הירח המלא של עונת תאומים מגיע (ב14.6.22 בשעה 14:51 זמן י-ם) ומאיר באש המשתנה של קשת מעברו השני של ציר הלמידה. מעוררי הליקויים ראהו וקטו חלפו על ציר תאומים-קשת מתחילת 2020 עד ינואר האחרון, כך שירח זה (ובכלל עונת תאומים הנוכחית) מהדהד את השיעורים שנסגרו בתחילת השנה ומעורר חשיפה של אמת גבוהה כמו ארצית, תודעתית כמו חוויתית ועם מרובע מטריף לנפטון בדגים האמת שהתבשלה בנו מאתגרית את יחסנו לאשליה שסביבנו. הירח במזלו של יופיטר מקבל את הבטחון וההזנה אותה הוא מחפש דרך יצר ההרפתקנות הרוחנית שלו הדוחף את כולנו יחד להתרחבות פנימית אדירה ומלאת תובנה, בעוד שהשמש מולו יחד עם מרקורי בתאומים מאירה על מנגנוני התודעה ויכולת ההבדלה שלנו ברגעי התרגשות השיא.
מרקורי חזר הביתה לתאומים בדיוק בזמן לפני סוף תקופת הצל השני של נסיגתו כדי לחזות בהתעוררות האמונה שלנו בעצמנו וביציבות תודעתנו אל מול ים של אשליות, פייק ניוז, קיום שטחי וצרות מוחין שמקיפים אותנו מכל עבר. נסיגתו של מרקורי שלחה אותנו לבחון את התגלמות ערכינו בסביבתנו הקרובה כמו גם עזרה לנו להכיר עוד קצת את הדואליות הפנימית שבנו ולהכיר בשפת האהבה הראויה לכל צד כשאידיאלית אף אחד לא נשאר מאחור. המרובע של הירח לנפטון מאיר על האשליות הרוחניות שלנו כמו שיתוף הפעולה עם רעיונות, תנועות, כיתות ודרכי חיים מסוימות ששואבות אותנו למחוזות ההקרבה העצמית בשם כל מה שמוציא אותנו מאיזון. הירח מטבעה אינה יציבה, אצל קשת היופיטרי וחוקר האמת עלינו לקבל את זה שכמה שלא נתרחב, כמה שלא נחווה וכמה שלא נלמד אותה "אמת אובייקטיבית" לנצח תהיה בלתי מושגת ושתנועת ההתרחבות עבור הלבנה שמלמדת את סודות הצמצום בדיוק באותה מידה עשויה להפוך את חוסר היציבות לכאוס מוחלט. נפטון הוא הפעולה האסטרלית שלנו, מרחבי החלימה שלנו, המרחב המקודש עבורנו מכל, אך אם מתועל מחוץ להקשריו נוטה להביא לרמות האשליה הגבוהות ביותר שכן במציאות הרוחנית אותה הוא מייצג אנו משילות מעצמנו רמה מסוימת של אנושיות על מנת להתקרב לנשגב, כך הוליווד לצורך העניין מתעלת את האנרגיות של נפטון על מנת לדחוף אותנו לעבודת אלילים בכך ששמה לפנינו בני אדם על במות ועושה כל שביכולתה כדי שנראה אותם כמורמים מאיתנו פשוטי העם, אך זוהי כמובן אשליה. גם אנשים שמכורים לסמים (לא עלינו) חושבים שמצאו איזושהי יציבות או ביטחון בשימוש שלהם בחומרים שמשנים את תודעתם וכמו משחררים אותם מהמציאות האולי קצת פחות מרגשת של להיות אנושי כל הזמן ולכאוב את הכאב הנלווה לכך, אך אותה מציאות אנושית ודואלית ממתתינה להם בשובם כל פעם ובסופו של דבר הקארמה המצטברת נסגרת בינם ובין עצמם ודווקא ברגעים בהם הם לא משתמשים, אז המציאות מטיחה בפניהם כמו קיר בטון מה שהופך מהר מאוד במוח לסימן שצריך עוד מנה. נפילה לאשליותיו של נפטון היא אחת קשה, בעיקר מאחר והטקסיות המסוימת שהוא מביא איתו והרצון או הצורך לקדש משהו הם דבר טבעי ואנושי ורוחני ביותר, אך ברצוננו לברך או לחגוג את כל הטוב והיש, למי אנו מודות בסופו של דבר? את מי אנו מהללות? למי אנו מייחסות כוח עליון? ולמה?
עלינו לשמוע לירח הקרוב ולהפנים את מסריו שכן כמות העבודה הרגשית שנעשית עבור אחרים ובשם אידיאלים גבוהים או איזו נאמנות שטחית היא קיר הבטון שהוטח בפנינו ממרץ 20' וממש עד ינואר האחרון, האם הפנמנו את המסר?
האמת היא שסביר להניח שלא, אבל זוהי דרכו של ציר הלמידה, לשם כך עונת תאומים הגיעה וזהו הפרי של זריעת הירח החדש, רק לא ליפול למלכודת של נפטון ולבריחה מהמציאות שכן תפסידו מלא חומר מהשיעור וסתם תצאו מותשות ותרגישו טיפשות.
ונוס עוברת חניכת אוקסיטוצין בשור שמחזקת ומחדדת את מסרי נסיגת מרקורי האחרונה המדייקים אותנו בירח מלא זה ביחס לרעיונות ולאידאלים הגבוהים אליהם נקשרנו רגשית בעקבות חסכים מסוימים בהתנהלותנו מול עצמנו.
כשאנו מבקשות למסור עצמנו להוויה חומלת כחלק מהאידיאולוגיה שלנו אנו לומדות להפוך חומלות בעצמנו, כשאנו מקדשות הוויה זועמת דרך מערכות התודעה ותפיסת העולם שלנו זה יהיה הטון בו נתבטא גם אנחנו.
שני הצדדים הכרחיים בנו, צד ההכלה והרכות האינטואיטיבית כמו גם צד החיתוך וההבדלה הבוטה.
יותר מדי לכיוון אחד ונסתחרר לתוך כאוס, הירח המלא בקשת מלמד אותנו אילו מטרות מקדשות אילו אמצעים ואילו חד משמעית לא, מי שתסכים להכנס פנימה ולצאת למסע עם עצמה בשבועיים הקרובים תחשף לעוד ועוד נקודות בהן החיפוש שלנו אחר גילום האמת החיצונית הוביל להזנחת המציאות הרגשית, הפיזית והרוחנית האישית.
החיבור שלנו לאמת הוא אישי, אינדיבידואלי וייחודי כמו גם תורשתי ונובע מהשתייכות (למקום, לזמן, לקבוצה), וממש כפי שפעולות הורמונליות ונוירולוגיות בגופנו מעידות על מנגנוני ההקשרות הביולוגיים שלנו כך הדבר גם ברמות איזוטריות יותר בחיפושנו אחר אמת גבוהה יותר בצורת ידע מופשט הנובע ישירות מתוך החוויה האנושית והאישית.
ההקשרות הרגשית הנקבית המופעלת על ידי חניכת ונוס בשור דומה לאוקסיטוצין, הורמון האהבה משרה הבטחון ומעורר האמפתיה בעוד שההקשרות הזכרית נשענת יותר על וזופרסין המקושר ללחץ כמו פעילות גופנית, מה שמשלים לנו מזל טלה בחניכה המארסיאנית שלו עצמו.
החניכה המארסיאנית של מאדים טרם הסתיימה, אחרי מפגשו עם יופיטר כעת נפגש עם כירון (ארכיטיפ קנטאורי ודמות יופיטרית להפליא בדומה לקשת), היצר והאינסטינקט פוגש את פצע האינדיבידואליות הפתוח בטלה מאז 2018 במשולש לירח המלא.
מאדים וכירון מאירים על פצע האגרסיה בו מתעוררת הזכות שלנו (כיישויות ריבוניות וכאלה שגם אחראיות על עצמן ועל בטחונן השלם) לכעוס כשנעשה לנו עוול, כשאנו מזהות חוסר צדק, כשאנו שולפות את החרב על מנת להגן על עצמנו ועל אחרים ופשוט בצורה הכי יבשה אך שורשית של כעס - כשנחצה גבול שאין לחצות.
פצע האגרסיה מסביר לנו גם מהי למעשה אותה הצטברות יצרים, דחפים ותשוקות שלא קיבלו מענה [בין אם בצדק או שלא] וכיצד ביכולתנו לפרק אותם, דרך כעס, דרך תנועה, דרך סקס, דרך יצירה.
זהו מפגש שמאפשר ריפוי לכוויות עמוקות מאוד שנוצרו מהאש של עצמנו כמו של אחרים, זהו הזמן להחזיר לעצמנו את איכויותיה המרפאות של האש, חרב האמת, האלמנט שכמו יולד את עצמו מעצמו ולהפסיק לפחד מעצמנו.
תמיד מצחיקים אותי שלל "עובדי האור" המטיפים לאהוב, לקבל ולהכיל את המושחת והאלים ביותר, לא כאקט של הבנת האחריות הקולקטיבית שלנו על ניקוי הרעל שלנו אלא מתוך התעלמות בוטה מנסיבות המציאות הרוחנית כמו הפיזית מול אותם גורמים אפלים, מציאות שיש לתאר כמלחמה ולא כעשיית אהבה להבדיל ממה שכל כך הרבה "עובדי אור" מכוונים אליו ומטיפים לו.
הרבה שואלות אותי למה אני כל כך בוטה כשאני מדברת על נושאים מסוימים והסיבה לכך היא שכשהמציאות בוטה כך ראויות להיות המילים המגדירות אותה, לעניות דעתי.
אם אינכן מסכימות זה נפלא, לכו ובחרו מילים משל עצמכן, השתמשו בדעתכן האישית על מנת להתבטא בדיוק כפי שאתן רוצות, אך אם אתן לא עושות זאת ורק מצקצקות בלשונכן כשמובעת דעה שלא מתיישרת עם שלכן מבלי לטרוח לבטא אותה אפילו, הירח המלא בקשת יזכיר לכן את כל הכאפות וקירות הבטון בהן תודעתנו הקולקטיבית נתקלה מאז תחילת הלוק-דאון העולמי וכך השלכת הטינה של חוסר הביטוי העצמי האינדיבידואלי שלכן על אחרים רק תמשיך להרעיל אתכן יותר ותטשטש את חיבורכן למציאות, מרובעים לנפטון הם לא פיקניק.
כמות החרא הרוחני והאידיאולוגי המסתובב בתודעותיהם של מי שתופסים עצמם כ"הכי פתוחים ומתקדמים שיש" היא בלתי ניתנת לתיאור, העיקוף הרוחני, חוסר לקיחת האחריות על החושך שיוצא במרחב שלהם, ההאדרה העצמית, פולחן האגו, עבודת האלילים שאפילו לא נעשית דרך פסלים אלא דרך כל מני מחפופים שקראו ספר אחד יותר מדי על טנטרה או נרקסיסטים עם תואר אקדמי חסר תועלת שהחליטו שהגיע הזמן להפוך לטפילים אנרגטיים ברמה מסחרית ורשמית.
המרחבים ה"מתקדמים" למיניהם עושים זאת קל ביותר לזהות טומאה עבור מי שמכירה בטומאה של עצמה ולא מפחדת משלמותה הלא מושלמת.
קל לראות מתי אנשים משתמשים במניפולציות קשות על אנשים שבאו לקבל עזרה או הדרכה כשאת מכירה את הטבע המניפולטיבי של האנושות אך קודם כל של עצמך.
לא כשאת מהללת אותו ומתייחסת אליו ככתר על ראשך אלא כשאת מכירה בקיומו וזוכה להתעוררות הרצון להתעלות מעליו. לא מדחיקה, לא מאדירה, לא לכאן, לא לכאן.
לא שונאת את עצמך על כך שיש בך אנושיות ושאת לא מושלמת וגם לא מאדירה את חוסר השלמות הזאת ונאחזת בה בכל כוחך.
אך אם לא הבנת את השחיתות של העבר, איך תזהי את השחיתות של ההווה? איך תדעי לצפות מראש איפה כאוס אדיר נועד להתחולל ואיפה הדרך יציבה אם את עדיין קורבן של שחיתות חיצונית?
אם היא עדיין בתוכך? איך תדאגי לא להמשיך להגשים אותה בכל אשר תפני אם לא תסלקי את שורשיה מתוכך?
מיכה שטרית - שמש קשת, צמידות יופיטר-כירון בדגים יזהר אשדות - מקבץ קשת שמש+ונוס ומרקורי+שבתאי צמידות מאדים לכירון בטלה יכולה להעיר בנו את הכעס ההכרחי והראוי על מנת להתעורר מאשליות על רחמנות, אם על עצמנו או על אחרים, מאחר ואנו נעשות יותר ויותר מודעות לדרכים בהן מניפולציות רגשיות רחבות וחוצות יבשות מוזרמות אלינו מכל עבר ומגילאים צעירים על מנת לנתב את תפיסת עולמנו, אם מהקולקטיב, דרך מדיה, מהסביבה הקרובה וממש מהמשפחה, חינוך חברתי ומערכתי מתבצע בכל חיינו כל זמן שאנו רואות עצמנו כחלק ממערכות אידיאולוגיות, כמה שיותר מופשטות כך יותר קל לשחק על רגשותינו. כשהרגש המוצב בפנינו כערך עליון הוא חמלה וצדק חברתי אנחנו נוטות לראות בעצמנו אנשים חומלים וצודקים, ואם גופים או אנשים או תנועות אותם אנו מזהות כשותפים למטרה הנשגבת של תיקון עולם הופכים לחלק מהסביבה הקרובה שלנו סביר שנתפוס גם אותם כחומלים וצודקים, דבר שעשוי להקשות עלינו במיוחד כשההשפעה השוטפת של המעורבות שלנו עם אותם גורמים על חיינו השלמים נעשית רעילה. הדיסוננס שעשוי להווצר כתוצאה מאינטואיציה המסרבת לקבל את האותנטיות של גורמים חיצוניים אל מול המיינד החושב שעשוי להשתכנע לשמע כל המילים הנכונות הוא כזה שמעורר יצר התנגדות פנימי שבמידה ולא יקבל ביטוי יודחק, יצטבר ויהפוך לאגרסיה שבין אם נרצה לתת לה ביטוי ובין אם לא היא כבר תמצא את דרכה לבסס עצמה במציאות. עדיף שנתכוון לכך וניקח אחריות על הצורך שלנו להבדיל עצמנו מהכלל, עדיף שנראה את ההשפעות השליליות הרגשיות של גורמים שתודעתית או רעיונית נראים מושלמים עבורנו, או משלימים, או כאלה שמספקים לחסכים הונוסיאנים שלנו את הורמוני ההקשרות אך הגוף לא מקבל אותם כאורגניים, מה נקרא יחי ההבדל בין אוקסיטוצין המשתחרר באופן אורגני ומפנימיותנו לסם האוקסיקוטין הכימי שדופק לנו את המערכת הביולוגית כמו הנפשית כמו התודעתית. מי שכבר התחילו את הגמילה שלהן לפני שנת 2022 זכו לשחרור רחב וקיבלו הרבה מידע שגם אם באותו הרגע הרגיש חסר תועלת או מבלבל כעת מאפשר לנו להוריד אותו קצת יותר לקרקע ולהבין עד כמה המניפולציה התודעתית שהאנושות עוברת חודרת לכל רבדי הוויתה, למעלה בראש הפירמידה הממסדית כמו בשטח ובין עדרי הכבשים. יופיטר שליט הירח המלא בקשת בעצמו עוד במעלות הראשונות של טלה, מעודד את יציאתנו לחופשי והתנתקותנו מגישות ותפיסות עולם שמנוונות את יצירתנו האישית בכך שגוזלות מאיתנו אנרגיה פיזית ונפשית כה רבה שלא מותירות לנו עם מה לעבוד עבור עצמנו, כמו גם מביישות אותנו על יצרי החיים הבסיסיים שלנו ומאשימות את צורכנו בהבדלה עצמית. כשכל כולנו ממוקדות באמת הקולקטיבית אנו נוטות להזניח את האמת האינדיבידואלית, כשאנו מוסרות עצמנו לטבעו היופטרי של קשת ולחסד המגיע דווקא בטלה ומתוך הזהות האישית והייחודית שלנו המבדילה אותנו מהכלל אנו זוכות לא רק להרחיב הבנתנו ביחס למציאות אלא להביא את אותן הבנות ולחקור אותן שוב מתוך עצמנו, זהו ציר הלמידה של תאומים וקשת, התאוריה והניסוי, התלמידה והמורה הפנימית הן אחת ואל להן לשכוח את הדואליות המקיימת את דרכן ודואגת ליכולת הבנתן.
שבתאי שהחל את נסיגתו בדלי ב5.6 מאתגר במרובעים את חניכתה של ונוס בשור ומזכיר לה את הצורך של לבה ומרחבה בגבולות תודעתיים והתנהגותיים בעוד שלמרקורי הוא מחזיק את השכל שבשלבי הפיצול הראשוניים של חזרתו למזל האויר הדואלי תאומים ומזכיר לו לזוז לאט בתוך הסערה המנטלית ושטפי המחשבות, הרעיונות וזוויות ההסתכלות המתחלפות במהירות, שכן מרקורי שב למעלות בהן האט לראשונה בתחילת הנסיגה האחרונה והדז'ה וו עמוק.
עם משושה לירח הקשת ובמשולש לשמש בתאומים שבתאי מציע לנו דרכים חדשות ויציבות יותר לשלב את הדואליות של ציר הלמידה על מנת שלא נלך לאיבוד בהתרחבות כמו בהבדלה.
ההבדלה מתבצעת מחלקתו של תאומים ביחס למידע הארצי המתקבל דרך חיבורינו היום יומיים והקרובים, ההתרחבות הקשתית היא פנימית, רוחנית ואידיאולוגית.
הירח סופג את המידע ששלחה אליו השמש המרקוריאנית ומגיב בהחזרת אורו היופיטרי, מרחב בו מתקיימות 2 דעות סותרות ונפרדות מעורר בנו בדואליות זו את הסקרנות הגבוהה יותר הנובעת בהכרח מהסכמתנו לבחון את הסוגיה ולגבש דעה משל עצמנו ומתוך עצמנו.
שבתאי חושף במעברו בדלי (ביתו הזכרי) את השפעותן של קבוצות חברתיות על רמת החשיבה החופשית שלנו ומעיר בנסיגתו את הנונקונפורמיסטית הפנימית, בין אם הקבוצה שהפכה לנורמה עבורנו נחשבת כזאת גם בעיני הקולקטיב הרחב יותר או לא, אין זה משנה.
בנסיגת שבתאי ובטח ובטח שבירח המלא הנוכחי הקולקטיב האמיתי הוא אנחנו ושלל צדדינו ופנינו המהווים כמובן עבורנו קבוצה פנימית ושלמה של סך חלקינו.
אנו עובדות במהלך עונת תאומים (ונסיגת מרקורי האחרונה) על הדואליות שבנו, הדו פרצופיות הפנימית שיכולה לבוא לידי ביטוי כמערכת מסונכרנת בה כל פרצוף מאזן את האחר השונה ממנו, אך עשויה בהכחשתנו אותה להפוך לפיצול מידי בין המודע לתת המודע שלנו, דבר המחליש אותנו בכל הרמות ובעיקר את מערכת העצבים היקרה והנפלאה שלנו הדואגת שלא נתמוטט תחת העומס הפנימי הנובע מוויסות אנרגיה לא בריא.
אמרו תודה לשבתאי ולביקורת האינסופית שיש לו על הכל, שכן זוהי עבודת הגבולות שהוא מציע שמשמרת אותנו כמו דוחפת אותנו להישגים יציבים ורבי ערך עבור נשמתנו, הוא מפתח בנו את תחושת האחריות הפנימית המלאה ביותר שנוכל לקחת על עצמנו, וכל זאת הוא עושה תוך הסתכלות על הקולקטיב מבלי לאבד את זהותו, כמה חזק.
כמה חזקות ויציבות אם כן עלינו להיות בתודעתנו על מנת להחזיק מעמד ולא להאבד את ייחודנו בעולם שדוחף אותנו לאחדות כפויה.
כמה בוגרות ואחראיות עלינו להיות בתפיסת עולמנו ומערך אמונותינו על מנת להסתכל קדימה ולראות את האוטופיה מעבר לפינה ועדיין לא להתנהג כאילו סיימנו עם עבודתנו ולחשוב שהדמיון חשוב ויקר יותר מהאמת הפרקטית ה"אובייקטיבית".
כמה חותכות ולעתים "אכזריות" עלינו להיות כשמישהו לא מבין "לא", לא מכבד גבול, לא לוקח אחריות על התנהגותו, על מנת לחמול על עצמנו
לחלקנו גישה זאת מרגישה מנוגדת לחלוטין לכל מה שהן מאמינות בו, הרי זהו זמן לרפואה! חמלה! לאחדות! אך התנגדותן לגבולות היא סממן לשטחיות תפיסת הערך העצמי שלהן והיעדר הבנה ביחס למהי אהבה, מהי אחדות, תפקידו של מי לחמול כאן ומי בכלל יכול לרפא אחרים.
הפקרות אנרגטית ופריצות רגשית הן דרגות חמורות של אובדן עצמי, ביציאתנו מעידן דגים עלינו להתפקח ולהחזיר לעצמנו את האינדיבידואליות רבת הגבולות והמגבלות שלנו ולקבל פרופורציה על השלב בו אנו נמצאות במציאות הפרקטית אל מול השאיפה האידיאולוגית, הרוחנית או הרגשית.
עונת סרטן מתקרבת ואיתה ניקוי הרחם השנתי, הירח המלא בקשת נותן לנו הזדמנות נוספת לחתוך מאיתנו גורמים איתם נקשרנו דרך מידת הרחמים, הנתינה וחוסר הגבולות, אך ללא יכולת צמצום, ללא יכולת לקחת את כל ה"אור" המופשט הזה ולראות את פירותיו בחיינו האישיים, מאחר וללא גבולות, ללא בקרה וללא אגו אנחנו מכניסות שלל אנשים, יישויות ואנרגיות לרחמנו, לדמנו ולמעמקי הוויתנו וחיבורנו ליצר החיים, האש היולדת את עצמה, ובכך מקשות עלינו להיות באותו מעמד של חסד קודם כל עבור עצמנו. אַת האינדיקציה לאמת. התודעה שלך כמו התת מודע שלך משלימים אותך לתמונה מלאה, כל ירח מלא אנו זוכות לציר אחר שמלמד אותנו על הדואליות הכל כך עתיקה הזו של אנרגיה זכרית ונקבית, גלויה וחבויה, הירח המלא בקשת ועל ציר הלמידה מחזיר אותנו לבית הספר הפנימי ומבקש מאיתנו להחזיר את הבטחון העצמי ביכולת הבנתנו האינדיבידואלית את החומר ובכך דוחף אותנו להיות תלמידות הרבה יותר פעילות במרחב הלימוד. שחררו את האמונות המגבילות על עצמכן, קבלו את הגבולות החדשים מול אחרים וזכרו שאנחנו תמיד תלמידות - תמיד מורות.
Comments