ירח טלולי מלא / 9.10.22

גמר חתימה טובה זכות ורחומות! הלבנה המלאה של חודש תשרי מגיעה הערב ה9.10 בשעה 23:54 זמן י-ם, בדיוק בזמן ועל הציר האידיאלי לאיזון השקעת משאבי האנרגיה שלנו בינינו ובין הסביבה וחזרתנו לתנועה ישירה הנובעת מלב רך ופתוח כשחגי תשרי מהווים ס.כ.ר השפע והרחמים שאמנם נסגר בנעילת צאת יום הכיפורים אך גזר הדין וחתימתו הסופית של האדם מתבצעת רק בהושענא רבה בסוף סוכות, כך שיש עוד מרווח לעבודה ועיבוד, כמו גם כמובן קצת חיבוט.

השמש מאירה עם ונוס ממאזניים על מערכות היחסים הקרובות ללבנו, הירח המלא בטלה במרחב העצמי הפצוע בצמידות לכירון - שמירה על האנרגיה שלנו היא בסיס פוטנציאל היצירה שלנו, מערכות יחסים באופן טבעי מהוות מרחב בו העצמי פוגש את צדו האחר, שיקופו המנטלי הדואג לכוונו ולטפח את לבו. בהתאם להתנהלותנו במערכות היחסים שלנו יראו יחסינו עם עצמנו ולהיפך.

אם האנרגיה שלנו אינה יקרה ומקודשת עבורנו, גם של האחר תראה ותתפס באופן שטחי בלבד.

ונוס בצמידות לשמש דואגת שגם אם נרגיש שעבור עצמנו אנחנו לא מסוגלות (נפילת השמש והאגו היוצר), עבור האחר נצליח, מוטיב שבקרוב עם עזיבת יופיטר את טלה וחזרתו הזמנית לדגים יצוף בעוצמה רבה - הקרבה עצמית והדרך הנכונה לעשות זאת.

ההקרבה העצמית של ארכיטיפ הדגים לא מתאדה ברגע שמגיע ארכיטיפ הטלה אלא מותמרת, אם המניע במזל המים המשתנים הוא אהבה ללא תנאי ואחדות, אצל טלה זאת התשוקה להגן על מה שזה עתה קידשנו בדגים, גם אם זה אומר שעלינו למסור את חיינו ברמה המעשית עבור אותה הגנה להתקיים.

הפצע עליו כירון (המרפא הפצוע, הפרא האציל) בטלה עובד (מאז 18'-19') מלמד אותנו על הפגיעות המובנית בייחודנו, בדחף האינדיבידואלי שלנו לחיים - זה הזורע כמו זה המחריב, זה המגן וזה הנלחם.

הוא מכוון לאותן נקודות תורפה ההופכות אותנו ל"חיילות" פחות טובות במלחמת חיינו - מלחמת האינסטינקט השבור.

ישנן דרכים רבות לשבור אינסטינקט בבן אדם אך המשותף לדרך הפיזית, הרגשית, התודעתית והרוחנית הוא טראומה, כל הדרכים לשבירת יצר החיים שלנו עוברות בטראומה.

הטראומה (בין אם מכוונת או לא) מייצרת פיצול מסוים בתוך האדם, זהו האינסטינקט השבור הממשיך ללוות אותנו במהלך חיינו כהלם קרב הזכור מרגעים רבים בהם לא היה ביכולתנו להגן על עצמנו כראוי, הפיצול דואג לשחזור דרמטי של אותם רגעים בהם השהייה בגופנו, תודעתנו או לבנו נעשו כל כך בלתי נסבלים שנאלצנו "לצאת" מהסיטואציה, מה נקרא גם דיסוציאציה.

היופי של כירון הוא שעל אף שמלאכת הריפוי בה הוא עוסק לעולם אינה נגמרת (שכן תמיד אפשר לתקן) מעברו ועוד איך מגיע לסופו, אך מעברו בטלה הוא הארוך ביותר ויסתיים סופית רק בספטמבר 2026 כך שאנחנו בערך באמצע תהליך הריפוי השלם ואני מציינת זאת מאחר והמפתח להבנת תהליכו של כירון טמון בעומקים אליהם הוא מצליח להגיע בנו, מה שמצריך עדינות וזמן ומכאן סבלנות.

(אני משתמשת כאן בכל מני מילים ששגורות בין היתר בתחום בריאות הנפש הממסדית אך אני לא מתכוונת בהכרח להגדרותיה של האקדמיה ה"רפואית" המושחתת המבקשת לתאר בפנינו טראומה כמפלצת אינסופית שמזכה אותנו במצב קורבני נצחי ללא צורך לקחת אחריות על הטיפול בעצמנו ובתקווה שנהפוך ללקוחות קבועים בתעשיית הביליונים של סמים סינטטים שנועדו "לעבוד" על הגוף שלנו שהכל בסדר כשהתהום לא מפסיקה להפער או לחלופין לספק לנרקסיסטים למיניהם טיפול שיחתי שסטטיסטית רק מחמיר את הנטיות הסוציופטיות שלהם ומאשר להם שהם בסדר גמור וכל העולם אשם בזה שהם חרא אנשים.

מציינת זאת מאחר ולכולנו טראומות בסדרי גודל שונים ובתחומים שונים, לאף איש מקצוע שנקרא כזה כי הוא מציית לאינדוקטרינציה אין מונופול על טראומה או על גישה לטראומה או כלום.

המעברים האסטרולוגיים יפעילו אצל כל אחת את הכאב הספציפי שלה ואני כותבת על מעברים ותהליכים אסטרולוגיים קולקטיביים - לא מתיימרת להיות מטפלת נפשית ובטח ובטח שלא דרך טקסט שמפורסם לציבור, תודה.)

אלכסנדרה טיידינגס בתפקיד אפרודיטה/ונוס, ירח 18 מעלות טלה

במזל טלה צף חוסר הסבלנות שלנו לאותם תהליכים עדינים יותר שה"עצמי" זקוק להם על מנת לא ליפול עבד ליצר החיים עצמו, שכן במזל טלה אנו עובדות עם יצרים אינסטינקטיביים המבקשים להתפרק במהירות ובעוצמה, מה שלא מאפשר יותר מדי זמן או מרחב לשקול את האסתטיקה הביצועית.

הירח המלא בטלה והמולות לונוס (לבנו) בביתה ולשמש (נשמתנו/תודעתנו) בנפילתה מעניקות לכירון ולפצע האינסטינקט שלנו את מנוחת נסיגת אמצע הדרך לה חיכינו - שיקול הדעת וראיית הפרטים החיצוניים של עונת מאזניים במפגש עם המרחבים האינטואיטיביים האישיים יותר של הירח בטלה הם כלים מדויקים לחזרה לקרקע שסוף נסיגת מרקורי ופלוטו הביאו, המיינד שוחרר מהעומס ועוצמת ההתמרה פונה שוב להחצנה אחרי הצפת רעל נחמדה, השמש בנפילתה במאזניים ממוקדת באחר, בפרקטיקות של אהבה ובהרמוניה שאנו מייצרות עם גורמים משתנים ולא באגו הקבוע, היצירה הנשמתית והאור שאנו מקרינות אליהם היא קשורה, ונוס מאידך בצמידותה תומכת בשמש מאחר וזהו ביתה האוירי והיוזם מתוכו אנו לומדות על שפת האהבה החיצונית שלנו ושל הסביבה הקרובה לנו(להבדיל משפת האהבה הפנימית של שליטתה בשור או הקולקטיבית בהתעלותה בדגים). השמש אמנם מאותגרת ביותר במזל מאזניים אך עם משולש לשבתאי (שבאופן הופכי לשמש דווקא מוצא אצל ונוס את מרחב התעלותו) הנסוג בדלי אנו יכולות להיות בטוחות שהגבולות שנגלים לפנינו בתוך מערכות היחסים שלנו נועדו לשפר את מערכתנו הפנימית ולהפוך אותנו בסופו של דבר לעצמאיות ברמה הפרקטית והמנטלית ולא רק ברמת ההגדרה הראשונית אליה הירח וכירון בטלה מכוונים, המטרה של כל השלת ירח מלא היא לזכך אותנו ומטרת עיכוביו של שבתאי לעולם לא יהיו "עונש" מעיניו הנעלות במאזניים (מערכת הצדק הקוסמית) אלא חמלתו של הדין העוצר ובכך מאפשר לנו להתגבר. זכרו ששבתאי נופל במזל טלה אך מאדים השולט במרחב נפילתו דווקא נעלה בבית האדמה היוזמת שלו גדי, כך שנוכחותו של שבתאי עבור אנרגיית הטלה היא חונכת, מלמדת ומבגרת, בדיוק בדיוק מה שכירון בנסיגתו בשדה הקרב של מאדים מבקש עבורנו, להפוך מחיילת פשוטה המשרתת מערכת חיצונית לצבא שלם בפני עצמה.

התפקיד הניהולי של ירח זה הוענק למאזניים, ונוס ומזלות האוויר על מנת לעזור לתהליכי הנסיגה שבטלה

השמש בצמידות לונוס במאזניים ממקדות את תשומת לבנו ברמות ההרמוניה הקיימות במפגשינו עם אחרים, הירח וכירון הנסוג מציפים את פצעי היצר והאינסטינקט שבנו. על אף שטלה נדמה כאנרגיה אסרטיבית יותר ממאזניים, אלה שני צדדים של אותו שורש אנרגטי ושניהם דינאמיים ואסרטיביים באותו המידה אך בדרכם הייחודית. היוזמה של מאזניים נובעת מהלב, משפות האהבה שלנו ומהתפיסה המוסרית הרוחנית שלנו שלא בהכרח באה לכדי הגשמה ומסונכרנת עם ביטוייה המידיים היום יומיים. אותה אנרגיה השואפת לאיזון והרמוניה מאלצת אותנו להכיר במורכבות האגו האנושי בהתנהלותו במערכות יחסים, אם אינטימיות או מקצועיות, מול אדם או מול הממסד (התעלותו של שבתאי) ומה קורה בדינמיקות אלה לאותו אור ראשוני ייחודי המגולם ביצרו של טלה, האנרגיה הקוטבית והזכרית שנועדה להגן עלינו במלחמת המציאות דרך האש המתפרצת המטהרת וחותכת ראשי השדים שבחרבה/עצמיותה. הכוח המושך של מאזניים אינו מגיע אם כן מהשמש או האגו, אלא מונוס ומשבתאי, הלב ומערכותיו המקיימות הדואגות לנו ברמה ההכרחית לאיזון אותו יצר מתפרץ שגם כירון, גם הירח וגם יופיטר בהתקרבותו לדגים מדליקים בנו - שלא נשרף ונשרוף את מערכות ההגנה שלנו מתוך תסכול על פגמיהן הטבעיים והאנושיים ביותר.

אנו אמנם עוד בעונת הנסיגות (ומאדים כבר מאט לקראת נסיגתו) אך קצבו של המימד האסטרולוגי תמיד מתחשב בתהליכים האישיים והכלליים. הנסיגות ממקדות (כל פלנטה בזכותה עצמה) את האנרגיה פנימה לתוך עצמנו, אחורה במרחב הזמן ולמטה במרחב התודעתי באופן שתמיד מסונכרן עם התנועה הקוסמית-אנושית ועל מנת שנעכל את חוויותינו ורשמינו החיצוניים באופן שיוטמע ויוגשם בסופו של דבר באופן יציב, אלה הם חוקי הזמן והמרחב של שבתאי אדון הקארמה ולפחות עבורי באופן אישי הן המבורכות והמברכות ביותר.

Karel Plicka ירח טלה 17 מעלות

יופיטר אמנם אינו בצמידות לירח אך במעלה השניה של טלה הוא נמצא בשלבי נסיגתו המכוונים לטבילה מחודשת בביתו הנקבי דגים המחזיק את אינסוף הפוטנציאל הפנימי המותמר במזל טלה לפעולה ישירה חיצונית.

מעברו של יופיטר עד כה בטלה אמנם העיר בנו את האש הפנימית, אך זרמי המים וההשראה של דגים טרם הושלמו, כך ששילוב זה של מים ואש מייצר כרגע בעיקר אדים וכידוע לנו אדים יוצרים לחץ. לחץ זה נועד קודם כל לדחוס את כל אותו פוטנציאל יצירתי איתו עבדנו במעבר יופיטר בדגים ממאי 21' ועד מאי האחרון, אז התחיל את כניסתו הראשונה לטלה והתחיל לחתוך את כל הפרטים שאינם כשירים לפעולה מידית והגשמה ישירה ברמה הפיזית. דחיסה זו נועדה "לפנות מקום" לעוד מים, עוד רגש ועוד השראה כשבהמשך החודש (28.10, כמה ימים לאחר ליקוי החמה/מולד הלבנה בעקרב) ישוב יופיטר לביתו וכולנו נחזור למרחבי הדמיון והאינטואיציה של דגים על מנת לשאוב עוד השראה להמשך דרכנו ועצמאותנו היצירתית, הפעם עם מיקוד מעט ברור יותר ועם הכלים עליהם עבדנו בשנת מעברו במזל המים המשתנים, כלים שיאפשרו לנו לחזור ולצלול למעמקי תת המודע האישי והקולקטיבי עם בטחון הנובע מנסיון אך בעיקר עם ומתוך אמונה יציבה ונקייה יותר בעצמנו ובסביבתנו בהמשך מעברו של יופיטר בטלה מסוף דצמבר הקרוב ועד מאי 2023. ב12.3 בדהירתו דרך מזל טלה יפגוש יופיטר את כירון, אז הפצע היצרי שבנו יזכה ברפואה מיוחדת ומלאה בחסדיו של כוכב צדק המביא עמו רחמים (לא עצמיים) מרפאים וגישה נבונה ואופטימית שבעיקר תתן בוסט של אמונה עצמית, בעצמי, בטבע האישי והפראי האינדיבידואלי של כל אחת ואחד מאיתנו וכמובן ביכולת להתגבר על טראומה פיזית דרך מסע רוחני, שכן יופיטר או הגורו מבקש ללמד אותנו מנסיונו עצמו, וכשליט מזלות ה"אני מאמין" קשת ודגים חמלתו (כמו כל כולו) נטולת גבולות. המסלולים של הפלנטות נועדו לעזור לנו, לתמוך בתהליכים הטבעיים שלנו, אך ירח מלא זה שואל האם את תומכת בתהליכים הטבעיים של עצמך?

האם ברגע האנושיות המקסימלית הנקראת גם הבחירה החופשית את בוחרת להרים את חרב חיתוך האמת ממקום של שנאה? או ממקום של הגנה על מה שיקר ללבך? האם זוהי יד החסד או יד הדין בה את משתמשת? והאם השימוש בצד אחד אי פעם יוכל להיות מאוזן?

WE LOVE YOU WHITNEY ירח 17 מעלות טלה

נסיגת מרקורי הסתיימה לקראת כיפור והתחלנו את תקופת הצל השני שתמשך עד ה17.10, במהלכה מסרי הנסיגה ישקעו ויתיישבו באופן מסונכרן עם המאזן התודעתי החדש אליו הגענו לאחר פירוקי תהליך הנסיגה שלא משנה איך אתן כרגע שופטות את עצמכן עליכן לזכור שאתן לא השופטות הטובות ביותר מעצם היותכן אנושיות ולא יודעות כל, אז צ'יל לכל המאמיות שכיפור נתן לנו בראש.

משולש האויר בין שבתאי הנסוג בדלי (בקרה תודעתית), השמש וונוס במאזניים (התרחבות הלב והתעמעמות האגו) ומאדים המתכונן לנסיגתו בתאומים (האטת דיכוטומיית שדה הקרב האינטלקטואלי) מריץ ומזרים את המיינד, מרקורי אמנם לא מהווה חלק ממשולש האויר הגדול של ירח מלא זה, אך הוא ודאי מרוויח ממנו בחזרתו למאזניים ומזל החודש המספק לו את הכלים הונוסיאנים כדי ליישם את רשמי הנסיגה מלאת התובנות המאוד לא פשוטות בביתו והתעלותו. היישום בהתאם לנקודת הפתיחה של הנסיגה נועד לעבור בדיאלוג רגשי ובקשרינו הקרובים, כפי שאני אומרת פעמים רבות ובעיקר אחרי נסיגות מרקורי וונוס - אם אין איך ליישם בצל השני יתכן והגיע הזמן לחשב מסלולי יחסים מחדש. היישום לא צריך להיות מושלם, אנחנו לא מחפשות שלמות אחרי נסיגה מטורללת זאת בבית האו.סי.די המרקוריאני של בתולה מאחר והחיפוש אחר שלמות יותיר אותנו לנצח מתוסכלות ימקד אותנו לנצח בכל מה שלא עובד, כך מה שכן עובד לאט לאט יעלה אבק וההזנחה תהפוך חלילה לכרוניקה של חולי, בין אם פיזי, מנטלי או רגשי. משולש האויר אמנם משחרר את צ'אקרת הגרון כהוגן ואחרי הנסיגה יש בפינו ים "אמת" אך הרבה ממנה אינה נעימה ואינה "הרמונית" לתקשור, דבר שבעונת מאזניים יכול להיות קשה במיוחד לעשות מאחר וכל כך הרבה מתשומת לבנו יושבת על תגובותיו והלך רוחו של האחר, אך מאדים ושבתאי לא מוותרים לירח הזה בטלה ואם עלינו לשחרר קיטור וישנה יד (שלנו או של האחר) המנסה לכסות את הפתח המהווה ערוץ הולם לזמן יצרי זה היא תעוף לקיבינימט. יש לנו הרבה מה לומר, אם עשינו את עבודת הנסיגה של בתולה נזכה בפירותיהם של מאזניים ונעשה עוד צעד לעבר תקשורת הרמונית וחיבורי לב-גרון (אין להתבלבל עם תקשורת מקרבת שזה תחום משונה ביותר שמרגיש לי אנרגטית כמו שיח חשופיות מניפולטיבי ורעיל ביותר שבעיקר ממוקד בשטיפת מוח שמרגישה יותר פוליטית מרגשית ואותנטית) אך עלינו לזכור מהי הרמוניה אמיתית (תנועה מסונכרנת בין שני גופים) ומתי זהו שקר החן והבל היופי המסנוורים אותנו כדי שלא נגע במה שפוגע באותה הרמוניה מלכתחילה. לצפות מכעס, עלבון או חציית גבול להתבטא בהתנצלות ובחיוך זה לא פחות מפסיכוטי אך עדיין נראה גישות "חשופיות" אלה ובדרך כלל מהאנשים הכי כועסים, הכי נעלבים והכי הכי הכי חסרי כבוד לגבולותיהם של אחרים. (חשופיות לא עשו לי כלום הן גם לא גועל נפש בפני עצמן אני נראה לי פשוט עשויה קצת ממלח ובעיקר עכשיו)

כוחות החושך המשחיתים (בין אם גשמיים חיצוניים או תודעתיים פנימיים) מחפשים לקבור את אותו ניצוץ אינסטינקטיבי לחיים הפועם בנו בקליפות, הם סוברים שהאנושיות שלנו היא חולשה, שהמצפון, האמונה והאינדיבידואליות שלנו מעידים על נחיתות משום שאינם מושלמים אבל הם כלום בלי אותו ניצוץ ויצר פראי של טלה. אנחנו נהפוך לבופה האנרגטי של מי שמוסר את כח החיים שלו לכוחות מושחתים, מה נקרא יצר הרע, מאחר ומי שמוסר את יצרו לתאוות הכח ותסביכי נצחון האגו החבויים גם הם באנרגיה המארסיאנית לא יוכל לעולם להשתמש באותו כח חיים אישי, הוא מוסר אותו לפיתוי האנוכי במקום לכוון אותו ליצירה אישית אך גם הרמונית. כשאנו מתמקדות בעצמנו יתר על המידה (מיקומי טלה/בית 1 מה נשמע?) אנו בקלות מאבדות אחיזה במציאות, שכן כל עוד איננו מבינות את יחסי הגומלין שלנו עם הסביבה והשיעורים היקרים מפז המזדמנים לנו דרך הדינמיקות החברתיות בחיינו אנו ממשיכות להתבונן בצלליות המרקדות על קיר המערה ולא מנהלות אינטראקציה עם העולם האמיתי, האחר השוכן בחוץ. שיהיה ירח מצוין, חג שמח וגמר חתימה טובה! רק לא לשכוח שהפגיעות שלנו עושה אותנו אנושיות ובמערכת החיים הארצית זהו כבוד אדיר וברכה אמיתית. קצת אהבת חינם לא תזיק, נכון?