לפעול ולהשפיע על המציאות ולבטא את ייחודנו מקבל צורה אינטואיטיבית, עמוקה ונקבית שקוראת את המציאות ומגיבה לה בהתאם לתבונתה ובגרותה הרגשית המושפעות לעומק על ידי ההזנה לה אנו נתונים, תודעתית, רגשית ופיזית. על אף שנפילת מאדים בסרטן השנה היא מעבר ארוך ביותר, כשהירח נמצא בטלה או בעקרב (כ5 ימים סה"כ בכל חודש) התסכול מהיעדר ההרמוניה סביבנו ובביתנו נרגע קצת ולא בגלל שנעשה פחות קריטי או חשוב לנו אלא מפני שה"עצמי" מקבל בוסט של מוטיבציה לשנות ולפעול על מנת לשפר את מצבנו ולהשיג את מטרותינו באופן טכני ובמעשה. עם תסכול זה עלינו להמשיך ולעבוד גם דרך נסיגתו של מאדים (דצמבר-פברואר 25") ופתרונו יגיע דרך שחרור תפיסתי יותר מכל דבר אחר, אך אין ספק שהרצון להשפיע במעשה הוא דבר ראוי - עלינו רק לגשת לעשייה שלנו ללא הצמדות ולקבל כל תוצאה כשיקוף של הפעולה עצמה, ללמוד מכל נסיון ולהפוך אותו לדשן מצמיח. הירח המלא בא לטהר ולשחרר את המיינד, הלב והגוף לשם פתיחת והזרמת הדמיון שלנו כדי שנוכל להתחיל לתכנן את הצעד הבא והלא אימפולסיבי שלנו, גם אם הספונטניות הכרחית לשמחת חיינו והנאתנו היצירתית.
האם הזנתנו למעשה פוגעת בנו?
האם התגובה שלנו או של האחר לפסיביות היא אגרסיה?
מתי חוסר העשייה מגיע ממקום של מנוחה ומתי מהימנעות?
המשפחה ודמות האם מסמלות את האינדיבידואליות הרגשית והנפשית שלנו, מהן למדנו כיצד להקשיב לפנימיותנו ולעבד את רגשותינו - ההזנה שקיבלנו מהווה משענת חזקה ויציבה גם בזמני קונפליקט ואתגר עבור מי שהחינוך הרגשי היה מלא ובריא, אך עבור מי שהלמידה לא הושלמה עשוים לעלות כעסים עמוקים הנובעים מהחסך הפסיכולוגי שזקוק להתייחסות וטיפול מבחירה חופשית וכוונה נקייה ואמיתית.
על אף שהנפש הפנימית הירחית של כל אחת ואחד מאיתנו קשורה ישירות באמא שגידלה, טיפחה והזינה אותה, היא עדיין קודם כל אנחנו, ואנחנו האחראיים להכלת ועיבוד הזרמים הנפשיים של עצמנו.
הצפת העבר והפעלת השורשים המשפחתיים קורית דרך האדמה ומקומנו הייחודי עליה, מתוך העבר אל העתיד שנפתח עם סופה של נסיגת שבתאי שמסירה סוף סוף את המגבלות החמורות שלה על תודעתנו ותפיסת הזמן שלנו.
עם שחרורו של שבתאי מתחיל גם הסנכרון בין האינסטינקט לאינטואיציה, הדחף והצורך, ההרגל והשאיפה, ואיתו גם בניית הבית הרגשי, הפיזי והרוחני לו אנו כל כך מייחלים, הקשור בזמן העברי לסיום בניית בית מקדש שהתרחש בעצמו בזמן העקרב של חודש חשון, בית המיתה - הקבר והרחם שהם אחד, הן בתפיסת העולם העברית והן בתפיסת העולם הוודית.
הנסיגה השנתית והאחרונה של שבתאי בדלי ל28 השנים הקרובות הסתיימה ואנחנו נכנסים לשלב האחרון של מעברו הארוך שהחל בינואר 22". השחרור של סוף הנסיגה יקבל את ביטויו כפי שסיקרנו במאמר הנסיגה בשני בתיו של שבתאי, גדי ודלי, וכן כמובן בבית בו שבתאי נמצא במפה האישית.
הנסיגה האחרונה היתה מבגרת במיוחד, חזרנו בחודשים האחרונים מהדואליות הרוחנית והמוסרית של גבול דלי-דגים למרכז משרדו של שבתאי בו האחריות החברתית כבדה מאוד על תודעתנו ובזמן הנסיגה עשויה היתה להרגיש חסומה או צולעת.
אמנם שבתאי והנסיגה בעלי יכולת "לעצור את הזמן" אך אינם היוצרים של העיכובים והחסימות, שבשורשיהן נחשף רובד נוסף של אחריות אישית שלא הבנו איך עלינו למלא בצורה תקינה ויעילה, ובזכות הנסיגה וההאטה למעשה "הרווחנו" זמן לעבוד על איזורים אלה דווקא דרך הקושי והאתגר ומכאן ההתגברות על המגבלות של עצמנו, בעיקר במפגשינו החברתיים הרחבים.
גל נוסף של התעוררות והתפכחות תודעתית מגיע ולמתעוררים הטריים סקרנות ומוטיבציה גבוהה אך בדרכם לשחרור מהשעבוד התודעתי של מערכת אחד מחכות מערכות נוספות ורבות שאולי נראות על פני השטח שונות בתכלית אך למעשה משעבדות אותנו לא פחות.
כשחיבורנו למערכת חברתית, תודעתית או רוחנית נכון וטוב זה ישתקף באופן אובייקטיבי בתרומתן לחיינו, לא לפי מה שנכון או צודק בעינינו ברמה המוסרית או המופשטת אלא באופן מעשי וגלוי שסביבתנו הקרובה יכולה לזהות מידית ולשקף לנו בחזרה.
יופיטר בשור וונוס בקשת נמצאים בקבלה הדדית נוספת הדואגת בהתאם לאיכותם ואיכות בתיהם לערכינו הבסיסיים ולאמונתנו הרחבה. יופיטר וונוס הם המורים האסטרולוגים, הם אלה האחראיים להעברת הידע אלינו, יופיטר מחבר אותנו לעצמנו וונוס מחברת אותנו לסביבה וכשהם משתפים פעולה אחד עם השני מביתו של האחר הם גם מרחיבים את לבנו וגם עוזרים לנו להעריך את היש מבלי לאבד כוונותינו לעתיד.
נוח לנו בראיית עולמנו, אך האם אנו פתוחים להתרחבותה? או שמה ש"נוח" הוא כזה רק בתנאי שאיננו משתנים וצומחים - מה שמעיד על כך שה"נוחות" אינה נובעת מהרמוניה אלא מחוסר בטחון והצמדות.
תפיסת עולמנו יכולה להיות קבועה בדרכיה עם חלופת ונוס-יופיטר ומכאן מטיפנית וצדקנית, אך חוסר הבטחון המוביל לקביעות דעתנו בעצמו קשור בבורות ביחס לדעותיהם ותפיסותיהם של אחרים, כמו גם הצמדות למעגל החברתי הקרוב ולערכי המשפחה המוכרים לנו, הצמדות שמונעת מהפחד לאבד חלק בזהותנו החיצונית וערכנו בעיני קרובינו.
המורה הרוחני מלמד בבית הארצי, המורה הארצית יצאה למסע רוחני - הסנכרון בין האני הגבוה והרוחני ובין האני הארצי והחומרי הכרחי לשם פתיחת צינורות השפע - שמהותו תמיד רוחנית תחילה - דבר ש"מציל" את השמש הנופלת בסוף מאזניים שזקוקה לאחר כדי לזהות את עצמה.
הערכים שספגנו בביתנו תמיד ישארו נקודת הפתיחה ממנה יצאנו לדרכנו כאנשים בוגרים ועצמאיים, גם אם אינם משקפים עוד את נסיוננו האישי שבסופו של דבר מהווה משאב יקר ערך והכרחי להתפתחות זהותנו הרוחנית האמיתית.
כללי המוסר החברתיים שבין אדם לחברו נתפסים ומתבטאים באופן שונה וייחודי אצל כל אדם בהתאם לרקע ממנו הוא הגיע ולמצב בו הוא נמצא. שדה הקרב הרוחני של קשת מעמת אותנו עם מצבים בהם הביטוי הרגשי הישיר והגלוי משקף הן את ערכינו המוסריים הגבוהים והן את בסיס היציבות הנפשית הנובעת קודם כל מהבית ומהמשפחה, היום ובילדות.
אל תקחו ללב אנשים שמנסים לגרור אתכם לשחזור דינמיקות ואירועים שלא קשורים אליכם, הם ככל הנראה לא ערים לטריגרים שלהם ומסונוורים מהבטחון המופרז בצדקת תפיסתם ודרכם הנובע מבורות וחסך רגשי.
נסו עם זאת לזהות הזדמנויות לשיתופי פעולה ולמידה רוחנית הרמונית ולקחת דווקא את מצבי הדיסהרמוניה, המחלוקת והתחרות מול האחר כשיעורים שנועדו להרחיב את תפיסתכם את עצמכם וערככם העצמי - לא בגלל מי או מה שהפעיל את הטריגר שלכם אלא בגלל מה שהטריגר שולף מגופנו, נפשנו ותודעתנו שהיה שם מלכתחילה ושכעת משאנו מודעים אליו שוב ביכולתנו לחקור, להבין ולהתמיר אותו.
הלב והאני הגבוה מבקשים יציאה משיעבוד העבר ובחירה בחופש היצירה של ההווה, שהוא צינור ההזנה הדו כיווני ממנו נבנה העבר ונוצר העתיד, זוהי חשיבות הבחירה החופשית כערך עליון.
כדי שנוכל להבין את אחריותנו על השלכות מעשינו וכדי שנוכל להבדיל בין השפעתו של האחר עלינו (תגובה פנימית אינדיבידואלית) ובין כוונותיו וצורת התנהגותו (בחירה ופעולה חופשית באחריות האחר) עלינו לזכור את העצמאות היצירתית שניתנה לכל אדם בבריאה להשתמש בהווה על מנת לרפא את העבר ולתקן בעתיד.
יהיה מאוד קשה לשקר לעצמנו בשבועיים הקרובים, הלב מזהה מאיפה אנו באמת מגיעים והגוף מזהה מאיפה מגיע האחר - כל עוד אנחנו יודעים שכוונותינו טובות, גם השתבשות וחוסר הבנה יהוו מרחב למידה ולא יחוו כמתקפה על ערכינו הרגשיים והמוסריים. אם לתחושתנו בדיעבד היה מקום לדייק את כוונותינו או פעולותינו, נהיה פתוחים גם לראיית התיקון אליו מתבקש שנשאף, נכיר בחלקנו (קטן או גדול) במערך השלם ונלמד להבא - בלי אשמה, בושה או מרירות על שקרה אלא מתוך השלמה עם מציאותו והערכת יכולתנו להתגבר, לצמוח ולקבל שפע גם ממנו ובעזרתו.
הקבלה ההדדית ה3 לירח זה היא בין קטו בבתולה ומרקורי בעקרב שמתכונן לנסיגתו הראשונה לתשפ"ה, דינמיקה סקרנית וחקרנית בין התלמידים האסטרולוגיים שמטהרים את תודעתנו ממשקעי העבר דרך אלכימיה תודעתית.
העמקה בקשרינו החברתיים בנעורינו וילדותנו יכולה לעזור לנו להגשים שאיפה רוחנית ממשית בחיינו - שחרור והטהרות מתלות הדדית, פרפקציוניזם וערך עצמי נמוך המובילים כולם לחולי פיזי ונפשי.
אגרסיות ומניפולציות תקשורתיות יכולות להגיע מכל אחד ואחת מאיתנו, בכולנו קיימת היכולת גם אם לא הנטייה בהתאם למה שלמדנו בילדותנו, בקשרינו החברתיים, במשפחתנו ועם אחינו במיוחד.
לכל אדם יכולת התמודדות מנטלית שונה עם הצפת רגשות קשים ולא נעימים שלהם או שלא האחר, ובאופן טבעי אנחנו נוטים למגנט ולהתמגנט בדיוק לאלה המסוגלים לבגרות הרגשית ולנקיון התודעתי לו למדנו לצפות מאחרים.
קשרינו עם אחינו, בני גילנו וסביבתנו הקרובה המידית החברתית היו המרחבים הראשונים בהם מצאנו עצמנו ב"תחרות" והם מהווים שורש להתפתחותנו התקשורתית ויכולתנו לפתור קונפליקט, לתקן, לרפא, לבקש סליחה ולמחול לאחר.
גם אם אתם רואים את הכאב של האחר אין זה מתפקידכם ואין ביכולתכם בין כה לשנות את מצבו, אז בבקשה תפסיקו לנסות כי אם תתעקשו לנסות לנהל את הכאב של האחר רק תכאיבו יותר ובזמן הקרוב כמה שתנסו להיות יותר עדינים כך תעברו יותר תוקפניים. אמרו אמת, בלי מניפולציות, הליכה על ביצים וחצאי אמיתות - רק אמת.
לפעמים השירות הכי יעיל שאנחנו יכולים להיות בו עבור האחר (בטח ובטח אם אנו רואים אותו כשותף או חבר) הוא פשוט להגיד את הדבר הלא נעים, הלא מלטף, הלא מאשר או משמח או "יפה" אבל מאוד נחוץ. אם גם זה לא עוזר לנו לפרק את המטען המנטלי והרגשי שהאחר מבקש שנכיל עבורו על חשבון עצמנו, זה הסימן לשחרר, לפרק ולעזוב את הסיטואציה - אחרת נדבק בחולי של האחר ונשכח מזה שקיים בנו (וקיים), דבר מפתה ביותר עבור כל מי שמחפש את דרך הבריחה מאחריותו האישית על עצמו ועבור מכורי התלות ההדדית והסימביוזה הרעילה באשר הם.
מה שניתן זה מה שנקבל - הן ברמה הנשמתית (חיבורנו לבורא ולבריאה) והן ברמה הגשמית (חיבורנו לאחר) שנפגשות ומתאחדות בחיבורנו לעצמנו המהווה ה-גשר בין חומר לרוח, גלוי ונסתר, גוף ונשמה.
שיהיה לנו ירח שמח מבורך יפה ומפואר ושהמשך חשון יביא איתו את התנועה לה ציפינו וחיכינו בחיינו, מהפנים אל החוץ.
חיבוקייייייייייייייייים ונשיקות שיהיה לכולנו ב ה צ ל ח ה !
על כל היצירות במאמר G. F. Watts יליד ירח קריטיקה סוף טלה
Comments